(א) **שנאמר ויכולו כו'.**לשון תאוה וזהו שיסדו בתפלת שבת חמדת ימים אותו קראת דכתיב ויכל ביום השביעי כ"כ בספר הפרדס הגדול לרש"י והביאוהו בשבלי הלקט ותניא:

(ב) **ששת ימים עשה ה' וגו'**מיוסדים על כו' תהומות נבקעו הרי ג' אמהות שמהן נבראו הכל ואיזו הם חכמה היא יראה כו' כצ"ל [והן הן ג' אמות אמ"ש שבס"י שהביא המ"כ.]:

(ג) זה שכר בעל תשובה שהוא נקרא סר מרע והיא בינהכד"א ולבבו יבין ושב ורפא וכמ"ש רפ"ב דמגלה:

(ד) **בתוהה על הרשעה.**בירושלמי פ"ק דפאה ושם הלשון על הראשונות:

(ה) **בזמן שהן קציעות.**פי' בזמן שמקוטעין ומופסקין מלעשות עוד להבא וכמו תוהה על הראשונות:

(ו) ואומר עליהם הוא יחיה(יחזקאל ל"ג) כצ"ל ועמ"כ:

(ז) **חלק לו כבוד.**עמ"כ וע' ויקרא פ"ב אף הכתובים חלקו כבוד כו' בנגעים וחטאים ע"ש ואפשר ר"ל ג"כ באונו בעת צערו שלוקה על חטאו אף על פי כן חלק לו האלהים שררה וכבוד:

(ח) **כתיב ואבדיל כו'**פסיקתא דפ' החדש וע' שה"ר שם.

(ט) **דברי תורה לעמודים שהן עמודי העולם.**ר"ל שהן שש סדרי משנה שהעולם שנברא בששה ימים עומד עליהם:

(י) אלו שהיו נוהגין היתר בשפחותכצ"ל וכ"ה בויק"ר ושה"ר:

(י) והוא אומר לא(באל"ף) אשם כו' כצ"ל וכ"ה שם:

(יא) **לכך כתיב כה תברכו בענין נזיר.**פי' סמוך לפ' נזיר ובחנם נדחק המ"כ:

(יב) ובוגדיםכד"א רזי לי גו' אוי לי כי בוגדים בגדו וגו' ד"א ובוגדים כו' כצ"ל. ועיד"מ שנדחק בחנם:

(יג) **באדם תוסיף אלו קללות כו'**כצ"ל:

(יד) **ז' קללות מן הכתוב כו'.**לעיל פ"ה וכן בכ"מ במדרשות נקט עשרה קללות ואפשר כאן נמי צ"ל י' במקום ז' או אפשר לשון מן הכתוב דקאמר ר"ל דוקא הכתובים בפי'. ויש לכוונם על זה:

(טו) ומגדפם בלחיצהכצ"ל. וכדכתיב והוא לחץ את ישראל:

(טז) **עינא ולבא תרי סרסורי כו'.**ירושלמי סוף פרק קמא דברכות [ולקמן ס"פ י"ז]:

(יז) **נפצעת פצעי אהבה.**אף שלשון פצעי אוהב הוא לשון המקרא מ"מ לענין המאמר דכאן נ"ל נכון דצ"ל פצעי אבוי וכדלעיל למי אבוי לנפול ירך כו':

(יח) חמר טבא(באל"ף) דדיך כו' וכצ"ל:

(יט) **לשון נקי דברה תורה.**כצ"ל:

(כ) **והוא נקרא אבי כנען וכלם היו מאררים.**פירוש כל בניהם ולקמן בפ' חזר ונשתנה מאמר זה ואין שם מלת וכן היו מאררים:

(כא) **לדרכי המות.**עיניך יראו זרות לפי שהיין כו'. כצ"ל:

(כב) **בסבסטי.**הוא שומרון. עיין ערוך ומוסף ערך סווסטי:

(כג) **היה לו מיומם בפ"ע.**עמ"כ ופירושו מקום שמחה של ליצנות עיין ערוך (ובשוח"ט מז' י"ח הולך לטייל למיימס שלו ע"ש בהגהותי בס"ד). ועפ"י הויק"ר שציין המ"כ נראה שצ"ל דיומס בפ"ע פי' מרחץ של מים חמים כחמי טבריא ע"ש:

(כד) **שטחה לו למעלה ממטתו.**כצ"ל:

(כה) **חליפות למו וגו'**וא"ר חנינא זה כו' בן שתלמדם טענות (הוא סיום דרשא דלעיל ביתומים שפתח פיך להם ללמדם טענות שטוענין ליורש כדלעיל) פתח פיך שפט צדק שלא תטה דין עני ואביון כד"א לא תטה כו'. כצ"ל:

(כו) **תורה שמייסרתו לשלמה כו'**אם ללומדיה כד"א כו'. כצ"ל:

(כז) **ר"י בר חלפתא אומר לאהבן לגיירן.**כ"ה מאמר זה בכ"מ וכצ"ל:

(כח) **כל ששמו ושם עירו כו'.**ע' מגלה ט"ו א':

(כט) וצרעה ואשנה(יהושע טו). כצ"ל:

(ל) **שכך אמרו אמיה דשמשון כו'.**ב"ב צ"א א':

(לא) **רבנין אמרי מה זה רשע כו'.**שוח"ט מזמור פ':

(לב) **שר מנוחה מלמד שזכה ברוך כו'.**כצ"ל. דרש שריה בן נריה בן מחסיה הוא ברוך בן נריה וכלפי מ"ש (ירמיה מ"ה) עליו יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי ע"ש בפירושי מהמכילתא פ' בא. לכן כתב כאן שר מנוחה שזכה למנוחת רוה"ק (ונשתנה שמו אז לשריה ע"ש שררה של מנוחת רוה"ק). וכן מנאו לעיל ספ"ח ברוך בין הנביאים ע"ש:

(לג) **ולשום שלום כו' להודיעה שהיא עקרה.**כצ"ל וכדמפורש להלן שהיתה מתרעמת על בעלה:

(לד) **להושיע את ישראל כו'.**יהי דן וגו' לישועתך קויתי ה' ותבוא האשה וגו'. כצ"ל:

(לה) **אלא על בעל מראה.**בשבת צ"ב א' אמרו בעל קומה:

(לו) למה נמשלה תפלת צדיקים כעתרסוכה י"ד א':

(לז) **מלמד שהצדיקים מבררים על מעשיהם.**נראה דזה קאי אקרא האתה האיש אשר דברת אל האשה. לומר שלא סמך בזה ע"ד האשה שזהו האיש אלא רצה לברר הדבר מפיו תחלה:

(לח) **משפט הנער מה נזירות יצטרך הנער.**כצ"ל:

(לט) אמרו שליחותן ולא נאה הדבר שיקבלו שכרןכצ"ל:

(מ) **תני דבר כו'.**ספרי:

(מא) **ששנינו כו'.**נזיר ס"א א':

(מב) **חומר בעבדים כו'.**שם ס"א:

(מג) **כי יפליא לנדור כשיפרוש פרט למהרהר כו'.**כצ"ל והוא מספרי זוטא הובא בילקוט ומכי יפליא דמתרגמינן יפריש דרש ליה ועיין בשבועות כ"ו ב' דממעט ליה ממוצא שפתיך (והאי כי יפליא דרשינן ליה לדרשא אחריני ספ"ק דחגיגה):

(מד) **לפי שהוא אומר איש כו'.**ספרי:

(מה) **כנדרים מה נדרים עובר על כו'.**כצ"ל:

(מו) **אבל הל"מ שהאיש כו'.**שם כ"ח ב':

(מז) **מכאן שאדם קובע נזירות כו'.**נדרים י"ח א':

(מח) **שמעון הצדיק כו' ר' מונא בעי כו'.**ירושלמי ספ"ק דנזיר:

(מט) **כל שעה שכימה נראית כו'.**ע' תוס' ר"ה י"א ב' ד"ה יום כו':

(נ) **שהכימה מבשלת הפירות כו'.**ב"ר פ"י:

(נא) **כיצד יעשה אדם סייג כו'.**אדר"נ פ"ב:

(נב) **יכול יחבקנה כו'.**ע' שמ"ר פט"ז:

(נג) **ועם חמותו.**באדר"נ ליתא ונכון דמאי רבותא הא אסור להתיחד עמה ודוקא בתו ואחותו שמותר להתיחד עמהן הוא דאצטריך לאשמועינן שמ"מ מפני הבריות שאין מכירין בקרובותיו אסור:

