(א) **לזכותכם.**עמ"כ שפי' כדי להעלות ולזכות אתכם. וכן מסיים לקמן לא אמרתי אלא לעלות כו'. אבל כאן נראה דלשון למען צדקו דרש. שרצה לצדק ולזכות אתכם (ועיין בויק"ר שציין המ"כ) וכדר"ח בן עקשיא רצה הקב"ה לזכות כו' לפיכך הרבה כו' (ואפשר ירמוז לשון לזכותכם לדרוש שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד. שע"י קיום התירה ומצות שמכתת גופו לקיימם מזכך ומאיר שכלו להיותו מוכן להעלות בו וכ"ה נשמת אדם תמיד וכמ"ש בכל עת יהיו בגדיך (כלי הנפש) לבנים כו' ושמן על ראשך אל יחסר):

(ב) **חלונות צרור כו'.**שקופים כו' מנחות (פ"ו):

(ג) **לכך נאמר קומי אורי כי בא אורך.**קומי אורי בעוה"ז לפני במצות הדלקת הנרות ובזכות זה יבא אורך לימות המשיח:

(ד) וכן בפרשת בהמה טמאהכצ"ל:

(ה) **מדליקין לפני אני משמר נפשותיכם כו'.**אפשר דרש בהעלותך את הנרות שלי כו' יאירו לך ז' הנרות שלמעלן (כדדרש להלן ז' אלה עיני ה' משוטטות כו') על ראשך לשמר נפשך מכל רע. וכד"א (איוב כט) כימי אלוה ישמרני בהלו נרו וגו':

(ו) **זש"ה יראו את ה' קדושיו כו' ליראיו.**קדושיו זה אהרן קדוש ה'. ליראיו אלו הלוים (כדלעיל ר"פ ה') שבטו שניתנה להם מצות הנרות שאין לה מחסור כדמפרש לקמן שאין לה הפסק:

(ז) **ושבט אפרים הקריב.**להשלים במקום לוי למספר י"ב (ומנשה הבכור נחשב ליוסף) ועמ"כ:

(ח) **כ"ז שבהמ"ק קיים אבל הנרות כו'**והברכות כו' לעולם. אפשר דרש לפ"ז מקרא שלאחריו כפירים רשו ורעבו בזמן החורבן ודורשי ה' אהרן ובניו לא יחסרו כל טוב שלא פסקה מצותן כאור הנר כי טוב ובברכת טוב לישראל לעולם:

(ט) הבדיל ביד זרובבל זו המנורה שבעה אלה עיני ה' אלו ז' הנרותכצ"ל לענ"ד ועיין תנחומא. וירמוז שבבית שני שהיו עניים עשו מנורה של בדיל (וכמ"ש במנחות כח). שבימי חשמונאים עשו של בעץ (שהוא בדיל בלשון תרגום) ולכן אמר שאל יבזוה ביום קטנותפי' ימי עניותם:

(י) **אלא כהחלונות.**עמ"כ. והרב ר"מ ברלין פי' שבערוך ע' כהחלונות מסיא בשם ילמדנו כהות היו החלונות (וכן פירש"י ביחזקאל שם בשם תנחומא ה"א יתירא כהות היו. ופשוטו י"ל כ' הדמיון דרש שהיו כעין חלונות ולא כמעשה חלונות ממש):

(יא) **אין אתה רואה אלא מתוך השחור.**כמ"ש בבכורות ל"ח שאין מומין בלובן שאינו אלא שומן ע"ש בפירש"י. ומזה מובן שהאורה אינה עצמית בטבע העין אלא בדבר ה' מאיר לאישון בת עין מתוך השחור והחשוך דווקא ותדין ק"ו שהיוצר עין הלא יביט ואין צריך לאורה שלנו:

(יב) **איני משתמש אלא בשלך.**עי' זוהר ויצא (קמ"ח):

(יג) **נמנעה השמחה מן הרשעים.**היינו אורה כמ"ש (איוב לח) וימנע מרשעים אורם (והיה אצלם ג"כ הדלקת אור הרבה לסימן שמחה ועיין בילקוט ס"פ בראשית) וניתנה לישראל ר"ל לצדיקים (וכ"ה הגי' בתנחומא) וכמ"ש בב"ר שנגנז לצדיקים לשמוח בו (כד"א אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה) ובעוה"ז כביכול הוצרך הקב"ה לישב עם הבריות רק באור הנר (שהוא רמז למעוט גלוי אור השגת כבודו בעולם) ונראה רמז למקרא (משלי ג) אור צדיקים ישמח ונר רשעים (שבעוה"ז גרמו רק לאור הנר) ידעך וישמחו צדיקים באורם שיגלה אז:

