(א) **למלך שיצא לדרך כו'.**ויק"ר פ"ז:

(ב) **היה ר' יוסי אומר כו'.**סע"ר פ"ז:

(ג) **זה הקטרה ולבונת המנחה.**כצ"ל ועיין סע"ר שם:

(ד) **וגלות הגרים.**וכצ"ל ופי' גלות ישמעאל כלשון המקרא (דה"א א):

(ה) אחותי כמו האח לפניו מבוערת(ירמיה לו) וזהו שמסיים שעתיד לקראם אחותי שיהיו אחוים אצלו ומ' דלשון אחותי דרש תחלה בענין אחר:

(ו) **ריב"ח פתר קריא במשכן כו'.**פסיקתא דכלת משה כל המאמר:

(ז) **עם חלבי אלו המנחות והנסכים.**מפני שהיה בהן שמן קורא נהם חלבי ל' שומן החלבים. ובשה"ר הגי' אימורי חלבי קדשי קלים והנסכיס וכ"ה בברייתא דסע"ר שם:

(ח) **השפלת עצמך לפני אחיך הקטן ממך (יוסף) מפני אחיך הקטן ממך (בנימין) חייך כו'.**כ"ה בפסיקתא דויהי המקריב ביום הראשון:

(ט) **ולכו אמר נודע ביהודה אלהים.**ולפי שיהודה הודיע חטאתו זכה שע"י זרעו חמ"ו נתקדש ש"ש ברבים שאמר נ"נ ומני שום טעם כו':

(י) **שנדמה לאריות שהוא ארי' לכך כו'.**בקרא כתיב אלהא שלח מלאכה וסגר פום אריותא אך י"ל שהמלאך עשה זה שנדמה לכם כארי ובזה כאילו סגר שלח יזיקוהו:

(יא) **מפני מה לא הושלך נכבשן כו'.**סנהדרין צ"ג:

(יב) **בלבו של דריוש.**לאו דוקא של דריוש אלא בלב שריו כשעשאו הדת תחלה דכל דיבעי עד תלתין יומין יתרמי לגוב אריותא:

(יג) **בשבתי בתוכם בשכני בתוכם.**י"מ שדורש בשבטי כמו בשבתי בתי"ו בחילוף דטלנ"ת. ואפשר יש חסרון וצ"ל בשבט יהודה ששכנתי בתוכם הודעתי כו' ודרש בשבטי ישראל במיוחד שבשבטים שהוא יהודה. ומלת בשבתי בתוכם הוא תוספת איזה מעתיק טועה שחשב לפרש כשכבר היה (דילוג לפניו בהעתק מלות בשבט יהודה) דדרש כן כמו בשבתי בתי"ו:

(יד) **אם אינה סורחת כו'**ואם סורחת מלקה כו'. כצ"ל:

(טו) **כששמעו פ' זבים ונגעים.**כ"ה בויקרא רבה:

(טז) **לאכול ולשתות ולשמוח כך כנ"י כו'.**כ"ה בויק"ר:

(יז) **עליו נאמר מנחה טהורה כמשמעה.**כצ"ל:

(יח) **ואומר ויהי בעלות המנחה כו'.**ומביא ראיה מזה שתפלת מנחה חשובה ולכן קרי לה טהורה כמ"ש פ"ק דברכות ממקרא זה דלעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שאף אליהו נענה במנחה. או אפשר מביא ראיה שתפלת המנחה נקראת בשם מנחה במקרא:

(יט) אר"י ב"ר אלעאי כשעמדו ישראל על הים כו'.(סוטה לו ב) ומכילתא בשלח פ"ה:

(כ) **או שגבה משבטו כו'.**ספרי:

(כא) **תני רשב"י בשעה כו'.**לעיל פ"ז:

(כב) **חכמים תלין.**לפי שקבלו תוכחת אביהם כו' משה ואהרן כו' הוא ר"ל דאמר מפני שקנתרן לכך נאמר כלך יפה כו'. כצ"ל ועי' בפסיקתא דויהי המקריב ביום הראשון:

(כג) **ששה בנים כו' ששה ברכות.**סנהדרין צ"ג ורות רבה פ"ז:

(כד) **תני מגיד שלא נעשו.**ספרי:

(כה) **כף אחת כו' אר"ח כו'.**חגיגה דף כ"ו:

(כו) **זהב היא של זהב כו'.**ספרי:

(כז) **כנגד ט"ו מלכים שהיו מן רחבעם.**שמ"ר פט"ו ע"ש:

(כח) **וערער ואמר דיו שקידמני יהודה כו'.**כ"ה בספרי וכצ"ל:

(כט) **מהו לעתים כו'.**שה"ר פ"ו פ"ג אסתר רבה רפ"ד:

(ל) **ומסיימת במ"ם.**עמ"כ ובויק"ר פל"ד משמע שהיו מסיימין המשנה במסכת משקין שהוא מכשירין. ואפשר משנה זו דמסיימת במ"ם שהיא מימרא דלא מצא כלי מחזיק ברכה אלא שלום שאנו מסיימין בה לסימן טוב היו מסיימין בה מסכת מכשירין:

(לא) **עובד כוכבים המתגייר ועוסק בתורה.**בכ"מ שיש מאמר זה לא נזכר המתגייר ובסנהדרין נ"ט א' מוקמינן לה בז"מ דידהו. (וכאן אפשר בכל התורה קאמר לכן הוסיף המתגייר):

(לב) **ושלום למטה שנאמר או יחזק כו'.**בב"ר פכ"ב מביא מקרא אחר ע"ז ע"ש:

(לג) **סדר קדשים.**שהוא מאור עינים בין קדשים לחולין שנאמר בה הבדלה להבדיל בין הקדש לחול כמ"ש להבדיל בין האור וב ן החושך: (לד) **{(*) לפי הנראה שייך אות זה לעיל בסי' ב' וקרבנו מתקבלת הי' עושה יו"ט לאוהביו.} והיה עושה י"ט.**דוגמת כה"ג ביוה"כ כשיצא בשלום מן המקדש (ואפשר הנשיא ביום קרבנו היה בא ומשתחוה וזוכה לגלוי שכינה כמ"ש ביחזקאל לעיל):

(לה) **שהיא עשויה ככדור שהיתה חלק יששכר.**כלומר שלחלקו באה ארץ שהיא ככדור ולא הימים (כזבולון) שהוא כקערה. ואולי י"ל כמ"ש בב"ר פצ"ח שהיה חלק יששכר בקעה בקעה מכאן והר באמצע וההר הזה היא הר חבור שהוא עגול ככדור כידוע:

(לו) **ואין כף אלא חוף.**בל' חכמים על כיף ימא כמו על חוף ימא:

(לז) **בקר שנים כו'**כי שפע ימים יינקו כדמפורש להלן ימים שנים והיינו שים גיטסר היה ג"כ בחלק זבולון וכמ"ש בבאורי לפר"א פי"ח בארוכה בס"ד:

(לח) **שהוא פתח בהצלה תחלה.**אלא שיהודה גמר אומר מה בצע:

(לט) **וארבעה עמודים למסך שער החצר.**כצ"ל:

(מ) **כנגד יריעות המשכן שהן של מיני צבעונין כד"א כו'**יריעות וגו' כרובים מעשה חושב. כצ"ל ודרשו ביומא (ע"ב ב') שני פרצופות ורומז לזה פר א' בן בקר שהוא רומז לב' פרצופות:

(מא) **כבש כו' תחשים.**שדומה לכבש:

(מב) **הרביעית שהיתה ארכן של ט"ו ט"ו אמה.**כצ"ל ועיין תוי"ט עירובין וזבחים (דף ס' א'):

(מג) **כד"א צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל.**כפירש"י וש"מ שם דויתא ראשי עם קאי על גד שהלך לפני החלוץ וז"ש משפטיו עם ישראל כמו שעשה שמעון עם אחיו:

(מד) **ובני גד סייעו כו'**ונחלקה לכלם. כד"א עד אשר יניח ה' לאחיכם ככם וירשו גם המה וגו':

(מה) **מאותן שא"ל הקב"ה ובאת אתה וזקני כו'.**בשמ"ר אמר שהם השוטרים שהוכו בשביל ישראל אז וכאן שאומר שהן הן הזקנים נראה חולק על מ"ש בשמ"ר שם שנשמטו הזקנים ולא הלכו עם משה אל פרעה וע"ש:

(מו) **ומשה לא חסר כלום אלא מלא רוח ה' כבתחלה.**וזהו מלאים:

(מז) **עדים זו ביזת הים.**קרי ביה עד (שלל) ים (של הים):

(מח) **וכה"א שלחיך פרדס כו'.**שנדרש על שילוחם ממצרים והמשילן לסמני הקטורת: