במחבר סעיף י'. נ"ב עיין תשובות ח"ס או"ח סי' י"ד [השואל שם רצה לחלק בין בר מצוה ליא"צ וכן עפי"ז דמי שמת באדר ראשון היא"צ שלו בחדש שבט של שנה פשוטה. והשיב הח"ס דלא מחליפין שבט באדר כדאמרינן בד"ה דף ט"ו וה"נ דכוותיה וזה ברור דמי שמת באדר א' בשנה מעוברת היא"צ באדר בשנה פשוטה ועיין עוד בענין זה בח"ס או"ח סי' קס"ג באריכות].

(שם) במג"א ס"ק י"א ובספר תניא פסק דהוי כלפניו נ"ב ע"ש דמייתי ראיה משבת דף ט' ע"א אסקופה משמשת ב' רשויות ואין ראיה זו מכרעת לפענ"ד. ועיין מסכת שבת דף קכ"ד ע"א וק"ל ועיין עירובין ד' ח' ע"ב הכל מודים בין לחיים שאסור ועיין לקמן סי' שמ"ח סעיף ד' וק"ל. עוד כתוב במג"א וכן משמע בגמ' היינו בפסחים דף כ"ה ע"ב דוקא שערי ירושלי' ומשום מצורעים לא נתקדשו תוכן ונ"ל דהרמב"ם פסק באוכלי פסחים תוך הפתח כלחוץ היינו טעמא מדאיצטריך לקדש תוך של העזרה והרי שערי ירושלים שלא קידשו משום מצורעים לא קידשו ממילא ש"מ סתמן כלחוץ ולפענ"ד ראיה ברורה מדיוקא דמתניתין דנדרים דף נ"ו ע"ב ואין לומר דהולכין בתר לישנא דאינשי דא"כ לא הוי הש"ס מקשה התם:

(שם) סעיף ט"ז אין מצטרפין נרשם ס"ק י"נ נמחק וצ"ל בסעי' י"ח:

(שם) ס"ק י"ג. נ"ב שייך לסעיף י"ח:

(שם) במחבר סעיף כ"ב. נ"ב אם הקהל מוחין ביחידים לקבץ להם מנין משום חורבן בהכנ"ס עיין תשובת ריב"ש ס"ס רנ"ב וסי' של"א באריכות: