Brief Commentary on Moed Katan Chapter 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בית הבעל. שחיה ממי גשמים.
בית השלחין וכו'. שדה ששותה ממי שלוחין, שמשלחין לה את המים ע"י תעלות שמתמלאות ממי המעיין. ועיין בבה"א.
שחרבה. שחרב מעיינה.
הימנו. כלומר, אין משקין ממעיין שחרב, אפילו שדה בית השלחין. ועיין בבה"א.
בקילון. במכשיר מיוחד לדליית המים ולהשקאה (κήλων), באנטליא, ובו אין משקין כלל אפילו מן המעיין שקיים מכבר, משום טירחא, ולא התירו אלא להמשיך ולהשקות ברגלו, עיין בבה"א.
ואפי' מן הבריכה וכו'. כלומר, ולא זו בלבד שאסור למלות ולהשקות בקילון עצמו, אלא אסור להשקות כלל אפילו וכו'.
שניטיפה וכו'. אע"פ שנראה כמשקה ממי גשמים, ולא מן המעיין.
לא יזלף וכו'. כלומר, לא יזלף בכלי, אפי' מן העליונה לתחתונה. ועיין בשנו"ס ובבה"א.
מרבצין וכו'. כלומר, אפילו בכלי, משום שהרבצה היא השקאה קלה, ואין בה טורח.
אילו הן עגיות. כלומר, שאסרו לעשות במועד, במשנתנו פ"א מ"א.
בדידין וכו'. בדיד הוא כלי ברזל שהיו עושין בו את החפירה מסביב לאילן, והחפירה עצמה נקראת על שמו.
מותרין ומשמטין וכו'. כלומר, מוותרין ומכרסמין, את יתרון ראשי הגפנים, כשהן מטפסות על הקנים ועולים מעל לראשיהן, וכן משמטין את הגפן מעל הקנים שלא תעלה יותר מדאי, ותפסד, ומשום דבר האבד התירו, כמפורש להלן. ועיין בבה"א.
מוכר וכו'. כלומר, אעפ"י שאסרו למכור במועד (כמשנ' ספ"ג), כאן התירו למכור את העין (המעיין) משום דבר האבד. ועיין בבה"א.
דברי ר' יהודה וכו'. במשנ' פ"א מ"ד: צדין את האישות וכו' משדה האילן ומשדה הלבן כדרכו (כגי' המשנה שבירוש' ועוד, עיין בבה"א) במועד ובשביעית. ר' יהודה (כגי' כמה נוסחאות, עיין בבה"א) אומר משדה האילן כדרכו ומשדה הלבן שלא כדרכו. ואוסר רבי, כדעת ר' יהודה, במועד משום טורח.
ר' יהוד' וכו'. הנ"ל, עיין מ"ש לעיל.
תוהב. תוחב, עיין בשנו"ס.
היה ר' יהודה וכו'. צ"ל: היה ר' מאיר (כגי' כי"ע), והוא חכמים של משנתנו הנ"ל (וכן יש שגרסו שם בפירוש: דברי ר' מאיר). ופירושו: וכי ר' מאיר היה מתיר לצוד כדרכו בשדה הלבן הסמוכה לבית השלחין, כלומר, אתמה.
ולא בשדה וכו'. צ"ל: לא (כגי' כי"ל) בשדה הסמוכה לשדה בית האילן ! והרי יש כאן הפסד מרובה, ולמה לא יצוד כדרכו? והוא חולק על רבי לעיל, שו' 14, שמכריע כר' יהודה ואוסר לצוד כדרכו משדה הלבן במועד. ועיין בבה"א.
גוהה. כלומר, גוחה וגוחן, נוטה, קיר נטוי.
אין גודרין. משום שפשעו ולא תיקנו כהוגן.
במוסגר וכו'. כלומר, בהסגר שני, שאין כאן חומרא לגבי המצורע, שאם יטהרנו הרי הוא ככל אדם, ואם נולדו בו סמני טומאה ישתוק, אבל במוחלט אסור לראות שאין כאן קולא כלל, שאם הוא טמא הרי הוא כמו שהיה, ואם הוא טהור יצטרך לספור ז' ימים, ונמצא נאסר באשתו ברגל. ועיין בבה"א.
אי זה חנוך וכו'. כלומר, שהתירו במשנ' פ"א מ"ו.
נברכה. כלומר, נברכת שהתירו במשנ' הנ"ל.
בקיע. נקע, כעין עריבה חצובה בכותל הסלע (לקבורה זמנית). וצורתה החצונית כעין אבוס, או שוקת. ועיין בבה"א.
ר' יוסה וכו'. צ"ל: ר' יהודה (כגי' כי"ע וכי"ל), שאוסר (במשנ' פ"א מ"ז) לאשה לסוד במועד, אף הוא מודה בסיד שיכול לגמרו, שהיא יודעת שהסיוד יגמר ויתקלף בתוך המועד, שהיא מותרת, משום שהיא שמחה לאחר זמן בתוך המועד.
אומן. כלומר, שורה ישרה, משום שנראה כטורח לנקות את הקרקע.
וטוחנין וכו'. כלומר, לצורך המועד.
לוקחין וכו'. במשנ' פ"ב מ"ד: אין לוקחין בתים עבדים וכו'. ומפרשת הברייתא שהוא דווקא מישראל, אבל לוקחין וכו'.
ולא עוד אלא לדון וכו'. צ"ל: להעיד עליהן ולדון וכו'. עיין בשנו"ס ובבה"א.
בבית הקברו'. ופירשו בגמרא בבית הפרס שטומאתו מדרבנן.