(נד) **אמרו אומר הריני נזיר מן החרצנים כו'.**מתני' ג' ב':

(נה) **ריה"ג אומר מיין כו'.**ספרי:

(נו) **ר"א הקפר האומר כו'.**שם:

(נז) **אין נזירות אלא פרישה כו'.**שם:

(נח) **שומעני מסחורתו כו' שם.**וע' פסחים כ"ג א':

(נט) **מגיד שעשה בו חומץ כו'.**ספרי:

(ס) **מגיד שאם שרה כו'.**שם ונזיר נ"ז א':

(סא) **לחים להביא כו'**ספרי:

(סב) **ויבשים כו'**לחייב ע"ז בפ"ע כו' שם ל"ח ב':

(סג) **בא הכתוב ללמדך שאם אכל.**ספרי וע"ש ל"ז ב':

(סד) **שומעני אף העלין כו'.**ספרי וע"ש ל"ד ב':

(סה) **מיעוט חרצנים ב' כו'.**ספרי וע"ש במתני':

(סו) **כקדש שלא יגע בו.**א"א לפרש נגיעה בשער שמא יתלוש דהא אפי' לר"י דאסר דבר שאין מתכוון משמע דלא אסר כ"א לחוף ולספסף אבל ליגע מותר. ואפשר לא יגע לאו דוקא ור"ל לא יהנה ממנו בקודש:

(סז) **נדרו תלויה בנזירותו ולא נזירותו תלויה בנדרו.**כ"ה בספרי ע"ש במפרשים:

(סח) **אין לי אלא תער כו'.**שם ל"ט ב' וע' בספרי:

(סט) **ללמדך שאינו סותר כו'.**שם מ' א' ובירושלמי שם:

(ע) **אין לי אלא המגלח כמצותו כו'.**ספרי:

(עא) **בר פדא אמר כו'.**ירו' פ"ק ה"ג:

(עב) **אין לי שהוא אסור כו' להקיש ממנו גז"ש כו'.**ספרי:

(עג) **נזיר שכלו ימיו כו'.**כל הענין שם י"ד ב' ט"ו א':

(עד) **מינין אסורין כו' חומר בטומאה כו'.**שם מ"ד א':

(עה) **שמוע אני נפשות בהמה כו'.**ספרי שם מ"ז א':

(עו) **שאין הקטנים ניזורין.**בגמ' ליתא. וע' פירושו במפרשי הספרי והגר"א ז"ל בהגהותיו לספרי מחקו:

(עז) **רע"א נפש כו'**שם ב':

(עח) **הייתי אומר כו'**דחזקה כו'. שם מ"ט א':

(עט) **אבל עומד הוא בהספד כו'.**ספרי:

(פ) **ר' אומר כו'.**שם:

(פא) **במחוורת עליו כו'.**נזיר ס"ג א':

(פב) איזהו טומאת התהום כו'.(שם ב'):

(פג) **רי"א בפתע כו'.**כריתות ט' א' וע' ספרי:

(פד) **ורבנן אמרי פתאם כו'.**כריתות שם:

(פה) **ד"א פתאום זה שוגג כו'.**ספרי:

(פו) **אילו לא נכתב פתע כו'.**כריתות שם:

(פז) **במי שהיה טהור ונטמא כו'.**ספרי:

(פח) **מכאן אמרו אין מביאים כו'.**קנים פ"ב וספרי:

(פט) **מלמד שהוא חייב כו'.**ספרי:

(צ) **שיפרישם הכהן כו'.**שם:

(צא) **משום טומאת כו' דר"י.**ספרי:

(צב) **רא"א מאשר חטא כו'.**שם י"ט א':

(צג) **מיום שגלח דברי ר' יוסי כו'.**שם י"ח א' ובירושלמי פ"ו ה"ט:

(צד) **כל אשמות שבתורה כו'.**ספרי. ושם י"ח ב':

(צה) **מנין שהוא אסור לטמא כו'.**מופנה כו' ספרי:

(צו) **ה"ז קנס.**על שלא שמר עצמו מלהיטמא כדלקמן סוף הפרשה ע"ש:

(צז) **מי שיש לו ראשונים כו'.**שם י"ט א':

(צח) הטומאה סותרת את הכלמ"ד א':

(צט) **א' נזיר ימים כו'.**ספרי:

(ק) יכול שאת מרבה נ"ש כו'. ספ"ז הובא בילקוט בשיבוש:

(קא) **אמרו מה בין כו'.**שם ד' א':

(קב) **ר' אומר כו'**שם ב' ולעיל פ"ט:

(קג) **לקרבן טהרה או כו'.**ספרי:

(קד) **ביום יביא כו'.**ספרי זוטא הובא שם:

(קה) **מגיד שבהמה כו'.**שם:

(קו) **בן שנה לעצמו ולא כו'.**ערכין י"ח ב' וע' בז"ר על הילקוט פי' הברייתא:

(קז) **למד בנזיר שיטעון כו'.**ספרי כל הברייתא:

(קח) **מלמד שהחטאת קרב קודם כו'.**ע"ש מ"ה א':

(קט) **רי"א בשלמים כו'**ספרי ושם:

(קי) **הוי מקום שהוא מבשל כו'.**בש"ס שם תני לה באיכא דאמרי אר"י כו' וחדא ל' הספרי ואידך ל' הספרי זוטא וכאן כללם המסדר ר"מ דרשן שניהם כאחד:

(קיא) **אין לי שמגלח כו'**וגלח אף כו'. ספרי זוטא הובא בילקוט:

(קיב) **המגלח פאה"מ היה משלח כו'.**מתני' שם:

(קיג) **אבא חנן כו'.**ספרי ושם:

(קיד) **ונוטל את הרוטב כו'.**מזבחו כו' שם ב':

(קטו) **אין לי אלא תחת שלמים כו'.**ספרי ושם:

(קטז) **אין לי ששורפו אלא בזמן כו'.**ספרי. והוסיף כאן מלת ששורפו לבאר. דלא מרבינן רק לענין שטעון שריפה אף בגבולין ולא לענין שלוח תחת הדוד שאינו נוהג במגלח במדינה כדלעיל:

(קיז)

(קיח) **אין בשלה אלא כו'**בפ"ע כו'. ירוש' פ"ז ה"ט:

(קיט) **מניח כשערה.**כצ"ל וכ"ה שם:

(קכ) **שאם נפרצה או כו'.**ספרי כל הברייתא:

(קכא) **אחר מעשה יחידי כו'.**שם מ"ו א':

(קכב) **לדורות מנין כו'.**ספ"ז הובא בילקוט וקצתו בספרי:

(קכג) **בשילו כו'**יכול אף בבמה כו'. כרבנן בשלהי זבחים קי"ז א' ע"ש:

(קכד) **ולא נזרו על קרבנו.**ספרי ע"ש בז"א פי' עפ"י הירושלמי:

(קכה) **הרי נזרו כו'.**ספ"ז הובא בילקוט:

(קכו) **כך מועלין בשער.**לאו דוקא מועלין דליכא קרבן מעילה. אלא אסור בהנאה כקדש קאמר:

(קכז) **וכי נזיר תלוי כו'.**תמורה ו' א':

(קכח) **כפי נדרו כו' מנין כו'.**ספרי כל הברייתא:

(קכט) **החטאת היה מביא להתיר הטומאה.**כד"א אשר חטא על הנפש:

(קל) והעולה להתיר התגלחתר"ל כשם שהעולה כליל לאשים ונשרף כך השער קדש ונשרף כלו על האש:

(קלא) **והשלמים להתיר היוצא מהגפן.**שיכפר עליו שיוכל לשתות יין ושלום יהיה לו מיצרו שלא יקפוץ עליו כדלעיל:

(קלב) **ב' מיני לחם.**שהן אכילות נגד ב' אזהרות באכילה:

(קלג) **נסכים כו'.**שהן יין לכן ב' אזהרות של שתיה:

(קלד) **כדי לחזק זרועו.**אפשר רמז ג"כ לעצור כח הזרוע להתגבר על יצרו שלא יחטיאנו כשישתה יין. ואפשר רומז למקרא (הושע ז') על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי ואני יסרתי חזקתי זרועותם. כלומר כשדגנם ותירושם רבו במגורותם. למען לא יסורו בלבם אחר יצרם יסרתים לחזק זרועותם בזה להתגבר על יצרם:

(קלה) **ואם היתה טהורה.**ולא שתתה יין כנזיר אז תתברך בב"כ: