קרחת וכו'. במשנתנו (רפ"ד) מבואר שאם אין בקרחת הכרם שש עשרה אמה אסור לזרוע שם. ואם יש שם שש עשרה אמה זורע בשמונה האמות האמצעיות.

ארבעה וחמשה וכו'. צ"ל: חמשה, חמשה וכו'. עיין בבה"א.

מחול הכרם וכו'. ר' יהודה חולק על החכמים, וסובר שאין קרחת הכרם אלא אם כן גזעי הגפנים שבשני הכרמים מכוונים אלו כנגד אלו, אבל אם אין הכוורות (הקורות) מכוונות, וגזעי האחד הם כנגד החללים של השני, אין להם דין קרחת הכרם אלא דין מחול הכרם. (ירושלמי).

וחכמים אומ' וכו'. יש כאן קיצור ממשנתנו (פ"ד מ"ב), והכוונה: וחכמים אומרים [בין גדר לכרם], כלומר, זהו מחול הכרם, ואם אין שם וכו'.

עבודתו. כלומר, ד' אמות.

אומ' לו וכו'. כלומר לבעל הכרם, מפני שהוא המזיק ואוסר את הזרעים. ומדברים כאן שהזרעים הם של אחר.

נתיאש וכו'. כלומר, נתרפה ונתרשל, עיין בבה"א.

תהא מטעתה וכו'. הברייתא מפרשת את משנתנו (רפ"ה): כרם שחרב אם יש בו ללקט עשר גפנים לבית סאה, ונטועות כהלכתן, הרי זה נקרא כרם דל. עיין בבה"א.

יתר על וכו'. כלומר, או יתר וכו'. וכ"ה בד ובריבמ"ץ. וכן הפירוש להלן.

כוורת מכוון וכו'. כלומר, אם הקורות והגזעים מכוונים אלו כנגד אלו וכו'.

אינו כרם. כלומר, ומרחיק ששה טפחים וזורע, כדין שורה יחידה.

חרץ וכו'. אין חרץ אלא ערס, עריס (עיין בבה"א), כלומר חמש גפנים המודלות על הגדר שצריך להרחיק ממנו ד' אמות. והעריס נטוע כהלכתו, שאין בין כל אחת מהן ד' אמות ולא יתר על שמונה.

או שהיה וכו'. צ"ל: א' (=אלא) שהיה וכו'. כלומר, שהיה עגול כמגדל הזה שהוא עגול.

כנגד שלש וכו'. כלומר, שתים כנגד שתים בתוך השורה של שלש. עיין בבה"א.

יוצא ממנו וכו'. כלומר, שהיא נמשכת לאורך הכרם ממנו ולהלן.

ארבעה טפחים. צ"ל: ששה טפחים. עיין בבה"א.

נראין מבנתים וכו'. כלומר, שהשורה החיצונה אינה מכוונת נגד הכרם, וגפניה עומדות נגד הבנתים (החללים) של גפני הכרם, ודינה כשורה יחידה, ואינה מצטרפת לכרם. ומדברים כאן שהשורה החיצונה רחוקה מן הכרם יותר מד' אמות ופחות מח' אמות. ועיין בבה"א.

שנטועה וכו'. כלומר, על יד הכרם שמתחת למדריגה, והיא אינה מצטרפת עמו. וכן הדין בזרעים וירקות הנטועים במדריגה שאינם מצטרפים לנטועים בארץ.

עבודתה וכו'. כלומר, ששה טפחים.

מבורץ. כלומר, מפורץ, מפולש.

ארבעים וחמש וכו'. כלומר, הזורע ירק מסביב הגפן האמצעית, ומדברים בכרם רגיל שיש בו ד' אמות בין גפן לגפן חוץ ממקום גזעי הגפנים. ולפ"ז יש כאן יותר מט"ז אמה מן הירק עד השורה הרביעית, ולא נתקדשו אלא השורה האמצעית ושלש שורות משני צדדיה, כלומר שבע שורות של שבע גפנים (שלש גפנים מכל צד), מ"ט גפנים. אבל הואיל ואם אתה מודד באלכסון מגפן האמצעית עד הקרנות של השורות החיצוניות את מוצא יותר מט"ז אמות, הרי נופלות ארבע גפנים שבקרנות, ונמצא מקדש מ"ה גפנים.

על חמש חמש וכו'. ואעפ"י שבנטיעה כזו נופלות עוד שמנה גפנים, מ"מ הואיל וסתם כרמים נטועים ד' על ד', הרי אין העין מבחינה בין מטע ד' על ד' ובין מטע ה' על ה', ולפיכך עשאוהו כסתם כרם. (תיו"ט).

שש שש וכו'. וכאן כבר העין מבחינה היטב ורואה שכרם זה אינו נטוע כסתם כרמים, ולפיכך העמידוהו על דינו.

תוקע בארץ וכו'. הגר"א מגיה תוקע [יתד] בארץ וכו'. ור' שמעון בן אלעזר חולק על הת"ק בכרם נטוע חמש על חמש, ואינו אוסר בו אלא ל"ז גפנים. (ר' יונה בר"ג). ועיין בבה"א.

בקרן טבלה. כלומר, בכרם נטוע חמש על חמש נראות החיצוניות כעומדות בקרן טבלה, ואין מצטרפות לגפנים האסורות, ואין לגזור בהן אטו כרם נטוע ד' על ד'. (הנ"ל).

אחר מכל מקום וכו'. כלומר ישראל אחר שעבר על יד כרם נטוע כלאים ולא עקרם (עיין לעיל פ"ב שו' 62), נאסרו אף לו.

הלשישות וכו'. טיב המינים נתבאר בבאור הארוך.

מיני זרעים וכו'. צ"ל: מין (כגי' כי"ע) זרעים, כלומר, ופול המצרי (שהוא מין זרעים), כולם כלאים בכרם, כדין ירקות בכרם. עיין בבה"א.

האירוס וכו'. טיבם נתבאר בבה"א.

החשיפה וכו'. טיבם נתבאר בבה"א.

באפר. כלומר, באחו.

והוורד. צ"ל: והזורד (כמו שנשתבש במקרה בהוצ' צוקרמנדל). עיין בבה"א.

אומ' כלאים. מפני שהחכמים סוברים שכשות היא כירק (כמפורש לעיל פ"א שו' 31 ואילך).

שחייב בערלה. מפני שלחומרא עושים ב"ש את הצלף כאילן.