ראש השנה למלכים וכו'. כל הבבא מפורשת להלן בתוספתא עצמה.

שנ' בחדש הראשון וכו'. אין כאן הבאה ישרה מן הכתוב, אלא ניסוח של בראשית ח', י"ג: בראשון באחד לחדש, ושם הכוונה לתשרי, ובחדש השני פירושו במרחשון, והוא המניין הקדמון של אבות העולם, מ"מ אחרי יציאת מצרים אין מתחילין למנות אלא מניסן. עיין בבה"א.

חדש וכו'. כלומר, הירח החדש, אם בא ר"ח ניסן בזמנו ונתקדש יום שלשים של אדר.

לשנים וכו'. כל הבבא מפורשת להלן בתוספתא עצמה.

המבריך. כלומר, כופף את הזמורה בקרקע ומכסה בעפר, ומפסיקה אח"כ מאביה.

נטיעה זו וכו'. כלומר, שנטעה שלשים יום לפני ר"ה, אעפ"י שעלתה לה שנה, מ"מ אם חנטו פירותיה לאחר ר"ה של שלישית לגטיעתה, לפני ט"ו בשבט, הפירות אסורים משום ערלה.

ליקט ירק וכו'. שמתעשר לפי שנת לקיטתו.

מאחד באלול וכו'. שמא צ"ל: מאחר' (מאחרון) באלול. ועיין בבה"א.

נומרון. צ"ל: [כב]נומרון, כלומר כבגדוד (νούμερον), עיין בבה"א.

ואו' תקעו וכו'. מכאן מתחיל עניין אחר, עיין בבה"א.

בא בזמנו וכו'. כלומר, אם החדש בא בזמנו (שנתקדש יום שלשים) מיד כלה מה שהכינו, שהרי מספק היו מכינים בכ"ט אלול לשלשה ימים, שמא יתקדש יום ל"א, וביום ל' לא יכלו ללקוט שמא יבואו עדים סמוך לחשיכה ויתקדש היום למפרע. ועיין בבה"א.

לשלשה ימים. ממה שהכינו בכ"ט אלול, עיין מ"ש לעיל בסמוך.

על ששה וכו'. פיסקא זו נתבארה במשנ' פ"א מ"ג.

שתהא עצרת אלא וכו'. כלומר, אלא שתהא עצרת אחר וכו'.

במעלה אדומים. בתחום יריחו, עיין יהושע ט"ו, ז'; י"ח, י"ז.

משלחין עדיו וכו'. כלומר, להעיד על מי שראה את החודש שהוא כשר, ואינו ביתוסי.

מסיעין מסעות. כלומר, משיאין משאות (עיין ירמיהו רפ"ו), לאות שנתקדש החודש, כלהלן שו' 65. ועיין בבה"א.

בהרים ותבור. צ"ל: בהרי מיכבור (מכבר, מכמר, מכוור), עיין בשנו"ס ובבה"א. ועיין לעיל שביעית פ"ז, עמ' 197, שו 29.

מסיעין את החדש. כלומר, משיאין על החודש, עיין בשנו"ס.

ערב שבת ושבת וכו'. כלומר, אם חל ר"ח בערב שבת, או שחל בשבת (עיין שנו"ס), הרי בין כך ובין כך אי אפשר להשיא משאות אלא במוצאי שבת, ובכגון דא לא ידעו מתי חל ר"ח, לפיכך דווקא אם בא בזמנו משיאין עליו. וכשישיאו משאות במוצאי שבת ידעו שנתקדש יום שלשים, שהרי בחדש מלא אין משיאין כלל. ועיין בבה"א.

על כל ראשי חדשים וכו'. כלומר, על כל החסרים (כמפורש לעיל), ולאו דווקא על ששת החדשים שבהם שלוחים יוצאים.

לפני חמה וכו'. כלומר פגימתה של לבנה מופנית כלפי החמה.

לצפונה וכו'. והיינו בימות החמה, עיין בבה"א.

ראיתיו גבוה וכו'. כלומר, באופק, במקום שהרקיע נושק את הארץ.

אבל מצטרף וכו'. כלומר, עם עד אחר בעדות החודש שיעיד כמותו, ואין דבריו של אחד במקום שנים.

מוטה וכו'. כלומר, שהיה שכוב ומוטה בצדו הפגום כלפי מזרח, והשני אומר שהיה זקוף, כלומר שהיה מוטה בצדו הפגום כלפי דרום, או צפון. ועיין בבה"א.

בעשיש. בעששית.

דבריו קיימין. צ"ל: לא אמ' כלום, כגי' כי"ע, כי"ל, הבבלי והירושלמי.

יוצאין בסוריה וכו'. כלומר, על ר"ח ניסן ותשרי, עד שישמעו מפי בית דין "מקודש". ואעפ"י שנראה בעליל, או שעדים כבר לפנינו, וידוע שלמחר יקדשו את החודש, אין יוצאין לסוריה מבערב. ועיין בבה"א.

למה לא סיפר וכו'. הברייתא נסמכה למשנתנו ספ"ב שאין לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל.