Brief Commentary on Shabbat Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הסיט. והוא בערך שני שלישי זרת, עיין בבה"א.
המיסיך וכו'. המסדר שלשה חוטין של שתי למסכת אחת.
השוביט, והמדקדק וכו'. שובט הוא מכה בשבט (בכרכד) על חוטי השתי כדי לצפפן, ומדקדק הוא המרתק על חוטי הערב כדי להדחיקם ולהלחימם.
שתי חטאות. אחת משום צידה ואחת משום נטילת נשמה, ועיין בבה"א.
גר שנתגייר וכו'. כלומר, ומעולם לא הודיעו לו על הלכות שבת.
מה מזיד וכו'. כלומר, שאי אפשר להיות מזיד אם לא ידע מתחילה את דיני התורה.
בשעת מעשה וכו'. כלומר, אם אתה מקיש שוגג למזיד, אף אתה לא תחייב שוגג בקרבן אלא אם ידע שהוא עובר על איסור בשעת מעשה.
כל שכן שהוספת וכו'. אמר לו דרך כבוד (שאינו חולק עליו, ומודה לו שהוא הוסיף), אלא שלפי הוספה זו אין כאן שוגג כלל. ועיין בבה"א.
השוכח את התורה וכו'. ששכח את פרטי התורה.
שהוא כיוצא בו וכו'. הנכון בכי"ע: שאין כיוצא בו כשר להצניע, והוכשר לו להצניעו והצניעו, ובא אחר וכו'. ואף בכי"ל צ"ל כגי' כי"ע.
עד שלא ימתיקו וכו'. כלומר, כשהם מרים וקשים ואינם ראויים לאכילה אלא ע"י כבישה (המתקה), אין אדם טורח להמתיק פחות מכגרוגרת, אבל אם כבר נתמתקו ונתרככו, והם ראויים למאכל אדם ולמאכל גדיים הולכים לחומרא, וחייב על הפחות שבשיעורים. ועיין בבה"א.
חוצין וכו'. נצרים של דקל.
פי קילור. משחת העינים.
לברקית. מחלת עינים, עיין בבה"א.
לחוורוד. צ"ל: לחוורוור, עיין בשנו"ס, כתמים לבנים בעין, עיין בבה"א.
של פליטון. שמן שכובשים בו עלי ורד, וכדומה.
ודכסוסטוס. עור שבקעו את עוביו לשנים, הצד שכלפי הבשר הוא דוכסוסטוס, עיין בבה"א.
צינירה. קרס קטן של ברזל, או נחושת.
מולירא. מיחם.
דברי ר' עקיבא וכו'. כלומר, הסובר (משנתנו פ"ח מ"ה) שחול הדק שיעורו כדי לזבל קלח של כרוב, אבל בחול הגס נראין דברי חכמים (במשנ' שם) ששיעורו בכדי ליתן על פי כף סיד.
כילכול. כשאשה קולעת את שערה היתה משיירת דבר מועט בין אזנה לפדחתה, והיתה טחה אותו שער בסיד. עיין בבה"א.
אנדפי. משחה שמורכבת מהרבה סממנים, והיו נותנים אף סיד לתוכה.
שהוא כביצה וכו'. את ביצת הגיר היו מגלגלין על גבי שער הצידעא, אבל את הסיד הטרוף והחבוט היו נותנין לתוך המשחה (אנדפי).
בילס וכו'. כלומר בולוס, נסכא של מתכת.
סכוכית. זכוכית.
מסיפס. פסיפס, אבן קטנה שהיו משחקים בה, או מרצפים בה את הקרקע.
למאדים בשבת וכו'. כלומר, צובע שלא ע"י בישול בסממנין, עיין בבה"א.
מנין לזרוע וכו'. כלומר, לעניין הנחת תפילין של יד, עיין בבה"א.
נסרים. נצרים, צורי דקל.
תורי דקל. חוטי הדקל, הגידין שמתחת הקליפה.
הסואה והקורנית. צתרה ורודה וחשא, קורנית מקורפפת, עיין בבה"א.