Chafetz Chaim on Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Section 12
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(ה) מה תלמוד לומר כל שאור ומה תלמוד לומר וכל דבש. לאסור בכל אחד המועט ועירובו כנ"ל, לכתוב בחדא ונילף אידך מניה:
שאור הותר מכללו למקדש. בשתי הלחם שהם חמץ והותר ליקרב עליהם שני כבשי עצרת הקרבים עם הלחם:
דבש הותר בשירי מנחות. שהכהן ברשותו לאכול השיריים בדבש:
מן השחור ומן הדבש – מיותר (הגר"א):
עובר עליהם בבל תקריבו. כמו שעובר על השאור והדבש:
לא תקטירו ממנו אשה לד'. והאי "ממנו" יתירא הוא ודרשו בו שהזהירה שלא להקטיר דבר שנטלו ממנו לה' ובשר הקרבנות כבר עלו חלב וכליות ומן המנחה הקומץ ומשתי הלחם כבר עלו כבשי עצרת שהם באים עמהם ומלחם הפנים עלו בזיכי לבונה. ואף דלגבי הגשה אמרנו למעלה דשתי הלחם ולחם הפנים אין מהם לאישים – היינו דאין מגופן לאשים ולזה לא דמי לשאר מנחות: