Chiddushei HaRadal on Bamidbar Rabbah Chapter 14

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

(א) **מי מנאן כו'.**סנהדרין ק"ד ב':

(ב) **חוץ מבלעם.**זהו תוספת לשון המסדר ר"מ דרשן לבאר דהאי כלם אינו כולל רק שהיו מישראל ואין בלעם בכללם:

(ג) ומה נעביד דוד מלכא כו'. לשון הירושלמי פ' חלק ס"ה ב':

(ד) **תמן אמרי כתיב כו'.**סנהדרין ק"ה א':

(ה) **יש אומרים שבעה כו' שמנה כו'.**עיין סוכה נ"ב ב':

(ו) **שעומד מבניו של מנשה שיצאו לפני אפרים ובנימין כו'.**ולא תקשה א"כ בנימין נמי די"ל אליהו משל בנימין כר"א בב"ר ס"פ ע"א:

(ז) **ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישועתה לנו.**כצ"ל:

(ח) **הגואלים הללו איני.**כצ"ל:

(ט) **בא ומסייען כו'.**פי' אף שיבואו אלו שלשה שחושב לא תהיה עיקר הסיוע עד שיבא הרביעי שהוא מב"ב של דוד שבא מרות המואביה אז יהיה. (ודרש לה מסיר רחצי ואפשר דרש רחצי מלשון בטחון בלשון ארמי):

(י) **מלה"ד למלך ב"ו כו'.**תדא"ז פי"ט:

(יא) **אפיל שתותיה כו' גאולתכם.**דרש פלשת לשון אפיל שתות. ונראה לפ"ז דרש אתרועעי שיתרצה להם ויגאלם:

(יב) **אמר סמא בר רקתא בשם רשב"ל.**כצ"ל:

(יג) **למה הקריב דוד באיסור במה כו'**זה שמואל כו' באיסור במה. צ"ע דבימי שמואל ודוד שהיה משכן נוב וגבעון הותרו הכמות כדתנן פ' בתרא דזבחים. ובתנחומא ורבינו בחיי נ"א בזה ע"ש:

(יד) **אלו ג' אומות אמר הקב"ה לישראל.**כצ"ל:

(טו) **לכשיכנסו לארץ לירש כו' ועדיין נכדו היה חיים.**ולפ"ז כשיכנסו לארץ לאו דוקא נקטי' מפלשתים דכשנכנסו לארץ כבר מת נכדו והותרו בפלשתים והיא בכלל א"י. ועיקר הדבר שמשמע כאן שאיסור אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה הוא לדורות (עד ימות המשיח שאז יהיה היתר בהם) עיין בדברי הרמב"ן בספר המצות בתוספות מנין הלאוין שהוסיף (וכ"מ ודאי למ"ד בב"ב נ"ח א' דקיני קנזי וקדמוני הן עמון ומואב וכו'. גם מ"ש כי לא אתן לך מארצם ירושה עד מדרך כף רגל דרשוהו שם עד שיבא משיח):

(טז) **ולפי שהיה יום שבת כו'**לכך החרים כו'. ע"ל פ' מסעי פכ"ג ובב"ר ס"פ מ"ז וש"נ:

(יז) **אמר יהושע השבת כלו כו'.**כ"ה לקמן ובתנחומא כאן ועי' בפר"א פל"ו ומש"ש בס"ד:

(יח) **ב"ר שלום למד יהושע לישראל כו'.**כצ"ל:

(יט) **הואיל וכבשנו אותה תחלה נקדיש כו'.**וכן התנצל שאול (ש"א ט"ו) ראשית החרם לזבוח נה':

(כ) שיום שביעי להקרבה שבתעיין מ"ק ט' א':

(כא) **אברהם שהכיר מעצמו.**כצ"ל:

(כב) **א"ר אלעזר בשם ר' (דוסא) [סימאי].**כ"ה במאמר זה בב"ר פמ"ח וש"מ וכצ"ל:

(כג) **לבניו ביצי"מ ובכניסתן לארץ ועתיד ליתן כו'.**כצ"ל וכ"ה שם וכ"ה הלשון כאן גבי מעט מים וכצ"ל בכל המאמר:

(כד) **וכה"א שלח לחמך על פני המים זה אברהם.**שאמר יוקח נא מעט מים ואקחה פת לחם. ונמצא ברוב הימים במדבר ובא"י ולע"ל:

(כה) **בשעה שבנה שלמה כו'.**שמ"ר פ"ח וש"נ:

(כו) **בניתי אמר רבי יעקב בריה דרב יהודה כו'**רב הונא בש"ר יוסף כו'. וכ"ה בשה"ר וכצ"ל:

(כז) **בקולו של משה.**ברכות מ"ה א':

(כח) **שתכלת דומה לעשבים.**עמ"כ שכ"ה בשוח"ט והוא בסוף מ"ז כ"ד. וכ"ה גם בירושלמי פ"ק דברכות רק שם הגי' תכלת לים וים לעשבים. וגי' דהכא לכאורה נכונה לגרוס שם כן דמפרש לה על בין תכלת לכרתי בין תכלת לעשבים שדומין זה לזה:

(ל) **שחלק מכבודו ליראיו.**נקט לשון הברכה על מלכי ישראל בברכות נ"ח א':

(כט) **שרביטו למשה.**שהמטה נקרא ג"כ מטה האלהים ועיין פר"א פ"ד ומש"ש בס"ד:

(לא) **ליוסף כו' שהיה ירא כו'.**זהו כמאז"ל מכבודו ליראיו:

(לב) מעשה בריב"ב ור"א תסמא כו'. חגיגה ה' א':

(לג) **למה נקרא מרדע כו'.**ויק"ר פכ"ט:

(לד) **ר"י מברך יום א' של חג כו' ריב"ל מברך.**כצ"ל והוא בירושלמי פ"ג דסוכה ה"ד:

(לה) **סימנין בפיהם.**עירובין נ"ד א':

(לו) **מהו מהמה מהומה נכנסה בך.**כצ"ל וכ"ה בקה"ר ובירושלמי פ' חלק:

(לז) **מייגע כו' להגות דברי חכמים.**פי' בע"פ:

(לח) **ספירה של תינוקות.**היא עגול וכדור בלשון לאטי"ן:

(לט) **כתקנן הן ערבין לשומעיהן כמש מרות נטועים בשעה כו'.**כצ"ל דדרש כמשמרות לשתי תיבות ובשי"ן ימנית כלומר כמש כממשן כמו שהן כתיקונן אז הן מרות ר"ל ערבין כמור וראשי בשמים:

(מ) **תני מנין שאם שמע כו'.**ספרי עקב פיסקא מ"א:

(מא) **אלא כדרבנות.**עמ"כ שהגיה כד רבנות מפרש כד לשון אוצר. וא"צ דכד פי' כאשר ובלשון ארמי כלומר בעת שמנה יעקב אותו ברבנות נשאר כמשמרות נטועים לעולם:

(מב) **משמו של הקב"ה.**וזהו בשקל הקודש משם הקדוש:

(מג) **זה כילה את הרעב.**כמ"ש בב"ר ס"פ פ"ט:

(מד) **וערן הרי ג' בנים של ג' דורות.**ס"ל שערן מיוצאי מצרים היה:

(מה) **האני.**עמ"כ ולשון אני מורה על דבר מלכות. שאין מי לבד המלך שיוכל לומר כן אני אני המדבר ומצוה ותהי:

(מו) **יכול אפילו א"ל אביו שחוט כו'.**יבמות ו' א':

(מז) **אם יכעוס כו'.**תנחומא פ' נח:

(מח) **לב חכם ששנינו חכם הרואה את הנולד.**כצ"ל:

(נא) **וכתיב ויחלוש יהושע וגו' לפי חרב.**מזה מביא ראיה דסתם מיתת מלחמה הוא בחרב (והיה אפשר לדרוש משלחת לשון חרב כמו שלח שהוא חרב):

(נב) **שהקב"ה דן החייב למות בהן כו'.**כצ"ל:

(נג) **ולא במצריות בעת שמלך כו' בנות צעדה כו'.**כמ"ש בב"ר שם פ' צ"ח ועיין פר"א פל"ט ומש"ש בס"ד:

(נד) **ולא גנבת מקור אשתו.**כד"א ובלילה יהי כגנב ועין נואף שמרה נשף לא תשורני עין. כצ"ל נראה מביא ראי' מזה ששייך לשון גניבה בנואף וע"ל פ"ט שמביא קרא דמים גנובים:

(נה) **כי מנשה ע"ש יעקב נקרא.**אבל אפרים נשאר במקום יוסף לכן לעיל באפרים חושב אפרים שותלח ערן בג' דורות שראה יוסף:

(נו) **ולכך קראו על שמו שלא היה לו זכר.**כן פירש"י בתורה ומכאן הוציאו מיסודו של ר"מ דרשן (כמו שנרשם שם להלן על נבח) ומוכרח דס"ל דיאיר הגלעדי הכתוב בשופטים י' שהיה שופט והיה לו ל' בנים ול' עיירות בארץ הגלעד אין זה יאיר בן מנשה (וכן מוכרח לומר לר"י דאמר בסנהדרין מ"ד שיאיר בן מנשה נפל בעי בימי יהושע). וכ"מ בדה"א ב' שזה השופט היה בן שגוב משבט יהודה ועי' רד"ק:

(נז) **שבחן צדקת אחיו מבנימן.**כצ"ל וכדמפרש וכיון כו' הכיר צדקות אחיו כו':

(נח) **הורדוס וכו' לכפרה כו'**ב"ב ד':

(ס) **קערה כו' מביא לחם.**וכמאז"ל פי"ג שקערה הוא דפוס של לחם:

(סא) **מן כל ימי נזרו קדש כו'.**שמשם מתחיל טעם קדושת הנזיר שלא להיטמא:

(סב) **לפי שפסוק האחרון כו'.**על שמשון. לכן אינו בחשבון שבט דן בכללו. וכמדומני דגרסינן על משיח וכמ"ש בב"ר שם פצ"ח והביאו רש"י בתורה:

(סג) **שהם נזרקו על הארץ שהיה להם רגלים.**והיו מהלכים בקומה זקופה כמ"ש בב"ר ונזרקו על הארץ לילך על גחון:

(סד) **שמשון היה חיגר בב' רגליו.**סנהדרין ק"ה:

(סה) **בין קודם כו'**היה כנזיר טמא. שהיה מותר לטמא למתים:

(סו) **שעל שמטמא כו' לאותו גילוח.**ולא היה גילוחו כגילוח לנזיר טמא:

(סז) **ולאחר גילוח הרג.**אפשר דורש שניהם מלאים לטובה בגבורתו וישועתו לישראל שהרג בהן לאחר גילוח יותר מבתחלה:

(סח) **שהוא שפט כו'.**ירושלמי ספ"ק דסוטה:

(סט) **א"ר תנחומא כל השבטים כו'.**שמ"ר פ"א:

(ע) **וי"ז בניו כו'.**עי' רש"י סוטה י"ג א' ד"ה ל"ו כתרים:

(עא) **תמן כתיב כו'**הרי ט' ששם נוסף קרח וחושב ז' ועם תמנע ואליפז עצמן כדלעיל הן ט':

(עב) **בני אליפז תימן כו'**ותמנע ועמלק (דה"א א) ותמן כתיב הוא קרא דאורייתא:

(עג) **תמנע בתו של אליפז היתה.**כלומר תמנע זו החשוב בקרא דד"ה דלעיל ג"כ נקבה היתה ולא חשבינן אלא זכרים:

(עד) כי עיף אנכי פער פיו כגמלכד"א אין אובסין כו' וכצ"ל עי' בב"ר שם:

(עה) **שפסלן הקב"ה כו'.**כדמפורש שקערה לשון צרעת והיינו פסלן והמאיסן כצרועין:

(עו) כסף בל' ירושלמיכלומר בלשון ש"ס ירושלמי והוא מדברי ר"מ דרשן המסדר:

(עז) **מזרק א' אלו ישראל שהפריש כו'**ומזרק הוא שנזרקו מארצם כדמפורש מעבר הנהר ואולך אותו כו':

(עח) **למנחה של עובדי כוכבים ולישראל כו'**כצ"ל:

(עט) **כתר תורה זה הארון כו'.**יומא ע"ב:

(פ) **וגדול המעשה יותר כו'.**ב"ב ט' א':

(פא) **וע"ז אמר אכתב לו רובי כו'.**שמ"ר פ' י':

(פב) **מהו נפתלי נפת לי זו התורה.**כצ"ל:

(פג) **שחיתה ק"ל שנה.**כצ"ל:

(פד) **בן שבעים שנה היה כו'.**סע"ר פ"א:

(פה) **ועז משלשת וגו' פר כנגד כו'.**כצ"ל:

(פו) **ובני מלכים.**שבתואל מלך בארם היה ואברהם דרשו עליו נשיא אלהים מלך אתה עלינו:

(פז) **לפי שקראום האמהות אמהות שלכך לא נכנסו כו'.**כצ"ל:

(פח) לפי שניתן לו ז' מצותשנאמר ויצו ה"א על האדם וגו':

(פט) **והתורה נקראת כסף כו'**בעליל לארץ מזוקק שבעתים למה נאמר האחת כו'. כצ"ל ומשבעתים דרש כסף על תורת ז' מצות שנתנו לאדם:

(צ) **והעמיד בנים והיו מאותה שעה.**כצ"ל:

(צא) **לתכלית שבעים נתלה כו'.**עמ"כ וזה לשון המסדר ר"מ דרשן (ועיקר כוונת הפייט נראה תכלית ע' יום עיין ב"ר פ"ק):

(צב) **ע' שמות להקדוש ברוך הוא כו' לישראל כו' לתורה.**מהן מנויין באותיות דר"ע וקצתן חסרים לפנינו שם:

(צג) **עשרה בריתות האמורות בפ' מילה.**ר"ל בפ' מילה עצמה בציוויים. ועוד ג' בריתות נאמרו שם אח"כ בפ' קיים המילה ולכן חושב בנדרים ל"א ב' י"ג בריתות:

(צד) **היה ריח הדם ערב כו'.**כצ"ל:

(צה) **ללמדך שכל העולם לא נברא כו'.**ששלשה אלו שמים וארץ וים הן חלקי כלל העולם:

(צו) **הארץ הכבדה שבכלן.**וממנה באים החטאים לאדם כי עפר הוא ולכן כנגדה שעיר לחטאת:

(צז) **כנגד איתני עולם חמשה.**קראם איתני אפשר על שהיו חכמים האיתנים שבעולם או משום שדרשו בפ"ה דסנהדרין ובויק"ר פ"ט איתן זה אברהם כו':

(צח) **יכול שהוא נמשח עתה כו'.**ספרי זוטא הובא בילקוט:

(ק) **וכה"א זאת משחת אהרן יכול כו'.**ת"כ ה"פ צו פי"ח:

(קא) **ביום שנמשח בו ביום כו'.**ספרי כארכן כך כו' ספ"ז הובא בילקוט:

(קב) **לא היה קרבן א' מהם דוחה שבת.**כדמפורש אתם חלקתם כבוד א' לחבריכם כו' (ר"ל שדקדקתם שיהיה קרבן כלם שוה שלא יהיה לא' כבוד מרובה על של חבירו) ביום שבת שלא יהיה הפסק בקרבנכם. והוא סימן האחוה ואחדות שביניהם בלי הפסק:

(קג) **כפות זהב י"ב לפי שה"א כו'.**ספרי:

(קד) **י"ב מנהיגים כו'.**עי' מ"כ. ונמנו באותיות דר"ע אות מ' ע"ש:

(קד) **שהתחיל להורות לישראל.**כמדומה שצ"ל להראות לישראל. והמדרש דכאן חולק על מ"ש בשמ"ר פ"א ר"י ור"נ שהיה בן כ' או בן מ' באותה שעה:

(קה) **וכנגד סו"ד שחשבונו ס'.**עמ"כ וכמדומה שט"ס הוא וצ"ל וכנגד ס"ר שחשבונו ס' והוא ר"ת ס' רבוא (ומ"ש תחלה ס' רבוא הוא פי' בגליון על הר"ת והיינו הך) וז"ש שחשבונו ס':

(קו) אלישע שימש לישראל ס' שנהכצ"ל. והוא לשון סדר עולם רבא פ"ט הובא בילקוט מ"ב סי' י"ג:

(קז) בן ס' שנה וכנגד אותיותשבב"כ ס' שנא' ששים גבורים סביב לה (וכמ"ש במדרש שם):

(קח) **תני ולא קם כו'.**ספרי וזאת הברכה שם:

(קט) **יכול שהיה קול נמוך כו'.**ת"כ ויקרא פ"ב:

(קי) **רא"א הרי כו'.**שם:

(קיא) **יכול היה הקב"ה מדבר עד סה"פ.**ריש ת"כ ויקרא ע"ש:

Next →