אין חוצץ. כלומר, לעניין טבילה, והוא בטל לגבי העריבה, ואף בפסח אינו מבערו. ועיין במשנ' פ"ג מ"ב.

שלשה ימים וכו'. אבל קודם לכן הרי הוא כמבוער.

הקילור והאספלנית וכו'. משחת העינים והתחבושת.

מלוגמא. רטייה שעיקרה קמח.

המסית. חלב קרוש שבו מעמידים חלב לגבינה.

אסורות. משום שאור, שראוי לחמץ בהן עיסות אחרות.

קמח קלי וכו'. ואין חוששין שמא לא נקלה ונאפה יפה. עיין בבה"א.

במקום האישבורן וכו'. כלומר, במישור יתפשטו המים ויכלו בקרקע, אבל במדרון יתעכבו המים ויתחמצו. עיין בבה"א.

שלא היו לשות וכו'. כלומר, בכל יו"ט, ואפילו במים שהוחמו לשתייה, משום חשד הערמה שהכינו בכוונה מיו"ט לחול.

אמ' לו ר' ליעזר וכו'. במשנתנו (פ"ג מ"ג): כיצד מפרישין חלה בטומאה ביום טוב (כלומר, בפסח, שהרי אסור לאפותה משום שהיא אסורה באכילה, ולשורפה אי אפשר שאין שורפין ביו"ט, ואם יניחה כמות שהיא תחמיץ). ר' אליעזר אומר לא תקרא לה שם עד שתאפה וכו'. אמר ר' יהושע לא זה חמץ שמוזהרין עליו וכו'.

שמפרישין חלה וכו'. כלומר, ומניחה להחמיץ.

אך אשר יאכל וכו'. ועובר על לא תעשה כל מלאכה.

מקטפת. עורכת וטחה את פניה.

לשה היא וכו'. כלומר, שכבר לשה (גמרה את לישתה) היא מקטפת וכו'.

חלוף הדברים. כלומר, בחיטין עד ארבעת קבין וכו'.

מערב שבת. כלומר למצת מצוה. ויש מפרשים לסעודת שבת שחרית, עיין בבה"א.

בזמנן, תרומה טהורה וכו'. כלומר, אפילו תרומה טהורה מבערה בשבת בזמן הבעור, ומאכילה לבהמה. ועיין בבה"א.

היינו יושבין וכו'. כלומר, בשבת בערב הפסח.

אי זה צופה וכו'. כלומר, לעניין ששנינו להלן, שו' 44, ובמשנתנו ספ"ג, והוא הרואה את ירושלים ממש, ולא הראוי לראות, לולא הר מפסיק.

מיכן אתה אומ' וכו'. המסדר העתיק את לשון מדרש הלכה שסמכה לכתוב, עיין בבה"א.

להקל עליו. שלא יצטרך לחפש עצים ולשורפו בעצים שלו.

להחזיר וכו'. אם מתה ארוסתו.

מעמד ומושב וכו'. בחזירתם מקבורת המת היו עומדים ויושבים שבע פעמים.

שלא לילך וכו'. כלומר, שלא לילך לאחר המטה אלא לפניה, עיין בשנו"ס.

ובבית המים. מקום שנפנין שם לנקבים קטנים.

מפני הרגל וכו'. מדליקין שיראה ויתבייש, ואין מדליקין שלא יראה ויתאוה.

שבאמצע. בירושלמי: שבמבוי.

וכורכין וכו'. מפורש להלן.

וקוצרין וכו'. משום שיריחו היתה בית השלחין שבעמקים, ואין מביאים משם את העומר.

גיזיות. צ"ל: גוזיות, גווזיות, גמזיות, פירות של שקמה וחרוב, עיין בבה"א.

ואוכלין נשרים וכו'. כלומר, פירות שיש לחשוש שמא נשרו בשבת. ועיין בבה"א.

וגודשין וקוצרין וכו'. צ"ל: וקוצרין וגודשין, כלומר, שגדשו אחר שקצרו בהיתר. עיין בבה"א.

גזוזיות. צ"ל: גווזיות, עיין לעיל שו' 71.

ולקפלט. קפלוטות הם כרישין שיש להם ראש, עיין בבה"א.

במעשר. כלומר, במעושר, עיין בשנו"ס.

גזוזיות. צ"ל: גווזיות, עיין לעיל, שו' 71.