(א) **וירד מן כבוד שהיה בידו.**כלומר אף מה שבידו כבר אבד וכדאיתא בסוטה (ט:) ע"ש. ולא מפרש כאן דרשא על מקרית עז. ומשמע דדרש ליה על משה שהוריד התורה עז מבטחה. ובילקוט הוסיף כאן מלשון המאמר להלן (ר"ע סע"ד) דדרש קרית עז זו התורה ע"ש:

(ב) **ע"י אליצפן כו' לכך ויקח קרח.**כלומר לכן פירש יחוסו כאן לרמוז שבשביל עניני יחוסו הוא שחלק:

(ג) **טלית שכלה תכלת כו'.**ירושלמי פ' חלק סה"א:

(ד) **רע"ה פרשיות.**פרשיות פתיחות וסתומות יש הרבה יותר. נראה דגרסינן קע"ה פרשיות. והיינו כמ"ש בירושלמי בפ' כל כתבי ומ' סופרים ס"פ ט"ז ושוח"ט מז' כ"ב ואותיות דר"ע אות צ'. קע"ה פרשיות בתורה שכתוב בהן דבור אמירה ציווי כנגד שנותיו של אברהם (ומסיים במ"ש שם לפיכך קובעים קע"ה סדרים בתורה. והיינו לבני מערבא דמסיימי אורייתא לג' שנים):

(ה) **שלבו לקחו.**לצד אפיקורסות:

(ו) **ומטועני הארון היה.**שהיו כלם גדולים בתורה:

(ז) **ועשה להם משתה.**כמ"ש בחולין (ה.) שאין הסתה בלא אכילה ושתייה:

(ח) **עמדו כנגדו ויקומו לפני משה.**כ"ה בתנחומא וכצ"ל:

(ח) **לקח טליתו.**כדלעיל שכלה תכלת:

(ט) **והלך ליטול עצה מאשתו.**לכן נפל בגיהנם כמ"ש בב"מ (נט.):

(י) **אמרו לו מי עשה לך כך אמר להם כו'.**לכאורה ראוי לגרוס אמרה לו ואמר לה כו' ועל אשתו של קרח קאי כמ"ש בסנהדרין (קי.) וכאן קצרו המעתיקים וסמכו על הש"ס:

(יא) **הרביתם עלינו משוי.**ז"ש רב לכם כו' למה תתנשאו כו':

(יב) **טוב לנו למות תחת מצרים כו'.**כ"ה בתנחומא ודרש מ"ש כי העליתנו כו' למות במדבר שפירושו כמ"ש בפ' בשלח מי יתן מותנו כו' כי הוצאתם אותנו אל המדבר כו':

(יג) **ובקשו לסקלו.**אפשר יליף האי ויפול על פניו דמשה ממ"ש במרגלים ויפל משה ואהרן על פניהם שכתוב שם ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים (שדרשוהו שם על משה ואהרן). או יליף כעין גז"ש האי המעט כי העליתנו ממ"ש בפ' בשלח עוד מעט וסקלני:

(יד) **עומדים כנגדנו להרגנו.**כדבסמוך שבקשו לסקלו גם י"ל ויקומו לפני משה דרש כמו ויקומו על משה כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש וכמ"ש ויקם קין על הבל אחיו ויהרגהו (וכמ"ש ז"ל שקרח הוא קין):

(טו) **וכשם שהבדלתי בין אור כו'**כ"ה בתנחומא ולקמן:

(טז) **לכנוס עכשיו אע"פ שאין לפניו אכילה כו'.**כ"ה בתנחומא:

(יז) **בשביל תשמישו של עולם.**ואלמלי היה האור וחשך מעורבין יחד לא היה נהנה העולם בשימושן. כן הבדלת ישראל מעובדי כוכבים וכהנים מישראלים ע"י הבדלתם הוא תשמישם שהיו יכולים לעמוד בקדושתם (ועמ"ש בהגהותי ויק"ר פ"ז בס"ד) ויהיו פנויים לעבוד ה':

(יח) **בבת א'.**בחנחומא וילקוט הגי' בבית אחד (ובתנחומא הגי' ואין כלם מתקבצים בבית א' לכן מסיים אבל אנו כו' ומזבח א' ושם אי' ובהמ"ק א'):

(יט) **התרה בהן והיה האיש אשר יבחר כו'**ולא אמר אשר יבחר סתם כבתחלה. לברר להם שאחד לבדו יבחר והשאר אובדים שאין לנו אלא כה"ג א' כו':

(כ) **ומשה היה רואה.**אפשר רמז למ"ש בילקוט מהילמדנו שהלך משה להחזירם בתשובה:

(כא) **לכך נשתתף לבא כו'.**אפשר צ"ל נשתטה וכמ"ש לעיל מה ראה לשטות כו':

(כב) **לאותה חזקה.**נראה צ"ל הזיקה כלומר להזקק לעסק המסוכן הזה:

(כג) **בשעה שהציק משה כו'.**ויק"ר פ"ג:

(כד) **וכה"א כי זבח כו'**לא נטלתי לשלחם. אפשר ממ"ש כי הוא יברך הזבח כו'. והוא כמ"ש בעה"ב בוצע. הרי שהוא היה בעה"ב:

(כה) **שלא חייבתי את הזכאי כו'.**שלא טעה מעולם בדין לחייב הזכאי (ועמד על אמיתת הדין אפילו בדין מרומה. הר"מ ברלין):

(כו) **הפושט ידו לחבירו כו'.**סנהדרין (נח:):

(כז) **משלשה נביאים שאמרו כו'.**ירושלמי פ' חלק סה"א:

(כח) **אני אומר אתה הסבות כו'.**אין זה דומה להאחרים ששם ר"ל שאמרו אם לא יתקיים בקשתם יאמרו שאין נבואתן אמת (וכ"ה הלשון בירושלמי שם שלשה כפרו בנבואתן כו') ובילקוט הגי' באליהו ג"כ ובדברך עשיתי ואם לאו לא ה' שלחני ור"ל מכלל שכתוב היום יודע וכו' ובדברך עשיתי אתה למד שאם לאו ח"ו יאמרו לא ה' שלחני:

(כט) **וא"ל יברא ה'.**לקמן בפרשה מביא מסוגיא דסנהדרין לקרובי פתחא (ואשתמיטתיה להיד"מ):

(ל) שנאמר בקרב כל ישראל(דברים יא) א"ר נחמיה צ"ל וכ"ה להלן:

(לא) **היקום זה הממון.**סנהדרין (קי:):

(לב) **כלים ביד הכובס.**אפשר דרש אשר ברגליהם. כמו עין רוגל (יהושע טו וכ"מ) שתרגומו עינא דקצרא על שם שדורך הבגדים ברגליו:

(לג) **שהיתה שאולה.**דרש חיים שאולה כמו שאולה במלאפו"ם הוא"ו:

(לד) **לע"ל הן עתידין כו'.**סנהדרין (קח.):

(לה) **והיו בידו מפתחות האוצרות שלו.**לפיכך נגלה לו חלק מאוצרות יוסף כדאיתא בפסחים (קיט.) וז"ש כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש ולא כתיב כל האדם וכל הרכוש אשר לקרח. לרמוז שהרכוש זה לא משלו היה אשר רכש רק אוצר יוסף היה זה הרכוש בה"א הידיעה שהבטיח הקב"ה לאברהם ואח"כ יצאו ברכוש גדול:

(לו) **אף כשימות אינו קם.**אם זה חוזר על הרכוש פירושו שלא קם יורשין אחריו. ואפשר פירושו על קרח עצמו שאינו קם בתח"ה. ודחוק גם לעיל הביא מ"ד שיש לו חלע"ה וכ"ש בתח"ה:

(לז) **אשתו כו'**כשירדה לגיהנם כבתה אותו. לגי' הספר אולי יש לפרש משום רוב לחלוחית שומנה (שלכן נקראת יונקת) כבת האש גיהנם לפי שעה (שבאמת אמרו ביבמות (קכ:) שמן מבעיר ע"ש) ואולי גרסינן כבבה אותה פי' הגיהנם כבה וצלה את אשת קרח (והיינו השלהבת יבשה את היונקת) מלשון נכבבים וניכול בעירובין (כט:) ועיין ערוך ע' כב האחרון. אבל יותר קרוב שצ"ל בניו של קרח כשירדו לגיהנם כיבו אותה. כלומר וניצולו ונדרש עליהם יונקתו יפה. ולכן מסיים שלא יאמר שמואל כו' וינצל אף הוא כמו בניו בזכותו:

(לח) **טועה הוא אל יאמין בשוא נתעה. כי שוא תהיה תמורתו בלא יומו כו'**כצ"ל:

(לט) ולא קוראין אותי בשמיאפשר ואסתר ממנו דרש שהיה שמי נסתר בדבריו ומכניס אותי בכינוי (שהוא מלשון כסוי) בן ישי:

(מ) **ישיא מות עלימו.**חסר כאן הדרשא על דואג ואחיתופל. ואפשר לפרש ג"כ שהביאו המיתה על עצמן (כדלקמן בקרח) כמ"ש עליהם לא יחצו ימיהם:

(מא) **לבית שהוא מלא תבן כו'.**ירושלמי פ' חלק שם:

(מב) **כך דואג ואחיתופל היה בהן אפיקורסוס בתחלה אע"פ שנעשו כו'**כצ"ל וכמ"ש בחגיגה (טו) טינא היתה בלבם:

(מג) **זה שוחט ומקריב.**שהלוים היו רגילים לשחוט ולהכין לפני הכהנים כמ"ש (ד"ה ב ל) והלוים על שחיטת וגו' והכהנים זורקים את הדם מיד הלוים:

(מד) **את המיתה עליו.**ירדו שאול חיים וירדו הם וכל כו' כצ"ל:

(מה) **י"א חיים ונדונים עד עכשיו.**כ"ה בתנחומא:

(מו) **ולא פחדותן.**בתנחומא הגי' שררותן וללשון דכאן נראה צ"ל פקודתם (כמליצת המקרא (תהלי' קט) פקודתו יקח אחר) וכעין שאמרו בת"כ הנפש ההיא מעמיה ועמה שלום:

(מז) **וקרח לקה כו'**שנבלע ונשרף. עי' סנהדרין (קי.):

(מז) עד שהביאתולפי הארץ שבמקום שהיו מקריבין פתח אוה"מ וודאי לא נפתח פתח גיהנם שם:

(מח) **ואון בן פלת כו'.**מכאן ולהלן כו' המאמר הועתק מן הש"ס בסנהד':

(מט) **חוץ מן יונה שהוא בפ"ע.**עמ"כ ואפשר מפני שסובר שהוא היה הראשון בזמן לכל נביאי תרי עשר (ולא ס"ל מה שדרשו שיואל בן פתואל הוא בן שמואל הנביא) ולכן מנו אותו בפ"ע בכלל כ"ד והשאר היו טפלים לו. רק בכלל חמשים מנה גם י"א אלו:

(נ) **וששה סדרים וט' פרקים דת"כ.**היינו שספרא שהוא ת"כ היה נחלק אצלם לששה סדרים וט' פרקים וכן בה"ג סוף הספר מונה ט' דבורים ת"כ [וז"ש בקדושין ל"ג שני שלישי שליש שניתי לו בתו"כ שהיו חולקין תו"כ לשלשה חלקים של שלשה שלשה שהם תשעה] (ובת"כ שלנו נשאר זכרונם עדיין שנרשם באיזו מקומות דבורא דנדבה דחטאת וכי"ב):

(נא) **פ' בתי מדרשות שהיו בירושלים.**שבכ"א מהן היו שונים פנים אחרות של דרשות. וביין רוקח להרוקח גרס פ' מדרשות וכמ"ש בתקונים (קמ"ג.) תמנן ספרי דאגדתא:

(נב) שי"חהוא אליעזר נדרים (לב.):

(נג) **השטן בגי' שס"ד.**יומא (כ.):

(נד) **אמר רבי אמי בר אבא אברהם כו'.**נדרים שם:

(נה) **י' יצחק עשרה כו'.**פר"א פל"ב תנחומא שמות:

(נו) **תורה תרי"א.**עיין שלהי מכות:

(נז) **וח' גרורין.**בתנחומא הגי' חוטין ועתו"ס מנחות (לט.) ד"ה לא והרמב"ן בריש השגות שרש א' משרשי המצות כתב שאינו יודע אם היא אגדה:

(נח) **ימי אברהם כו' כימי השמים כו'.**ירושלמי ריש ברכות:

(נט) **הוקם על כנגד כו'.**הביאו טא"ח סי' מ"ו:

(ס) **ואת צמח דוד שתקנו אחריו על שם בחנני כו'.**שבקש דוד שיחתמו בו ברכה כדאי' בסנהדרין (קז.) ובתוס' רי"ד ז"ל בתענית (הנדפסים ס"ס המכריע) ביאר בארוכה שבנוסח הירושלמי היו כוללין את צמח דוד עם ובונה ירושלים ביחד וחותמין אלהי דוד ובונה ירושלים ע"ש:

(סא) **הריון בגי' רע"א כו'**נדה (לח:):

(סב) **ומנין למקוה כו' לאט בגי' מ'.**מדרש משלי ס"פ י"ג והביאו בס' הישר לר"ת סי' תרכ"ב וכתובה בש"ג סביב המרדכי בשבת (עח:) מדפי האלפסי [ובערוך ערך לאט]:

(סג) **צריך שיפריש ממ"ג וחומש כו'**כצ"ל וכ"ה בתנחומא ומלת אחד ט"ס ששיעור חלה הוא א' מכ"ד לבעה"ב וממ"ח לנחתום:

(סד) **אבות מלאכות כו'**אלה הדברים כו' שבת (ע'.):

(סה) **כנגד מ' קללות כו'.**עי' לעיל פ"ה:

(סו) **ששך בא"ת ב"ש כו'.**עי' מגלה (ז.):

(סז) שנאמר ודורך על במתי ים(איוב ט) ושם להם חול כו' כצ"ל:

(סח) **שמועה קשה אלמלי תופשה באזנו כו'**וכצ"ל וכן להלן בחוטם:

(סט) **היתה נכנסת לתוך עינו כו'.**עי' סוטה (לו.):