Brief Commentary on Pesachim Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כך מכשירי וכו'. ולדעתו היו יכולים להביא גם את הסכינין, אם לא היתה להם דרך אחרת.
שכן דחת וכו'. כלומר, שכבר דחתה השחיטה, והכל מצוה אחת, עיין בבה"א.
ולא עשה וכו'. צ"ל: ולא עשה פסח.
בא מן הצאן וכו', עיין בבה"א.
שאין ראויין וכו'. כגון עגל, או נקבה.
לשם חטאת צבור. כלומר, השוחט שאר זבחים בשבת לשם חטאת ציבור.
חייב וכו'. צ"ל: פטור, כבשאר כל הנוסחאות.
לא נחלקו וכו'. כלומר, במשנתנו פ"ו מ"ה.
לשם חטאת וכו'. שהרי ר' אליעזר מחייב בכל מקום, ואפילו כשעשה מצוה, ור' יהושע מחייב כאן, משום שיש לאימורי ציבור קיצבה, מה שאין כן פסחים, שלא ניתנה להם קיצבה, כמה פסחים ידחו את השבת בשנה שחל בה ערב פסח בשבת.
שהן ראויין וכו'. כלומר, כבשים זכרים בני שנה, ועקר אותם משמם ושחטם לשם פסח.
שלא לשמו וכו'. שהרי לא עלה לציבור לשם חובה.
שחטו ונודע וכו'. כלומר, ונודע לו לאחר שחיטה, שמשכו בעלים את ידן או שניטמאו לפני שחיטה, ולא היה הפסח ראוי לשחיטה. וחולק על משנתנו ספ"ו.
חטאת צבור וכו'. צ"ל: חטאות צבור.
ויקטיר אמורין וכו'. שהרי עולות אינן נפסלות שלא לשמן, אלא שלא עלו לשם חובה. ועיין בבה"א.
שלא לשמן וכו'. צ"ל: לשמן (כמו שהוא במקבילה להלן מנחות) חייב, והורצו (עיין בשנו"ס) הבעלים. כלומר, הורצו אעפ"י שחללו עליהן את השבת שלא כדין.
שתי חטאות וכו'. כגון שחל ר"ח להיות בשבת.
שתי עולות וכו'. אעפ"י שמצוי הוא שמביאים הרבה עולות, ועלול לטעות, אין כאן טועה בדבר מצוה.
כשם של עץ וכו'. חולק על משנתנו (פ"ז מ"ב) הסוברת שאין צולין על השפוד (של מתכת), משום שהמתכת מתחממת, והפסח נצלה מחמתה, ולא מחמת האש.
חם כולו וכו'. כלומר, אפילו החלק שבפנים הפסח.
אין מולגין וכו'. כלומר, אין שופכין עליהם מים רותחין, כדי להשיר את שערותיהם, משום חשש בישול.
בחרסית ובאדמה וכו'. כלומר, בטיט לבן (גיפסוס), או באדמה ידועה שמשירה את השערות, משום שהן מחממות, ואין כאן צלי אש.
מפספסין. צ"ל: מספספין, כלומר, מהבהבין, ואפילו אם הוא נותנו באש ממש ומחרך אותו הוא בכלל צלי, ואין צורך בשפוד.
רצה מנתחו וכו'. כלומר, דווקא כשהוא צולהו על האש, אין צולהו אלא שלם, וצריך שיהא מקולס, אבל אם רצה לצלותו על גבי גחלים, מנתחו וכו'. עיין בבה"א.
מפני הרגל. שלא יתרגלו לצלות בתנור אחד גדי וגדי, או טלה וטלה, ויבואו לידי חילוף, ונמצא שיאכלו אותו שלא למנוייו.
נאמן אחד וכו'. שהרי הוא מעיד שמכיר את שלו, ולגבי דידיה לא נתערב מעולם, ואין מי שמערער עליו.
ואין חייבין וכו'. ואפשר שהלכה זו היא אפילו כמ"ד שהפסח אינו נאכל אלא עד חצות מדאורייתא, אין איסור נותר ופיגול תלוי באיסור האכילה, עיין בבה"א.