איתא בספרים שבת יש לו ג' צרופים, שי"ן ב"ת, בש"ת, תש"ב. פירוש שין בת, הבת שהיא מקבל חושקת תמיד להחבר עם מי שיש לו שי"ן, שהם הג' מדות גדולה גבורה תפארת שהוא שי"ן של תפילין, גם בראש וב' ידים גם כן שי"ן, וב' רגלים והברית הוא גם כן שי"ן. בשת פירוש בו שת, כי אמרו ז"ל (במדב"ר יד, יא) שת שממנו הושתת העולם, פירוש שיכיר שהקב"ה הוא העיקר. וצירוף תשב פירוש תיו שין בית, ת' הוא סוף דרגין צריך להשיב להקב"ה. והסדר הוא כך, מתחילה הוא צירוף 'תשב', שצריך להתיישב בלבו שפלותיו וגדלות הבורא, ויכיר שהעיקר הוא הקב"ה והוא אין, ומחמת זה יהיה לו 'בשת', ואחר כך יהיה לו חשקות להתחבר להשי"ן זה הקב"ה שיש לו הג' מדות הנ"ל: