ואע"פ כן לא היו וכו'. לפנינו קיצור לשון מתוספתא מנחות פי"א ה"ט: עשרה שולחנות עשה שלמה וכו', אף על פי כן וכו'.

דברים. צ"ל דברות. וכן להלן שורה 28–29: ואין דבר אלא דברות שבו.

שתחזירוהו למקומו. כלומר, לעתיד לבוא, שאם גולה הוא לבבל אין אתם מחזירים אותו למקומו, כמפורש בירושלמי.

ואת עמו ישר'. שאם גולה הוא לבבל תעבדו את שוביכם ותצטרכו להוליכו (כשם שהולכתם אתכם את כנורותיכם), אלא עתה עבדו את ה' ואת עמו ישראל, ולא את הכשדיים.

הקדשים. הכוונה להמשך הפסוק: עד עמוד כהן לאורים ותומים.

שמעון וישמעאל וכו'. עיין בה"א.

בטילת עבידתא וכו'. כלומר, בטל השיקוץ שאמר השונא להביא להיכל.

ונהרג גסקלגס. כלומר, ונהרג הקיסר Gaius Caligula.

לאנשי משמר. זו היא נוסחא מוטעית שנכנסה מן הגליון, ובכי"ע איננה, וצריך למוחקה.

והיו קורין אותו בן החמסן. מפני שחטף פחות משוה פרוטה, ואינו יוצא בדיינין אפילו בדבר שיש לו תובעין, עיין בבה"א.

מלברך בשם. כלומר, בשם המפורש.

כדרך שמכין לע"ז. כדי שהשור לא יתנגד כשמושכין אותו לטבח, משום שחשבו את התנגדות הקרבן לזביחה כסימן רע, עיין בה"א.

גזר על הוודיי. צ"ל: על הוידוי (כגי' כי"ע), כלומר שגזר שאף הללו שהפרישו את המעשרות כתיקונן לא יתוודו, שלא לבייש את הללו שאינם רשאים להתוודות.

וביטל את הדמיי. לפי שהעמיד זוגות שתיקנו את התבואה של עמי הארץ "ובימיו אין אדם צריך לשאל על הדמאי" (משנתנו פ"ט מ"י וסוף מע"ש), מפני שהכל מתוקן, עיין להלן בסמוך.

מקצתן מפרישין וכו'. מפני שההפסד מרובה (עשרה אחוז), ונמצא שהכל טבול למעשרות.

ותרומה גדולה וכו'. כלומר, טבל טבול לתרומה גדולה וכן מעשר טבול לתרומת מעשר שניהם בעון מיתה, ולפיכך תיקן שכולם יפרישו כדין, ויתנו תרומה גדולה ותרומת מעשר (שאף הבעלים יכולים להפריש תרומת מעשר בלי רשות הלוי) לכהן, ומע"ש מחלל על המעות ומעכבן לעצמו, ובשנת מעשר עני מפריש מעשר עני.

והשאר מעשר וכו'. פיסקא זו מפרשת את משנתנו ("אין אדם צריך לשאול על הדמאי".), שהרי הכרי מתוקן והשאר שנשאר. והוא מעשר ראשון, או מעשר עני (בשנתו), המוציא מחבירו עליו הראייה.