בססאה. בשאר הנוסחאות ובמקרא: בסאסאה, ודורש בסאסאה בשעה "שמסאסא" אותה, מודה לה בסאה, בדיוק, ולא בכפישה.

תרקב. שלש קבין (τρίκαβος).

תומן ועוכלה. תומן כאן היא, כנראה, שמינית הלוג, ועוכלא לפי התלמוד הוא אחד מעשרים בקב. ויש מפרשים ששניהם משקלות הן. ועיין בה"א.

בציצים. צ"ל: בציצ[ל]ים, כלומר בחגורה של נשים.

מאכל בהמה. מנחת שעורים.

במקידה וכו'. הוא כלי חרס עשוי חוליות שמחוברות בחישוקים, בעל שולים חדים, צר מלמטה והולך ומתרחב כלפי מעלה, עיין בה"א.

תכסה שנאה. הכוונה לסוף הפסוק. תגלה רעתו בקהל.

ואין ישיבה אלא אכילה וכו'. כלומר, אין ישיבה כאן אלא אכילה וכו', וכ"ה במקבילות, עיין בה"א.

שאין מקבלין שכר וכו'. כלומר, מן המלכות הבאה לכבוש, ועושין כן מחמת חנופה, או מחמת שנאה לנתקף.

ולא סנפוהו וכו'. צ"ל: ולא ספנוהו (כבשאר נוסחאות), כלומר, לבסוף לא כבדוהו ולא החשיבוהו, מפני שנס ברגליו כחייל משרת (גולייר).

תחלת קלקלתו בעזה וכו'. שראה שם אשה זונה (שופטים ט"ז, א'), אבל זו שבתמנה (שם י"ד, א') לקחה לו לאשה (רש"י).

מה שאין בני טבריה וכו'. כלומר, שלא היה דרכם להסתפר לכבוד שבת, עיין בה"א.

לונכיות. רמחים.