שזרעו כשר וכו'. כלומר, מצרי שני שכל זרעו כשר.

מותר לישא בתו וכו'. כלומר, עמוני ומואבי שבנותיהן מותרות, ורק הזכרים אסורים לבוא בקהל.

לויה וכו'. כלומר, בת לוי.

בתה כשירה וכו'. כלומר, בתה מבעלה (לוי, או ישראל) שנתעברה ממנו לאחר שהאם נפסלה מן הכהונה.

המזוהמין באמן וכו'. כלומר, גוי ועבד שבא על בת לוי. ועיין בבה"א.

את הממאנת. כלומר, את הממאנת בו, ואין דינה כאנוסתו ומפותתו, עיין בבה"א.

אמרו וכו'. כלומר, במשנתנו פ"ו מ"ד.

אפי' לסריס. כלומר, אפילו אם הוא ראוי לביאה, אלא שאינו מוליד, ואין כאן חשד, עיין בבה"א.

שני בנים וכו'. כלומר, רק בכך יוצא ידי מצות פריה ורביה.

שנ' שופך דם וכו'. והכוונה לסוף הפסוק: כי בצלם אלקים וכו'.

הרי זה שופך דמים. ליתא בכי"ע ובמקבילות, ולפנינו היא באשגרה מלמעלה, או מלמטה, וצ"ל: מבטל את הדמות, ועיין בבה"א.

ואין נאה מקיים. שהרי לא היה נשוי.