שיש להן וכו'. כלומר, אם יש להם בית שער מכל מקום, בין בפנים, בין בחוץ, בין מכאן ומכאן, אין כאן בעיא, ובעל הגינה פותח את הדלת שהיא ברשות היחיד, ומניח את המפתח בבית שער שהוא ברשות היחיד.

אין להן וכו'. כלומר, כיצד יעשה.

למטה מעשרה וכו'. שהרי אפילו לדעת ר"מ הסובר שחוקקין להשלים ורואין את בית המנעול כאילו רחב ד' טפחים, הרי רחב ד' למטה מעשרה היא כרמלית, והאסקופה היא כרמלית, ומטלטלין מכרמלית לכרמלית.

בתוך הבית. כלומר, בתוך בית המנעול, כדי שלא להניחו בחור המנעול. עיין בבה"א.

ומניחו במקומו. כלומר, באסקופה, והיינו מכרמלית לכרמלית.

למעלה מעשרה וכו'. ור' מאיר הרי סובר שחוקקין להשלים, ורואין את בית המנעול כאילו הוא רחב ארבעה, ויש כאן רשות היחיד גמורה.

ונותנו למנעול וכו'. כלומר, מטמינו בבית המנעול, ופותח בו בשבת, ומטלטלו בתוך הבית (כלומר, בית המנעול), מוציאו מחור המנעול.

למעלה מעשרה וכו'. וחכמים סוברים שאין חוקקים להשלים, וסתם בית מנעול אין בו רוחב ד', והוא מקום פטור, ומותר לטלטל אפילו מרשות הרבים למקום פטור, ומכל שכן מכרמלית. ונקטו איסקופא משום דמסתמא אינו משתמר על הקרקע.

בחלון וכו'. כלומר, שהוא מקום פטור אחר. והוא הדין שמחזירו לאיסקופא, כמפורש בבבלי.

ההרים והפיסקין וכו', החריץ וברכת דגים (piscina) וכו'. והן עמוקין עשרה ורחבין ארבעה, וכן הספינה גבוהה עשרה וכו', כלומר, רשות היחיד גמורה.

פחות מיכן וכו'. כלומר, פחות מעשרה טפחים בעומק (או בגובה), הרי הן כרמליות, ומטלטלין בכרמלית פחות מד' אמות אפילו לכתחילה, ובר"ה פטור, אבל אסור.

מזליף לתוך ידו וכו'. כלומר, מותר לו להשיט את המים לכאן ולכאן, ולקלוט אותן ביד כדי לשתות. עיין בבה"א.

מעמיד לחבירו וכו'. כלומר, כל אחד מכה את המים ותולשן בידו, וזורקן לחבירו.

פחות מכן וכו'. אם הן עמוקות פחות מי' טפחים הן כרמליות, ומותר לזרוק את המים בתוך ד' אמות לכתחילה, כלעיל שו' 14.

היה גבוה וכו'. כלומר, שהענפים הכפופים למטה היו גבוהים עשרה טפחים מג' צדדים.

שלא יהא נמוך וכו'. אם הענפים נמוכים שבכל הצדדים הם יותר מן הגבוהים. דינו כפרוץ מרובה על העומד.

עמוקה עשרה וכו'. ואין לה תקרה, ומותר לשפוך לה מים מן החלון של הכותל הסמוך לה, כלומר, מרשות היחיד לרשות היחיד.

היו שתים וכו'. כלומר, שתי חלונות של שני אנשים.

של רבים. כלומר, חלון של רבים, עיין בבה"א.

מרפסת וכו'. שהיא על הגזוזטרא בדירה העליונה.

כל שגבוה וכו'. כל מה שבחצר שהוא גבוה וכו'.

ושכחו ולא עירבו וכו'. ואסור להוציא דבר מן הבתים לרשויות הללו, דין כולן כרשות אחת. ועיין בבה"א.

גדודיות. ערימות של אבנים נשארו בצד שנפרצה לרשות הרבים.

פחות מכן וכו'. כלומר, שהגדודיות היו פחות מגובה עשרה טפחים.

חלון וכו'. כלומר, חלון שהיא בכותל שבין שתי חצרות.

ואין מערבין וכו'. צ"ל: ואין [רצו] מערבין וכו', כלומר, ואם רצו וכו'. עיין בבה"א.

ובכפתים וכו'. עיין לעיל פ"ו, שו' 46.

פחות מיכן מערבין אחד וכו'. צ"ל: מערבין שנים ואין מערבין אחד, כגי' כי"ע וכי"ל, מפני שנסר שרוחבו פחות מד' טפחים כמי שאינו.

היתה רחבה וכו'. כלומר, אם החלון היתה רחבה הרבה בראשה האחד, וצרה בראשה השני, אעפ"י שיש ברבוע ט"ז טפחים, צריך להרחיב את מקום הצר, שיהא בכל ארכה רוחב ד' טפחים.

עושה לה וכו'. כלומר, אם הוא רוצה שחבירו לא יפציר בו שיערבו יחד. ועיין בשנו"ס.

כיוצא בו וכו'. עיין בבה"א.

אחד חלון וכו'. כלומר, לכולן דין אחד, ואם יש בה רוחב ד' רצו מערבין אחד.

שני דיורין. כלומר, הגרים בשני חדרים בבית אחד. ומלהלן ואילך הוא עניין אחר.

מטלטלין וכו'. שפי תקרה יורד וסותם.

יתר על כן וכו'. כלומר, אפילו אין כאן תקרה.

ומערבין. כלומר, משתתפין במבוי.

שמערבין וכו'. כלומר, מערב שבת, כשהיו דלתות הקרפיפים פתוחות, ורה"ר סתומה. ועיין בבה"א.

שגגותיה מבוצרין וכו'. כלומר שכל גג מוקף אויר החצר, ואי אפשר לטלטל מגג לגג אלא דרך החצר. עיין בבה"א.

כל גגות וכו'. כלומר, גגות שאינם מבוצרים, אלא כל אחד סמוך ורצוף לחבירו, וכולם רשות אחת היא. ועיין בבה"א.

כל אחד וכו'. כל גג וגג.

גג מחצר. כלומר, מחצר שיש בה רשות לכמה דיורין שלא עירבו, ומטלטלין בה.

תחתיהן דיורין. כלומר, והם מחלקין את הרשויות.

תחתיה דיורין. במערות שתחתיה, ואינן אוסרין על בני החצר לטלטל בחצר, אעפ"י שלא עירבו.

חלוקה וכו'. כלומר בנסרים קטנים פחותים מעשרה, או רצופה אבנים צבועות קטנות (פסיפסים), לסימן שכל אחד יכיר את מקומו.