איתאבמדרש רבה פ"ז וזה לשונו אשר עין בעין נראה וגו' אר"א אמר משה לפני הקב"ה אתה אומר אכנו בדבר ואורישנו ואני אומר סלח נא והרי מדת הדין בכף מאזנים מעויין נראה מי נוצח אתה או אני וכו' עד כאן לשונו. והנה כל העובר ישתומם על דברי מדרש הללו מהיכן היה משם יודע שהוא ינצח. ויש לבאר דטענת משה היה על דרך ממה נפשך. דהנה איתא במסכת קידושין דף מ' ע"א אין מקיפין בחילול השם ואמרינן שם בגמרא שני פירושים על זה א' שאין ממתינן לו כמו חנוני המקיף. ב' כמו אין מקיפין בבועי רצה לומר אין מדמין היינו אם היתה הכף שקולה ובאותן החטאים יש חטא א' של חילול השם אז חטא זה מכריע את הכף עיין שם. והנה המפורשים כתבו דסליחה אין רצונו לומר לגמרי בלא פרעון רק להמתין. והנה איתא במסכת ראש השנה דף י"ז ורב חסד מטה כלפי חסד דכובש את הכף מאזנים של הזכיות ומכריעין את העונות. והשתא מובן דשפיר אמר משה אחרי שהכף מאזנים מעויין אם כן צריך להיות מטה כלפי חסד כנזכר לעיל. מה תאמר דכאן בחטא מרגלים היה חילול השם ובחילול השם אין מכריעין כפירוש הב' הנזכר לעיל. אם כן על כרחך סלח נא רצה לומר להמתין דהא לפי פירוש הב' גם בחילול השם ממתינן. אם כן ממה נפשך אם אתה סובר כפירוש הא' אם כן צריך להיות מטה כלפי חסד. ואי כפירוש הב' תוכל להמתין: