שביהוידע וכו'. כלומר, מלכים ב' בפי"ב, עיין בבה"א.

שבת ראשונה וכו'. כלומר, שקורין בה פרש' שקלים.

פרשת שקלים וכו'. כלומר, פרשת כי תשא.

וחוזרין וכופלין וכו'. כלומר, לשבת הבאה, שהרי לפי מנהג א"י לא קראו כלל בפרשת שקלים בפרשה של סדר היום, עיין בבה"א.

וכן בשנייה וכו'. והכל לפי מנהג א"י שגמרו את התורה בשלש שנים, ולפיהו יכלה פרשת כי תצא לחול בפרשת זכור וכו', עיין בבה"א.

משם מתחילין וכו'. ולא נתבאר כאן מה קורין בשבת במנחה וכן בשני ובחמישי, אם כמנהגנו, או שקוראין במנחה ממקום שהפסיקו בשחרית, וביום שני ממה שהפסיקו בשבת במנחה וכו', אלא שבשבת הבאה חוזרים ומתחילים מתחילת הפרשה. ועיין בבה"א.

למנין שבעה וכו'. כלומר, אם כבר קרא איש בר מצוה בתורה, וכבר נשלמה תקנת משה, הרי גם אשה וקטן עולין להשלים את המניין.

אין מביאין את האשה וכו'. כלומר, אם אין שם אף אחד שיודע לקרות בתורה אין מביאים את האשה לקרות ולהוציא את הרבים, שהרי אינה חייבת בתקנת משה, ואינה יכולה להוציא את הרבים. וברייתא זו דבוקה לברייתא שלהלן. ועיין בבה"א.

ויושב וכו'. ובזמנם לא ברכו אלא ברכה אחת בתחילת הפרשה וברכה שנייה בסוף הפרשה, ולפיכך צריך לשבת בנתים, כדי לחלק את הפרשה לשבעה חלקים. ועיין בבה"א.

פותחין עברית וכו'. כדי שיברכו בתחילה ובסוף על עברית, אבל באמצע קורין לועזית, כדי שיבין הציבור.

אין קורא אלא אחד. כלומר, ולא נהגו שם לחלק את הפרשה לקרואים בכל יום שקוראין בתורה, עיין בבה"א.

מעמד ומושב וכו'. בחזרתם מקבורת המת היו עומדים ויושבים שבע פעמים.

אימתי מסיאין וכו'. נתבאר לעיל ר"ה פ"א, שו' 65 ואילך. ועיין בשנו"ס ובבה"א.

אם היתה וכו'. כלומר, הפרשה האחרת.

אין מפטירין וכו'. משום שהיו מתרגמין את קריאת הנביא, ואם יקרא יותר משלשה פסוקים בבת אחת עלול המתרגם לטעות כשמתרגם את כולם בבת אחת, אבל בתורה היו מתרגמים כל פסוק ופסוק בפני עצמו, עיין בבה"א.

המקצר וכו'. כלומר, הקורא פסוק, פסוק, כדי שיתרגמו פסוק פסוק.

אין משיירין וכו'. כלומר אין משיירין בשבת שקורין בה את הסדר הסמוך לסוף הספר (והכל לפי מנהג א"י שהיו גומרים את התורה בשלש, או בשלש שנים ומחצה) פחות מכ"א פסוקים לשבת הבאה, לשבת שמסיימין בה את הספר.

שיקראו ששה קורא וכו'. צ"ל: שיקראו שבעה וקראו אותה ששה [יקראו] עוד וכו'. כעין גי' כי"ע ובעל ס' העתים, עיין בבה"א.

וקוראו אותן וכו'. צ"ל, וקראו אותה וכו', כגי' ד ועוד, עיין בבה"א.

לראשו. כלומר, לצד ראשו, למפרע.

מבזבזהו וכו'. צ"ל: מבזבז וכו', כגי' כי"ע, כי"ל וראשונים, כלומר, שאין אדם מבזבז כבוד לעצמו, והרי ראש הכנסת ממונה על קריאת הממונים לתורה, והוא אומר לחזן ומזמין את הקורא.

ומחזין לו וכו'. דרכם היה שהחזן היה קורא מתחילה כל פסוק, ואח"כ היה הקורא חוזר אחריו, ואם החזן עומד לקרות אחר מחזן לו עד שעה שיקרא בעצמו, עיין בבה"א.

כלפי קודש וכו'. כלפי ההיכל.

כשמניחין את התיבה וכו'. כלומר, כשמניחין אותה בחוץ בתעניות, עיין בבה"א.

שנ' ותקהל וכו'. ומשה מדבר עמהם משם, ומסתכל כנגדן, ונמצא פניו כלפי העם ואחוריו כלפי קודש. (הר"ן).

ואתן וכו'. צ"ל ויתן וכו', כגי' כי"ע וילקוט ת"ת, ועיין בבה"א.

חופר ומכסה. צ"ל: וחוזר כגי' כי"ל (וכי"ע), כלומר, מכסה לפני שעומד, עיין בבה"א.

המיסך את רגליו וכו'. כלומר, איש מן המחנה שצריך לצאת לשם כך מחוץ למחנה, פניו כלפי המחנה, אעפ"י שאחוריו הן כנגד המקדש שבירושלים, מפני כבוד העם, כשם שהזקנים ישבו כנגד העם, ואחוריהם כנגד הקודש, כלעיל שו' 78.

המיטיל את המים וכו'. שמותר לו להטיל בתוך המחנה, ובין כך ובין כך יצטרך להטיל מים כשפניו כנגד חלק מן העם, הרי עליו להזהר שלא יטיל מים ופניו כלפי קודש, ודינו כמטיל מים בשדה.

הלחם. צ"ל: שמע, כגי' כל שאר הנוסחאות והראשונים, והכוונה לברכות ק"ש שלפניה. ועיין בבה"א.

יתומה וכו'. כלומר, שלא שמע את הברכה, ואמן קטופה היא שקוטף ומחסר את הנו'ן. ועיין בבה"א.

פוחח וכו'. לבוש קרעים. ובשרו נראה.

חבר עיר וכו'. שכולם מכירים אותו ורגילים בו. ועיין בבה"א.

במעפורת וכו'. כלומר בבגדים שאין מכסים את רובו, הוא גרוע מפוחח. ועיין על טיב הבגדים בבה"א.

בתוך פתחו וכו'. כלומר, שתלאה בחבל מן המשקוף העליון בתוך חלל הפתח. ועשה כן בשעת השמד, כדי להטעות את הגוים, הרי סכן את נפשו בחנם, וידי מצוה לא יצא. עיין בבה"א.

ויגף וכו'. הנכון הוא בכי"ע, עיין בשנו"ס ובבה"א.

מיכן וכו'. כלומר, מתשובת אהרן למשה וכו', ומוטב היה שישתוק לגמרי.

קורין אותו ככתובו. כלומר למחראות.

מכנין וכו'. בכי"ל: אין מכנים לרבים, לרבים אין מכנים וכו', וכ"ה בראשונים. והכוונה שהמתרגם בתורה לא יכנה וישנה מיחיד לרבים ומרבים ליחיד. ועיין בבה"א.

פסוק כצורתו. פירש"י שהוא מחסר את הוספות התרגום שלנו כפירוש לפסוקים, וכן המוסיף עליו מלבו, עיין בבה"א.

אביו או רבו וכו'. כלומר, שהמתורגמן היה אביו של חכם, או רבו. עיין בבה"א.