Brief Commentary on Yoma Chapter 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
למה מפרישין וכו'. כלומר, למה מפרישין אותו מביתו לגמרי, והרי יכול היה ללכת לביתו ביום ולטבול לפנות ערב, ולנהוג כמו שנהגו במלואים.
ויבא עליה. כלומר, כשבא עליה. ועיין בבה"א.
שאינה בית דירה וכו'. ואף לשכת כהן גדול אינה בית דירה ממש והיא פטורה מן התורה, אלא שהחכמים חייבוה במזוזה, עיין בבה"א.
מלשכת יין וכו'. והיא היתה בזוית (מערבית דרומית) ושני פתחיה פתוחים לחוץ ואי אפשר להסתר שם, ולפיכך היא רשות הרבים לטומאה.
כל לשכ' וכו'. כלומר אפילו פתחיה אינם מכוונים לחוץ אלא לתוך העזרה עצמה (שהיא רשות הרבים), או אחת לשנייה, דוגמת שערי העזרה, אף שם אי אפשר להסתר.
פר ושעיר וכו'. צ"ל: פר ואיל (או: פר ועשיר', כלומר ועשירית האיפה), שהם באים מנכסי כהן גדול ולא משל ציבור. ועיין בבה"א.
מן הכהונה. כלומר מן הכהונה גדולה (כגי' ד), מעבודת כהונה גדולה.
ארבע וחמש וכו'. כלומר ארבע, אם החלות הן עשר (לשיטת ר' יהודה שמשמר הנכנס נוטל ב' חלות בשכר הגפת דלתות), או חמש, כשהחלות הן שתים עשרה (לשיטת החכמים החולקים על ר' יהודה). ולשיטתם נוטל חלה אחת פחות ממחצה. ועיין בבה"א.
בקדשי הגבול וכו'. שנמנו בספרי קרח פי' קי"ט, עיין בבה"א.
משרבו מלכים וכו'. כלומר מלכים בלתי הגונים התקינו להעמיד כהנים הדיוטות. ועיין בבה"א.
למה פורש וכו'. במשנתנו פ"א מ"ה: והשביעוהו וכו' הוא פורש ובוכה והן פורשין ובוכין.
ואין אנו וכו'. כלומר, אין אנו וכו', עיין בבה"א.
הצרדה וכו'. במשנתנו פ"א מ"ז: מכין לפניו באצבע צרדה.
גדולה וכו'. כלומר, האמצעית, עיין בבה"א. בפה וכו'. כלומר, היה משמיע בפיו קול נקישת אצבע צרידה וכו', עיין בבה"א.
מה היו אומ' וכו'. במשנתנו פ"א סמ"ז: ומעסיקין אותו וכו', ומפרש בברייתא כיצד מעסיקין אותו, עיין בבה"א.
בהבראה. צ"ל: בהברא, או: בהברה, עיין בשנו"ס.
חוטאין היו. כלומר, שהיו ניעורין כל הלילה ומתעסקין, עיין בבה"א.
בכלאים. צ"ל: [כ]ככליאס, כצורת פיתולי החילזון, עיין בבה"א.
היחידים וכו'. כלומר, החלשים, ומאן קצירי ומריעי, רבנן.
לא היה פייס וכו'. ומשנתנו פ"ב מ"ג ומ"ה כמותו.
לחלבי שעיר וכו'. והוא חולק על משנתנו פ"ב מ"ד, ולדעתו הפייס הרביעי היה למחתה, ושלא כר' יהודה לעיל.
ארבעה עשר. והיינו בחג, וכהן אחד בידו צלוחית המים, כמשנתנו פ"ב מ"ה.
חמשה עשר. כלומר, בשבת שנוספו על השלשה עשר שני כהנים שבידם שני בזיכי לבונה, כמשנתנו הנ"ל. ועיין בבה"א
בביסה. כלומר, בבזך, או במיגס, עיין בה"א.
עקב בצד גודל. כלומר, פסיעות מדודות ואטיות, עיין בבה"א.
מהו אומ' וכו'. כלומר מה שואל הממונה, בכל בוקר לפני שחיטת התמיד, וכמתתיא בן שמואל במשנתנו רפ"ג.
פוצה וכו'. ואפשר לטעות בסוף החודש ביום מעונן, כשאור הלבנה מפציע לכאן ולכאן, ונדמה כתימור של חמה, ולפיכך שאל אם האיר פני כל המזרח וכו'.
ברק בורקי. כלומר אמר בלשון ארמית "אנהר מנהרא", האיר המאיר. ועיין בבה"א.
כהן גדול וכו'. כלומר שיצא בבגדי בוץ ביום הכיפורים והפליג דעתו מן המקדש, אבל כהן הדיוט שהוא חגור באבנט של כלאים (לשיטת רבי), הרי אסור לו לצאת מן המקדש בבגדי כלאים. ועיין בבה"א.
לטבילה זו. כלומר לטבילת כל שחרית כשרוצה להכנס למקדש, ואעפ"י שהוא טהור, כמשנ' פ"ג מ"ג.
שאין ענוש כרת. כלומר, אם נטמא בקודש ונכנס כלפי פנים כדי לצאת בקצרה דרך לולין.
שענוש כרת. כלומר, מיד כשהכניס ראשו ורובו, אפילו כשלא שהה כלל. ועיין בבה"א.
מפני הצורך. כלומר מפני הסרך, מפני סרך טבילה, עיין בבה"א.
שלא טבלו וכו'. כלומר, אחרי שהפליגו דעתם מן המקדש, או אחרי מסיכה.
שלא טבלו וכו'. הלשון הוא באשגרה מלעיל, ועיקר הכוונה היא לקידוש ידים ורגלים מן הבקר, שהעדרן מחלל את העבודה.
הלינה פוסלת וכו'. רבי נותן טעם לדברי הרישא.
חמש טבילות וכו'. אחת בתחילת העבודה, שנייה כשמחליף לבגדי לבן לשם עבודת פנים, שלישית כשמחליף שוב לבגדי זהב אחרי עבודת פנים, רביעית כשמחליף לבגדי בוץ להוציא כף ומחתה, חמישית כשמחליף לבגדי זהב, כדי לסיים את העבודה.
עששית של ברזל וכו'. כלומר, אם היה הכהן זקן ואינו יכול לטבול בצונין. ור' יהודה חולק על משנתנו פ"ג מ"ד, ואוסר להטיל מים חמים לתוך המקוה, שלא יאמרו ראינו כהן גדול טובל במים שאובים, עיין בבה"א.
הכל שלשים וכו'. כלומר, מחיר הבגדים שכהן הגדול לובש שחרית ובין הערבים הוא שלשים מנה בין כולם, כמש' פ"ג מ"ז.
ובלבד שתמסרנה וכו'. כמבואר להלן שהבגדים באים משל ציבור, ועיין בבה"א.