וחורשין וכו'. כלומר, בערב שביעית, מפני שאינו מתכוין להכין את הקרקע לשביעית אלא להעבות את גזע האילנות.

ממטע עשרה וכו'. כלומר, שלא יהו רחוקים אחד מן השני יותר מן המרחק של עשרה אילנות נטועים בבית סאה במרחקים שוים. ועיין בבה"א.

כמה ריוח וכו'. כלומר, אפילו אם יש הרבה אילנות בבית סאה, מהו הריוח הקטן ביותר שביניהם שיוכלו להתקיים.

שיהא בקר וכו'. פירשו בתלמוד ששיעורו ד' אמות, ובפחות מיכאן סופם להעקר, ודינם כשדה לבן.

אחר אילן וכו'. בכי"ע: אחד אילן עומד וכו'. וכנראה שצ"ל: אילן אחד וכו'.

בבית ארבע וכו'. כלומר, באמצע בית ארבעה קבים (במרחק ד' אמות אחד מן השני), והראשון עומד באמצע בית הקביים, ונמצא שיש בין האילן הראשון והשני ריוח של בית ג' קבים (חצי סאה), ואינם נטועים ממטע עשרה לבית סאה. ועיין בבה"א.

ונראה כנטיעה. כלומר, אילן שנגמם בפחות מטפח מן הקרקע והוציא חליפין הרי הוא למעשה אילן זקן, אלא שנראה כנטיעה.

נראית כזקנה. כלומר, שהיא גדולה ועושה הרבה פירות.

עד עצרת. כלומר, חורשין בית סאה בשביל שלש מהן עד עצרת.

מעין שלשה. כלומר, הזקינות צריכות לעשות פירות מעין שלשה אילנות רגילים, כלומר, שהן ראויים לעשות ככר דבילה של ששים מנה באיטלקי. עיין בבה"א.

מעין עשרה. כלומר, אם היו שלש, אפילו הן עושות ככר דבילה אין חורשים בשבילן כל בית סאה, אלא דינן לעולם מעין עשר נטיעות, ואפילו אינן עושות כלום.

ביניהן וכו'. כלומר, בין הנטיעות, אבל בין הקשואין והדילועין לא איכפת לנו, שהרי דרכם להנטע בצפיפות. עיין בבה"א.

מפני מה וכו'. כלומר, ולא אמרו "עד בת שבע" ומכל שכן צעירה יותר.

גפנים וכו'. וכל אחת כדינה דווקא.

מוכרין ומוציאין וכו'. כלומר, מוכרים לו, ומוציאים זבלים לתוך שדהו של החשוד כל ערב שביעית, שהרי אין שום איסור בהוצאת זבלים אפילו בזמן איסור החרישה בשני פרקים של ערב שביעית. אבל לפרוק את המשפלות אסור, מפני שהוא כמזבל בידים.

שמותר לחרוש וכו'. כלומר, בשדה לבן עד הפסח, ובשדה אילן עד העצרת.

ומכוונין וכו'. כלומר, מיישרין ומכוונין אותן שילכו למעלה על העריס, ולא יטפסו לצדדין.

מבורכות וכו'. צ"ל מכורכות (כגי' כי"ע). ודרכם היה לכרוך את הנטיעות בעלי קנים כדי שלא יתעקמו. ואם נתארכו הנטיעות יותר מדאי ואינו רוצה שיטפסו למעלה, נוטל את הכריכות בשביעית, ואין כאן עבודה.

בדידין וכו'. בדיד הוא כלי ברזל שהיו עושים בו את החפירה מסביב לאילן, והחפירה עצמה נקראת על שמו. וכנראה שהכלי היה מותאם לעומק העוגיה. עיין בבה"א.

מותרין ומשמטין וכו'. כלומר, מסירים את יתרון ראשי הגפנים העולות על חודי הקנים, וכן משמטין אותן מעל הקנים שלא יטפסו יותר מדאי. וכ"ז מועיל לפרי, ועושה כן בשביל פירות ההיתר שגדלו בששית.

בשאר שני וכו'. כלומר, ואח"כ הגיע שנת השביעית, מותר לו לסוך את הפגין, ואפילו במקום שנהגו לסוך, שהרי אין הגפנים שלו, ואין לו עניין אלא בפירות, והם של היתר.

שמתריפו. כלומר, שמתריבו ומשמינו.

תחובין וכו'. כלומר, תאנים שוטות, תאיני מדבר. והכוונה לפעולת ההפראה (caprificatio). עיין בבה"א.

צורר. כלומר, קושר ומהדק את ענף ההרכבה ומחנקו ע"י זה ומבטל לפי שעה את פעולתו.

סוקרין וכו'. כלומר, צובעים אותו בקו אדום, כדי להודיע שהאילן מנתר את פירותיו, ושמא יתפללו עליו העוברים והשבים. עיין בבה"א.

וטוענין וכו'. כדי להכחיש את כוח האילן שלא ינבל את פירותיו מרוב שומן שבו.

מקווצין. כלומר, נוטלים את הקוצים.

מקטפין. כלומר, קוטפים חלק מן השרשים.

ומסתתין. כלומר, את האבנים מסביב השרשים, שלא יכבידו עליהם יותר מדאי.

ומצדדין. כלומר, תולין אבן עליה שלא תטפס למעלה, אלא שתתפשט מן הצד.

ומגמזין. כלומר, נוטל את הגמזיות, את הענפים. עיין מ"ש לעיל תרומות פ"ה שו' 28 ד"ה וגמזיות.

את הרואה. כלומר, את התולעת שכבר נפקחו עיניה (nymph). עיין בבה"א.

סמין וכו'. כלומר, מסמין ומעוורין את עיני הגפן ע"י שמן ושרף, כדי להכחיש את כוחה. עיין בבה"א.

אותן. כלומר, את הנטיעות שבתוכה. עיין בבה"א.

ויזרע וכו'. פירשו בירושלמי: ויזרע אורז וכו'.

אין בודקין וכו'. כלומר, כדי לראות אם הם מצמיחים ויפים לזריעה.

באדמה וכו'. כלומר, אפילו באדמה, ומכ"ש בגללים.

ומשיירין וכו'. כלומר, ומשיירין אותן בעציץ.

את העלויים וכו'. כלומר, את האהלים שבמקרא (aloe), והיו מגדלים אותם בעציצים לשם ריח טוב.