Brief Commentary on Kilayim Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מעיקר גפנים וכו'. כלומר, אם יש לו חמש גפנים ואינו רוצה להדלותן על הגדר, מוטב שירחיקן מן הגדר ד' אמות, כדי שיוכל לזרוע בנתים בהרחקת ו' טפחים מן השורה. ועיין בבה"א.
לכרם וכו'. כאן מדברים בכרם ממש (ולא בשורה אחת של חמש גפנים), וברוצה לזרוע מאחורי הגדר.
עמוקה וכו'. בכי"ע לנכון: גבוה, כלומר, גבוהה.
חריץ וכו'. כלומר, עריס (עיין לעיל פ"ג שו' 22), דהיינו חמש גפנים שהדלה אותן על גבי ריפין, והן סריגות גמישות מעצי ערבה (רפפות). עיין בבה"א.
והרי הריפין וכו'. כלומר, הרי (וכן בכי"ע) הריפין דינם כמחיצה, ומפסיקים. וכן פירושו להלן שו' 9. ועיין בבה"א.
מדוקרנין וכו'. כלומר, עשויים כמין דיקרן, מפוצלים מלמעלה, והעביר חוט בין הפיצולים של הקנים, והיקף זה נקרא פיאה, ומפסיק בעריס, כשיטת הראב"ד. עיין בבה"א.
פיאה. כל מידי דמקיף ולא מגין קרו לה פיאה.
מותר. ואפילו יש בין קנה לחבירו ריוח גדול, מפני שהפיאה כמחיצה, כמפורש להלן שו' 19.
אף כנגד וכו'. שהרי יש כאן פירצה ג', ואין בעומד מקום חשוב, מקום ד' טפחים. אבל כשאין בין קנה לחבירו ג' טפחים, אעפ"י שהפרוץ מרובה על העומד מותר, מפני שפחות מג' כסתום הוא.
ובו סדן וכו'. כלומר, בבית המגונין.
אסור. כלומר, ואפילו במקום שעדיין לא פשטה שם הגפן, מפני שאדם מבטל את שקמתו על גבי גפנו.
מפציע וכו'. כלומר, אם הגפן עתיד להפסיע ולהתפשט באותה שנה על שאר הקורות אסור. ור"ש בן אלעזר אינו מחלק בין שקמה ובין שאר אילן סרק, ואם הדלה על בד אחד, אסור לזרוע אף תחת שאר הבדים. ועיין בבה"א.
חריץ וכו'. כלומר, עריס, עיין מ"ש לעיל שו' 7.
שם שמנה וכו'. צ"ל: שם [אלא] שמנה וכו'.
עבודתו וכו'. כלומר, ששה טפחים משני הצדדים, ורשאי לזרוע בנתים. ואעפ"י שיש כאן שני עריסים, אין עריס אוסר אלא מכנגדו, אבל לא מן הצד. עיין בבה"א.
טפחים. הראשונים לא גרסו כאן מלה זו. ועיין בבה"א.
אפי' היא מאה וכו'. כלומר, אפילו הזמורה ארוכה מאה אמה, ונמצא שעיקר הגפן מרוחק מן התבואה הרבה יותר מכשיעור, מ"מ הכל אסור, שהרי יש כאן תבואה בכרם, תחת הזמורה ממש.
היא וכו'. כלומר, הזמורה עצמה, דהיינו העץ. ועיין בבה"א.
ואינו מקדש וכו'. מפני שבתבואה אנו הולכים אחר עיקר התבואה, שהרי כתוב כרמך לא תזרע כלאים, ואינו כתוב שדך לא תטע כרם.
יספר. מפני שדרכו של ירק להגזז (עיין לעיל שביעית פ"ב שו' 45 ובבלי ביצה ל"ד א') ואינו מפסיד הרבה בגזיזה.
היו שרשין וכו'. כלומר, אם היו שרשי הגפן יוצאים לתוך ד' אמות שבין הכרם והתבואה.
שרשי פיאה וכו'. כלומר, שרשי עשב הפואה (אודם הצבעים) יוצאין לתוך ארבע אמות שבכרם. ונקט עשב זה מפני שדרך שרשיו להתפשט הרבה, עיין בבה"א.
אפי' למטה וכו'. בבה"א שערתי ש"אפילו" כוונתו כאן: אף אילו וכו', כלומר, אף שרשים הללו שדרכם להתפשט, אף הם מותרים אם יצאו למטה מג' טפחים של הכרם.
המבריך וכו'. כלומר, שכפף זמורה של הגפן, והטמינה בארץ, וחודה יוצא מן הקרקע בריחוק של יותר מששה טפחים מעיקר הגפן.
כל שהו וכו'. כלומר, פחות מג' טפחים.
הבריכה וכו'. כלומר, אם זמורת הבריכה עוברת דרך סלע.
עשר אמות. בכי"ע חסרה המלה "אמות", וכן נכון, וצ"ל: עשרה, כלומר, עשרה טפחים. וב"ש סוברים שדין גפן קבורה בארץ, כדין גלויה, שיש לה אויר עשרה כנגדה.
ששה וכו'. כלומר, כשם שנותנים לה מן הצד, כך נותנים לה למעלה, כשיש עפר על גבה.
אסורה ומקדשת וכו'. כלומר, אסורה, והיא מקדשת את הגפנים ואוסרת אותן בהנאה ומתקדשת בעצמה.
אסורין וכו'. כלומר, אסורין באכילה ומקדשין את התבואה בהנאה. עיין בבה"א.
מקצתן עשו וכו'. כלומר, מקצת הגפנים עשו כפול הלבן וכו'. ועיין בבה"א.
מותרין וכו'. מותרין לאו דווקא, אלא אין מתקדשין, ומותרין בהנאה (אבל לא באכילה). עיין בבה"א.
המעביר וכו'. כלומר, שהחזיקו באויר הכרם, דינו כזורע בקרקע שלמעלה באויר הכרם, שאסור ואינו מתקדש.
עד שיניחנו וכו'. כלומר, על הקרקע.
הכשר זרעים וכו'. מפני שהתורה ריבתה בטהרת זרעים, שכל זרע זרוע טהור, ואין צורך בשדה, וכל זמן שאין הפסק בינו ובין הקרקע והוא חי ממנה דינו כמחובר לעניין זרעים. ועיין בבה"א.