Brief Commentary on Ketubot Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שהנכסים מרובין וכו'. כלומר, שיש בהן כדי מזונות הבנים והבנות לשנים עשר חודש.
נותן להם וכו'. כלומר, היה נותן לקטנים כך וכך מזונות ולגדולים כך וכך מלבושים, שהרי היה עשיר וכל הנכסים היו שלו, ועכשיו נתחלקו בין הבנים.
אביהן קיים. כלומר, כאילו הוא אביהן [שהוא עדיין] קיים.
ומתפרנסות. כלומר, פרנסת נישואין.
שכנגדן. כלומר, בנות שבאותו מעמד חברותי.
שבראשונה וכו'. כלומר, שהיו המעות ביוקר והסחורה בזול. ועיין בבה"א.
נעשית ששה דינרין. בד: נעשות וכו', והיינו ששתי הסלעים (שמנה דינרין) נעשות ששה דינרין, והחתן פוחת בכתובתה רבע ממה שהיא פסקה. ובמשנתנו (פ"ו מ"ג): וכנגד השום, הוא פוסק פחות חומש. והתוספתא חולקת, שהרי הכל היה תלוי במנהג המקום, והיו מקומות ששמו את דעת הכלה שהיא רוצה לכלות את כליה ולפחות אותן רבע, עיין בבה"א.
פחות מחומש וכו'. וכ"ה במשנתנו פ"ו סמ"ג. והכוונה מה שהחתן פוסק מעצמו, שאף הוא הכניס שום משלו, כותבין בכתובה פחות חומש, משום ששמין את השום לכבוד החתן יותר משוויו האמיתי, כפירוש הגאונים והר"ח, עיין בבה"א.
ככלים. ופוחתין מן השום. ועיין בבה"א.
ככספים. שמוסיפין עליהן, כמפורש להלן רה"ו.
וכן הוא דבר וכו'. כלומר, אני מודה לך שכן הדבר במקום שנהגו לפרוט דינרי זהב, אבל מקום שלא נהגו לפרוט, אינו פורטן, ודינו כגרוטאות זהב שהם ככלים, כמפורש לעיל.
ונתן עיניו וכו'. כלומר, שנתן עיניו לגרשה מיד אחרי הנישואין, והיא עדיין לא השתמשה בכליה, והוא לא השתמש בכספים.
תן לי שומי וכו'. כלומר, תן לי שומי המלא, שהרי עדיין לא השתמשתי בכלי, וכן הוא לא יאמר טלי כספך ולא אוסיף לך מחצה, שהרי עדיין לא השתמשתי בו. ועיין בבה"א.
סלעים לעשות וכו'. צ"ל: נעשות, כגי' ד, כלומר, כל סלע נעשית ששה דינרין. ופירשו בירושלמי: שמין דעתו של איש, רוצה לישא וליתן בהן ולעשותן באחד ומחצה.
וכן השום וכו'. כלומר, אמנם כן הוא השום הרגיל, אבל מקום וכו'.
חמש מאות וכו'. ולפי דין התוספתא כלעיל, שו' 10, היתה לו רשות לפחות רבע, ולעשותן שלש מאות ושבעים וחמשה דינרין, והוא לא עשה כן אלא כתב לה אלף, ונמצא שהוסיף לה מדעתו ומרצונו שש מאות ועשרים וחמשה דינרין על כתובתה.
גורע כנגדן וכו'. שאם לא הכניסה לו כלום, היתה נוטלת שש מאות ועשרים וחמשה דינרין שהוסיף לה מרצונו (עיין מ"ש לעיל), והיה גורע לה שלש מאות ושבעים וחמשה דינרין מן האלף שכתב לה, והיינו שלשה דינרין לכל סלע שלא הכניסה לו, שהרי היא פסקה חמש מאות דינר, שהן מאה ועשרים וחמשה סלעים, ולא הכניסה כלום, ולפיכך גורע שלשה דינרין לכל סלע. וכן הדין אם הכניסה לו מאה דינר (במקום חמש מאות שפסקה), והחסירה מקיצתה מאה סלע, מנכה לה מן האלף שלש מאות דינר, והיא נוטלת שבע מאות. וכן אם החסירה פחות או יותר, הכל לפי החשבון.
כספים וכו'. ומן הדין היה צריך לכתוב לה שבע מאות וחמשים דינר, והוא לא עשה כן אלא כתב לה אלף.
חמשה דינרין וכו'. צ"ל: ששה דינרין. כמו שהוא בירושלמי. ואם לא הכניסה לו כלום אינה נוטלת אלא מה שהוסיף לה מרצונו, והיינו מאתים וחמישים דינר. ואם הכניסה לו שלש מאות דינר, והחסירה מאתים דינר מקיצתה (כלומר, חמשים סלע) הוא גורע לה שלש מאות דינר מכתובתה, ונוטלת שבע מאות, והיינו ארבע מאות וחמישים כננד ג' מאות שהכניסה לו ומאתים וחמישים שהוסיף לה מרצונו.
משנים עשר מנה. כלומר, שגרע לה חומש (שלש מאות דינר) ממה שהיה ראוי לה.
ואם לאו וכו'. כלומר, שלא הכניסה לו כלום, או שהכניסה לו רק מאה דינר, אינו יכול לגרוע ממה שכתב לה חומש יותר ממה שהחסירה מקיצתה, משום שאסור לפחות לבתולה ממאתים דינר. וכן באלמנה שלא הכניסה כלום, או שהכניסה רק שלשים דינר אם יגרע לפי החשבון הנ"ל ישאר לה ממה שכתב לה פחות ממנה.
האיש פוסק וכו'. כלומר, מתחייב באמירה בלי קניין.
לחזר וכו'. כלומר, אחרי מזונותיו.
אלא שקל. שהרי חבין לאחרים, לאלה שראויים לירש את מה שנשאר אחרי מזונות הבנים.
נותנין להן סלע. שהרי חייב במזונותיהן מתנאי כתובה, ולאו כל כמיניה לגרוע ממזונותיהן אם הן ראויות ליטול סלע.