(יד) **מנורה טהורה כו'**זהב טהור בכלים אחרים כתיב ג"כ לשון זהב טהור. ועיקר הראיה מקרא שבס"פ אמור על המנורה הטהורה יערוך:

(טו) **ואעפ"כ נתקשה כו'**ואעפ"כ כו' ועוד נתקשה כו' ואעפ"כ כו'. נראה שרמוז בפרשה וזה מעשה המנורה מקשה כו' מקשה היא. וכמראה אשר הראה. הרי דפי' שנתקשה והראהו ואעפ"כ כתיב כן עשה ולא כתיב עשה משה לומר שבצלאל עשאה וכן מ"ש בפ' תרומה ככר זהב טהור יעשה אותה מתפרש לפשוטו שחוזר על בצלאל (ומה שנתקשה המנורה בעשייתה על משה. ירמוז שאף ההכנה השלימה מצד האדם להשים מקום לחול עליו אור שלמעלה (כמש"ל) אין בכח האדם השלם להכינה בעצמו וכמ"ש אלמלי הקב"ה עוזר לו כו'. וזהו שהי' ע"י בצלאל שניתנה בו רוח חכמה מלמעלה לעשות בכל מלאכה ולא מלבו):

(טז) **בצל אל היית כו'.**ברכות (נ"ה):

(יז) **ה' דברים שנגנזו כו'.**יומא (כ"א) ע"ש:

(יח) **שבעה נימין היו בכנור.**ערכין (יג). ופסיקתא דעשרת הדברות ועי' רמב"ן בשער הגמול מ"ש בזה:

(יט) **והם העמידו כו'.**עי' ויק"ר פ"א ובהגהותי שם בס"ד:

(כ) **חלוקי השיר.**מחלוקת הלוים איש בכלי שיר המיוחד לו כמפורש בד"ה שם:

(כא) של לוי נתנו עצמם על קדושכצ"ל:

(כב) **מאסו במילה כו'.**עיין שמ"ר פי"ט:

(כג) **אשרי כל ירא ה'**כמש"ל שהלוים נקראו יראים:

(כד) **בקשו השערים כו'.**שבת (ל.):

(כה) **אלולי שאמר ה' עזוז כו'**מלחמה וחזר ואמר שאו שערים ראשיכם וגו' ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה א"ל התגדלו כו' כצ"ל:

(כו) **מהו ומלך המליכהו כו'.**דב"ר ספ"ב ועיין ערוך ערך ירא:

(כז) **אלו מאמינים שנ' (ישעיה יט) ביום ההוא יהיה וגו'**כצ"ל:

(כח) ד"א כל מי שהוא יראכצ"ל:

(כט) **אתה משתמש בהן ואין אחר כו'.**מנחות (כח):

(ל) **לקיים מ"ש אין שלטון כו'.**ע"ל ר"פ ויחי:

(לא) **אלא דוד המלך שנאמר (ד"ה ב' כט) ויעמדו הלוים בכלי דוד וגו'**והחצוצרות ועל ידי כלי דוד וגו' והשיר משורר כצ"ל. ומדכתיב כלי דוד דרש שהיה משתמש אף בחצוצרות:

(לב) **החצוצרות שהיו במקדש אף הן נגנזו אבל דוד כו'.**נראה ר"ל שלא היו משמשין בחצוצרות אף בימי דוד אלא במקדש (ולשון נגנזו לאו דווקא אלא מלהשתמש בהן חוץ למקדש קאמר) וכדאמרינן בר"ה (כז.) שאין חצוצרות אלא בשערי מזרח בהר הבית וכדברי הירושלמי שהביאו הרמב"ן והר"ן שאין חצוצרות בגבולין ע"ש (ואף ביואש המלך שכתוב (מלכים ב' י"א ד"ה ב' כג) והחצוצרות אל המלך זה היה במקדש):

