Brief Commentary on Maaser Sheni Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כשער מקומו. כלומר, במקום שעומד בו, בין שהוא בזול בין שהוא ביוקר.
כשער היוקר. כלומר, אפילו עומד במקום הזול. ועיין בבה"א.
מאותו המין. כלומר, ע"פ המחיר של אותו מין ממש, ולא על סוג זול של אותו מין. עיין בבה"א.
הפורט וכו'. כלומר, הפורט לעצמו דינר של חולין ולוקח פרוטות של מע"ש, כדי שיתחללו על הדינר.
שחנוני לוקח וכו'. כלומר, מחשב את הדינר ביוקר, כמנהג החנוני הלוקח פירות ומשלם בדינר, ולא כמנהגו בקבלת דינר בעד הפירות שמכר.
מצרף וכו'. כלומר, שעושה את סלעיו (של מע"ש) דינרי זהב. ועיין בבה"א הערה 2.
פורט וכו'. כלומר, כשהוא פורט את הדינר לסלעים של כסף, דהיינו נותן דינר של זהב ומקבל סלעים, והוא מחשב את הדינר ביוקר.
היה מוליכו וכו'. בדינר של זהב התירו להוליכו ממקום הזול למקום היוקר, מפני שאין זהב מצוי להוזיל, ומע"ש מרויח ואינו מפסיד, ולפיכך קבעו לו שכר מועט, ואמרו: ומשתכר וכו'. ועיין בבה"א.
רובע וכו'. כלומר, רובע שקל, והוא חצי דינר.
אין לו וכו'. צ"ל: שאין לו דמים דיו (כגי' כפו"פ, ועיין בשנו"ס) וכו'. כלומר, שאין בו שוה פרוטה, דיו שיחלל אותו על איסר שכבר חילל עליו מעשר שיני, מפני שחזקתו שנשארו בו חולין כל שהן.
לקוחות וכו'. כלומר, סוחרים ובקיאים בשומא. (רש"י).
אכסרה וכו'. כלומר, באומד.
ארבע איסרות וכו'. כלומר, אחד מכ"ד בה, שהרי סלע היא בת ד' דינרין, ודינר יש בו שש מעין, שהן שתים עשרה פונדיונות, או כ"ד איסרים.
יתר על כן וכו'. כלומר, אם פחתה יותר מן השיעורים שנזכרו לעיל (לכל אחד כדעתו), אין מחלל עליה כסלע יפה אלא בשויה, לפי ערך דמי הכסף שבה. עיין בבה"א.
בסלע עד וכו'. כלומר, ואף בשויה אינו מחלל אלא דוקא אם לא פחתה הסלע יותר משקל, אבל אם פחתה יותר משקל אסור לקיימה (מפני שאפשר לרמות בה, עיין בבה"א), ואין מחללין עליה, כדין מטבע שאינו יוצא.
אפי' איסר וכו'. כלומר, אפילו אם הסלע (או הרובע) נפחתה ונעשית כאיסר, עדיין אפשר לרמות בה, ואין מחללין עליה. (ע"פ הירושלמי ב"מ). עיין בבה"א.
לסימון בשקל וכו'. כלומר, בזמן ירידת ערך המטבע שהיו מקבלים סימון של כסף כסלע ע"ג צורתה, אבל הבעלים שהוציאו את הסימונים לא החשיבו אותו יותר משקל, כזמן טביעתו. עיין בבה"א.
צריך וכו'. וכאן מותר לעשר על פירות שאינם ברשותו, מפני שהיא זכות ללוקח שלא יאכל טבל.
אין צריך וכו'. שהרי אין להם כבר תקנה.
וקורא שם וכו'. כלומר, מתקנם מהם ובהם, שהרי הם ספק טבל, שמא כבר נאכלו הפירות שמכר בשעה שהפריש עליהם.
טבלים וכו'. כלומר, הודעתי לך שהם טבלים, וקבלת עליך את המחיר.
צריך לעשר וכו'. שהרי אסור לפרוע חובו בטבלים.
יזעק לשמים וכו'. כלומר, יתפלל שיכופר לו, ואין לו תקנה אחרת.
דברי ר' וכו'. צ"ל להפך: דברי רשב"ג. ר' וכו', כגי' כי"ע והירושלמי.
יחזרו דמים וכו'. כלומר, אוכל בירושלים כנגד שווי הפירות ודמיהם (והביטוי "יחזרו דמים" הוא באשגרה מלהלן). וקנסו אותו משום שעבר במזיד.
יחזרו וכו'. כלומר, אם אפשר, ואם לאו, אוכל כנגדן. ועיין בבה"א.
דמי מעשר וכו'. כלומר, משלם אף בעד המעשרות שבטבל. דמי חולין וכו'. ר' יוסה בר"י סובר מתנות שלא הורמו, כמי שהורמו דמיין, וטובת הנאה אינה ממון. ועיין בבה"א.
יחזיר להן וכו'. מפני שנפשו של אדם מישראל קצה באכילת איסור, ואינו נהנה מן האכילה.
שהנפש קצה וכו'. כגון נבילות טריפות ושקצים ורמשים, פרט לבכורות טבלים ויין נסך.
ינכה וכו'. כלומר, מחזיר להם את ההפרש בין דמי תרומה או בשר בכור (שהם יותר בזול) ודמי חולין.
אין פודין וכו'. ותנא זה סובר שקדושה ראשונה קדשה גם לעתיד לבוא, ולפיכך אף בזמן הזה אין פודין מע"ש בירושלים.
ואין מפרישין וכו'. שהרי אי אפשר לא לפדותו (כדלעיל) ולא לאוכלו (מפני שאינו נאכל אלא כשבית המקדש קיים).
ואין מחללין וכו'. כלומר, אין מחללין מעות מע"ש על פירות, מפני שאין קונים בירושלים אלא לשם אכילה, והרי אי אפשר לאוכלם.
ואין מוכרין וכו'. ואעפ"י שיש לו דמים (שמא יטמא, ויפדהו), אין מוכרין אותו כדי שתתפס הקדושה בדמים, שהרי אין פודין מע"ש בירושלים אפילו בזמן הזה.
ואין מוציאין וכו'. צ"ל: ואין מוציאין מע"ש מירושלם (כגי' כי"ע והר"מ) וכו'. והטעם מפני שקלטוהו מחיצות.
מחללין וכו'. צ"ל: המחלל וכו', כגי' כי"ע.
ותורמו וכו'. כלומר, מפריש ממנו תרומת מעשר ואוכל את השאר, ואינו חושש שמא הפריש ע"ה מעשר ראשון ולא הפריש מע"ש, ונמצא שהמעשר שהפריש טבול למע"ש. והטעם הוא שאנו מחזיקים שאם הפריש מעשר ראשון בוודאי הפריש אף מע"ש.
שיני או' וכו'. כלומר, שאני (עיין בשנו"ס) אומר אם הורם השני ע"י הע"ה בוודאי הורם אף הראשון, שאינו חשוד להקדים מע"ש לראשון, אבל אם הורם הראשון עדיין אין חזקתו שהרים אף את השני. ולפיכך צריך לתקן מספק את המעשר ראשון שהפריש לעצמו.
דברי ר' ליעזר. ר' אליעזר, שהוא שמותי, סובר כב"ש לעיל שו' 52.
אין נאמן וכו'. מפני שהשני כולו שלו, אלא שעליו לטרוח ולאוכלו בירושלים, מה שאין כן מעשר ראשון שצריך ליתנו ללוי.
ואכלן. כלומר, אכל את הפירות שהפריש עליהם, ואנו רואים שהוא אוכל מתוקן.
שיתקן וכו'. שמא אינו מעשר אלא על מה שהוא אוכל, ולא על מה שהוא מוכר.
ולא קבע וכו'. כלומר, לא קבע מקום למעשר בתוך הפירות.
לא נדע וכו'. כלומר, וכי לא נדע וכו', כדי שנוכל לעמוד על בקיאותו בה' תרומות ומעשרות. עיין בבה"א.
דלוסקיס. כלומר, תיבה.
שבחפץ זה וכו'. כלומר, ואינו קובע מקום של המעשר בחפץ, ואין הפרשה חלה, ואוכל טבל טבול למע"ש.
את פירותיך. צ"ל: את מעותיך, כגי' כי"ע וראשונים. עיין בבה"א.