Brief Commentary on Yoma Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כיצד הוא מתודה וכו'. כלומר, ווידוי ראשון על הפר, והוא עומד בין האולם ולמזבח.
וחטאה ונקה וכו'. יש כאן קיצור לשון, וצ"ל: [אלא כיון שהיה מתודה על הזדונות ועל המרדים כאילו הם שגגות לפניו], כמו שהוא במקבילות, עיין בבה"א.
בא לו למזרח וכו'. כלומר חוזר מן האולם למזבח לצד מזרח, ועומד בשער ניקנור נגד החלל שבין המזבח לכותל צפוני של עזרה.
נברשת. מנורה.
שבשעה שחמה וכו'. חוזר לרישא, כלומר שחמה זורחת על הנברשת.
קלנתיא. כלומר, נחושת הבאה מקורינתון, שהיתה מפורסמת בטיבה היקר, עיין בבה"א.
ארזים וגו'. הכוונה לסוף הפסוק: רהיטנו ברותים, ודרשו ברותים, ברית ים, כלומר ברייה שבים ("חיה שבים") הצילה אותם.
פקיעין. כלומר, בקיאין.
פוסא. פוסה, מתפשטת ומפציעה לכאן ולכאן.
אמ' למעלה וכו'. צ"ל: אמ' לי (כגי' כי"ע וכי"ל) מעלה וכו'.
משלך וכו'. כלומר, מה שמגיע לך בזכותך.
בשמך וכו'. כלומר בשם שקנית לעצמך יקראוך בני אדם, עיין בבה"א.
טרף בקלפי וכו'. כלומר נענע וערבב את הגורלות בתוך הקלפי. והתנא חוזר למעלה, למה שסיים לעיל, שו' 17.
ישראל שמחי'. משום נחשא טבא.
מהו לשנותו וכו'. כלומר, אם עלה הגורל לה' על השעיר שבשמאלו, מהו להעביר את השעיר לימינו.
לרדות וכו'. כלומר, אל תתנו מקום למינים להשתלט עליכם בתשובות, שיאמרו שאף ישראל מאמין בפולחן רוחות השאול, כדרך הגוים שעובדים לאלי השאול בשמאל. ועיין בבה"א.
מושיבין וכו'. צ"ל: מושיטין וכו', כשאר הנוסחאות.
דבר מאילך. עיין בבה"א.
ועשהו חטאת. כלומר, ועשהו חטאת אין פירושו שהוא מקריב אותו חטאת. אלא שעושהו חטאת בדיבורו בשעת הגורל.
היום נוטל וכו'. שהרי עבודת היום אינה אלא בכהן גדול.
שתהא זרוע וכו'. כלומר, זרועו של כהן גדול, שמכניס את ראש יד המחתה תחת זרועו בין אצילי ידו הימנית, ומחזיק בכפו בסמוך למחתה, ועיין בבה"א.
ושתיק. צ"ל: נשתיק (כגי' כי"ע), כלומר, נרתיק, והטעם משום שהגחלים הלוחשות שוהים במחתה זמן מרובה ומרתיחים את ידה, ויש לחשוש שהכהן יכוה.
למערכה שנייה. שממנה היו נוטלים גחלים לקטורת.
נכנס ומהלך וכו'. הברייתא רושמת את הליכתו של כה"ג מן העזרה לקדשי קדשים, והיינו שנכנס להיכל ממזרחו ונמצא עומד כגגד החלל שבין מזבח הזהב (מימינו) והמנורה (משמאלו), והולך בדרומו של היכל לכיוון המערב, ששם פרופה הפרוכת החיצונה.
לפנים ממנו. כלומר כשמהלך בהיכל לקדשי קדשים פוגע ראשונה במזבח הזהב.
ממוצע בנתים וכו'. אבל "משוך כלפי חוץ קימעא" (בבלי).
מה ת"ל וכו'. כלומר, הרי בפסוק נאמר: והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש וכו', ולמה חוזר שוב על המלה "הפרכת", והרי בה עסיקינן, ומכאן שהיו שתי פרוכות, אחת לצד הארון, והשנייה לצד ההיכל, עיין בבה"א.
בין קדש העליון וכו'. כלומר, הכוונה היא לפרכת שנייה שנתונה בעלייה כנגד הפרוכת שלמטה.
בין נוב וכו'. כלומר שהיתה פרוכת בין לנוב בין לגבעון וכו', ולאו דווקא במשכן גרידא.
מהלך לשמאלו וכו'. שהרי כשהוא הולך מצפון לדרום בצד המערב, ימינו למערב ושמאלו למזרח לצד הפרכת השניה.
ודחף את הפרכת וכו'. שהרי ראשי הבדים דחקו את הפרכת (כלהלן שו' 125), ולא היה לו מקום לעבור בין הפרכת ובין הבד הראשון. ומדברים במקדש ראשון, עיין בבה"א.
דרך כניסתו. כלומר שחזר בגבו לצפון ופניו לדרום, מפני כבוד הארון.
מכלל יופי. ודרשו: שממנו מוכלל יפיו של עולם.
הפרוכת. צ"ל: הכפורת, ועיין בשנו"ס ובבה"א.
אלא כמצליף. כלומר, שלא היה מתכוין להזות בשורה, לא למעלה ולא למטה, אלא כמצליף בשוט, שפעמים מגביה את ידו ופעמים מורידה, ומזה למעלה ולמטה בהגבהת יד ובהורדתה.
אחת ואחת וכו'. כלומר ההזאה שלמעלה נמנית לחוד, ומתחיל מניין חדש בהזאות שלמטה, וכדי שלא יטעה מונה את ההזאה שלמעלה עם כל הזאה והזאה שלמטה, ובלבד שיגמור את הזאותיו בהזכירו את המניין "שבע".
שתים ואחת וכו'. ופירשו בבבלי (עיין בבה"א) שבמקומו של ר' יהודה מנו את הפרט תחילה (שתים ועשרים, שלש ועשרים וכו'), ולפיכך נקטו גם כאן את הסדר הזה.
לשמאלו וכו'. שהרי כשחזר מן ההזיות שעל הכפורת חזר בדרך בית כניסתו, הלך אחורנית, ופניו כלפי ארון, ונמצאת שמאלו לצד הפרוכת הפנימית.
ולא היה מגיע וכו'. הברייתא נסמכה למשנתנו פ"ד מ"ה: והזה ממנו על הפרכת שכנגד הארון מבחוץ, ומפרשת שלא היה מגיע בדמים לפרוכת ממש.