(לג) **איני נוגע בה בזו הלילה ולא בועז כו'**כ"ה בתנחומא וכצ"ל:

(לד) **בתוך ד"א כו'.**קדושין (לג.):

(לה) **שואל ביראה.**תוספתא פ"ז דסנהדרין וכתבוה הפוסקים בי"ד סי' רמ"ו סי"ג:

(לו) **שכל מי שאין נוהג כו'.**שם (לד.):

(לז) **בא לידי עניות.**שם איתא תורתו משתכחת (דוחק לפרש כאן ג"כ עניות תורה) ונראה ששניהם דורשים לא יאריך ימים כצל. שבגמרא דורשו בצל החכמה ע"ש בפירש"י. וכאן דורשו בצל הכסף.

(לח) **להקדימו בכניסה ויציאה.**כדעת הספרי שביציאה ג"כ הגדול קודם. ושלא כדברי הברייתא דדרך ארץ זוטא פ"ו שליציאה הקטן קודם:

(לט) **ראשים כו' מכאן כו'.**ספרי שם:

(מ) **א"ל צריך אתה לעבור כו'.**בקדושין (לג.) מסקינן דאי מקיף חיי וכ"כ הפוסקים ז"ל. ובתוספות רי"ד שם הביא הא דהכא בשם ילמדנו:

(מא) **מעלה שאין לה ירידה.**דמעלין בקודש ואין מורידין:

(מב) **ואין קדושתן מתחללת לעולם.**כ"ה בתנחומא וכצ"ל:

(מג) **מלה"ד לפלטין כו'.**ספרי הברכה פיסקא שמ"ו:

(מד) **שכנוסן של צדיקים כו' של רשעים כו'.**משנה בסנהדרין (עא.):

(מה) **ומעטו עצמן אמרו אין אנו כדאין כו'.**כ"ה בתנחומא וכצ"ל:

(מו) **שנאמר ואל העם תאמרו התקדשו למחר ואכלתם כו'**כצ"ל והוא מקרא הכתוב כאן בפרשה (והמציין טעה):

(מז) **לנר שהיה דולק כו'.**לעיל ס"פ י"ג:

(מח) **מוטב לנו ללקות כו'.**כ"ה בתנחומא וכצ"ל:

(מט) **ואל יכשלו יתר העם.**בכובד המלאכה. מלשון כי כשל כח הסבל (נחמיה ד):

(נ) **קהל מרעים ועם רשעים לא אשב קום עשה כו'**כצ"ל:

(נא) **אח"ז כשסלח להם כו'**שבעים תחת אותם ע'. כ"ה בתנחומא וכצ"ל:

(נב) **הוא שכתוב ירוע כבירים לא חקר ויעמד כו'.**אפשר דרש לא חקר כשלא חקר על עונם היינו כשסלח להם אז ויעמוד להם אחרים תחתם. אך לשון ירוע כבירים כו' שנאמר על ה' קשה לדרשו על ע' הזקנים שנהרגו מעובדי העגל. לכן כמדומה שעיקר דרשא זו מקומה לקמן להך לישנא דאמר שהזקנים נשרפו בגזרת ה' במתאוננים על שהקלו ראשם בסיני (ואולי דרש לפ"ז לא חקר בשביל שלא יחקרו במופלא מהם להציץ בהקלת ראש אז שאין שעה ראויה לחקור במופלא ומכוסה):

(נג) **כמשמרות נטועים מה משמרות הכהנים כו'**הספרים כ"ד מכאן אמרו חכמים אסור כו' החיצונים בעלי אסופות כו' כ"ה בתנחומא וע' פ' נשא:

(נד) אח"כ היתה ואן היו הזקניםכצ"ל ובתנחומא הלשון היכן היו:

(נה) **שעה אלא שהיתה שרפתנו.**כמדומה שצ"ל אלא ששהתה שרפתם פי' נתעכבה וכדמפ"ו:

(נו) **יפרנסתו.**עמ"כ שהגי' ופרוסתו וכ"ה בילקוט:

(נז) **נדב ואביהוא נשרפו כו'**לאוה"מ ואף הן (פי' הזקנים) נשרפו כו' כצ"ל וכ"ה בתנחומא:

(נח) **שאר בשר כו'**למשפחותיהם ודרשינן ביומא (עה.) על עסקי משפחותיו: