Brief Commentary on Maaser Sheni Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ואחד לוקח וכו'. כלומר, פירות טבלים, כמפורש להלן.
בשקל וכו'. בכי"ע: בסלע וכו', ולפי דעתו מוסיף על הקרן חמישית הקרן, כלומר, נותן שש חמישיות. ועיין בבה"א.
רצה לדקדק וכו'. כלומר, אם רצה לדקדק על עצמו ליתן למע"ש מטבע יפה, מותר לו לחלל אח"כ את הרעה על היפה. עיין בבה"א.
הטריסית. מטבע של שלשה איסרים.
מערימין וכו'. שהרי אינו מוסיף חומש אלא דווקא אם המעשר והפדיון הם משלו.
ופדה בהן וכו'. כלומר, פדה לעצמך.
הרמיין וכו'. שהיו נוטלים את המעות לעצמם, והולכים להם.
הפירות וכו'. ופירות אינם נוחים לתפיסה ובריחה. וכשהוא נותן להם את הפירות, הרי כבר יכול לפדות אותם משל עצמו.
על פירות וכו'. צ"ל: על המעות (כגי' קו"נ) וכו'.
עד שיזכם וכו'. כלומר, לא יחלל לפני שיזכה לו את הפירות בקניין גמור, או עד שישכיר (עיין בשנו"ס) לו את מקומן (אם חושש שמא יתפוס המקבל את הפירות לעצמו). ואם פדה לפני כן חייב בחומש, שהרי הפירות והפדיון הם משלו.
מפקיד וכו'. כנראה שמדברים כאן במע"ש אחר החורבן שהיו מפקידים אותו בתקוה שמחר יבנה הבית. עיין בבה"א.
נתן לו וכו'. המלה "לו" היא באשגרה מהלכות תרומה והקדש, וכאן היא מיותרת, והכוונה שנתן את הקרן בעד מע"ש.
בשבת. משום כבוד סעודת שבת, התירו לו לאכול את הפירות, ולמחר ישלם את החומש. ועיין בבה"א.
לתרומת מעשר וכו'. כלומר, שהפרישו ולא קרא לו שם, הותר המעשר, מפני שבדמאי הקילו בהפרשה בלי קריאת שם. עיין בבה"א.
פודין וכו'. כדי להפטר מן החומש.
אשתו אין וכו'. כנראה שצ"ל: [וחכ"א] אשתו וכו'.
שאין נותנין וכו'. שהרי חייב במזונותיה, ואסור לפרוע חובו במעשר עני.
מפרישין וכו'. כלומר, רשאי הוא חבר לתקן תרומות ומעשרות של ע"ה, אעפ"י שיש לחשוש שמא יקנו ממנו פירות הרבה, ויפרישו מן הפטור על החיוב.
לא הפריש וכו'. כלומר, חזקתו של ע"ה שלא הפריש אלא עד מקום שלקח ונתן לחבר לתקנם, והשאר הם בחזקת שאינם מתוקנים.
מחללין וכו'. פירוש ברייתא זו הוא כפירוש הברייתא שלפניה. עיין בבה"א.
ופורט לו וכו'. כלומר, פורט לו לע"ה דינר אפילו מיד אחרי חילולו, ואינו חושש שמא נתן לו הע"ה את הדינר שחילל עליו.
החוב וכו'. ואפילו אם פרע לו דינר בחובו מיד אחרי חילולו, מותר, שאין ע"ה חשוד לפרוע חובו במעות מע"ש, אבל הוא חשוד להלוות אותו, מפני שאינו יודע שאסור להלוות מעות מע"ש. עיין בבה"א.
קטן וכו'. שמא צ"ל: סטן, סיטון, כלומר, המוכר תבואה בכמויות גדולות. עיין בבה"א.
שהוא ביד וכו'. כלומר, אין הבדל בין שהמטבע עדיין ביד הלוקח, ובין שהוא כבר ביד המוכר מותר לו ללוקח חבר לחלל עליה, ופטור מן החומש. עיין להלן.
שהוא בא באונקלי. הנכון בקו"נ: שהוא באינפלי, כלומר, ואפילו אם המוכר כבר נתן את המטבע לתוך הפוזמק.
ונפל מפריש וכו'. צ"ל: ונטל [הימנו רשות] מפריש וכו', כגי' כי"ע וקג"נ. כלומר, מכיוון שנטל רשות מן המוכר מחלל על המטבע שביד המוכר, ופטור מן החומש.
נטל הימנו וכו'. כלומר, מיד אחרי שחילל לו מע"ש, ואינו חושש שמא נתן לו אותו דינר שחילל עליו.
ולא עוד אלא וכו'. כלומר, ולא זו בלבד, אלא שע"ה מוציא דינר מתוך ביתו, וחבר מפריש (כלומר, מחלל) עליו והולך, ואח"כ מחזיר לו את הדינר, ואין כאן משום מוסר מעות מע"ש לע"ה, שהרי משלו נתן לו.
לקח הימנו וכו'. כלומר, לקח מן הסיטון עשרה דינרין של זהב, כדי לחלל עליהם את כל המע"ש שבתבואה שהוא מוכר.
על כולן וכו'. כלומר, בבת אחת. כללו של דבר לא יחלל ולא יפריש הרבה בבת אחת, והטעם מפורש להלן.
כל האונקלי. כלומר, על כל האגודות התלויות באונקלי (קרס כפוף, ἀγκύλη).
להפחיד וכו'. צ"ל: להפחית (כגי' ד וכי"ע) וכו', כלומר, שאם יפריש לע"ה הרבה מע"ש בבת אחת, ימכרם בזול כדי שיתחללו על הכסף שהוא מקבל בעדו. ואף לא יחלל לו הרבה בבת אחת, כדי שלא להפחידו, כשיראה שעושה את כל הזהב מע"ש.
לשם חולין וכו'. כלומר, כשאין לו כסף לחלל עליו את המעשר, מוכרו כדי שיתחלל על הכסף שהוא מקבל, אבל לא יזכיר שהוא מעשר, כדי שלא יפחתו לו ממחירו, שהלוקח יודע שהוא רוצה להפטר מן המעשר, ונמצא מפחית את השוק ופוגם את המעשר.
מעורבין וכו'. כלומר, כשנתערבו לו קופה בקופה, ואינו יודע אי זו היא של מעשר.
ונותן לתוך וכו'. כלומר, נותן את המעות של כל אחת ואחת בפוזמק מיוחד. ואח"כ נוטל אחד מהם ואומר, אם הוא מעשר הרי שפיר, ואם לאו הרי המעות שבשני מחוללין עליו. ומחללים כסף על כסף מדוחק, ובפרט בנידון שלפנינו, שיש כאן ספק שמא היה הראשון שנטל מעשר, ואין כאן חילול כלל. אבל לא יערבבם יחד, שהרי במקרה זה, יש כאן חילול כסף על כסף בלי שום ספק. כולן בכרך וכו'. כלומר, אם נתן את החולין ואת המעשר בכרך אחד, ויש כאן תערובת ודאית, מוכר את שניהם בכרך אחד ונוטל את דמיהם בכרך אחד.
מוכר לשם וכו'. צ"ל: מפריש לשם חולין. ואלו שרוצה מפריש (כגי' כי"ע) וכו'. ואנו אומרים הוברר הדבר למפרע שהדמים הללו קבל בעד המעשר, וכחכמים להלן. עיין בבה"א.
לא חילל וכו'. משום שאין ברירה, וחכמים סוברים שיש ברירה. עיין לעיל.
שאפרוט וכו'. כלומר, שמתכוין שהמעשר יתחלל מכאן ולהבא, אחרי שיפרוט, אין כאן עניין של ברירה, והמעשר מחולל לכשיפרוט.
טברית ונוטל וכו'. כלומר, אעפ"י שיש כאן מטבעות ממקומות מיוחדים מ"מ אינו מחלל כסף על כסף אלא בדמאי, כמפורש להלן.
גוברית. צ"ל: טברית, עיין בשנו"ס.
דינר וכו'. שמא צ"ל: מעה. ועיין בבה"א.
אף בדמיי מחללין וכו'. כלומר, בדמאי אף מחללין וכו'. נולגית. הנכון בד: גולנית, כלומר, מטבע מארץ גולן.
דינר וכו'. כלומר, דינר זול המלא סיגין, עיין בבה"א.
בדמיי ובדוחק וכו'. כלומר, בדמאי [אפילו בריוח] או בדוחק [אפילו בוודאי].
ממקום למקום וכו'. כלומר, לצרכי עצמו, ולא לשם העברת המטבע ממקום למקום.
פדה הימנו וכו'. כלומר, המוכר מע"ש כדי שיתחלל על המעות שמקבל, והלוקח נתן לו את הכסף ועדיין לא משך את הפירות. ונמצא שהפירות נתחללו כבר, אבל הפירות המחוללין עדיין לא נקנו ללוקח.
שפדה פדה וכו'. הפירות הם חולין, אלא אם המוכר רוצה לחזור בו, נותן ללוקח סלע של חולין ומקבל מי שפרע. ועיין בבה"א.
שעמד בסלע וכו'. ונמצא שביד המוכר שתי סלעים של מע"ש, והלוקח יקבל עכשיו פירות חולין ששוויים סלע, הרי מה שפדה פדה, וכבר נתפסו שתי סלעים למעשר, אלא שהלוקח יכול לחזור בו ולקבל מי שפרע. והמוכר מחזיר לו שתי סלעים של חולין.
פדייתו וכו'. כלומר, שלגבי מע"ש אין אנו הולכים אחרי הקניין (משיכה) אלא הכל תלוי בזמן הפדייה.
אסר. כלומר, חצי פונדיון של חולין, כדי שיאכל עליו מפירות מע"ש שיתחללו עליו.
ואכל עליו וכו'. כלומר, יאכל עליו עוד אסר שלם, ואין אנו אומרים שבמקום הראשון נשאר בו רק חצי איסר של חולין, אלא אומרים שהאיסר השביח לשניהם. והוא הדין להפך, כמו שמפרש להלן.
שלא פדאו וכו'. כלומר, כל זמן שלא חילל על כולו, ויש לחולין ולמע"ש חלק בו.