(א) **משוח בשמן המשחה קודם למרובה בגדים.**האי בבא ליתא בירושלמי שם. אבל בבבלי שם י"ג א' ובתוספתא איתא. וגרם שם אח"כ מרובה בגדים קודם למשוח מלחמה. וכאן הרכיב המסדר שתי הגי' יחד (ואין מכוון כ"כ שהרי נביא קודם למרובה בגדים וכ"ש למשוח מלחמה):

(ב) **לכה"ג ע"ה שנאמר יקרה היא מפנינים סברין מימר כו'**לישיבה מזה שהוא נכנס כו'. עמ"כ ומפני שכאן כתוב כבר האי קרא דיקרה היא מפנינים הוצרך המ"כ לדחוק לפרש הראיה אח"כ על ישיבה ממש מהאי קרא. אבל באמת בירושלמי שם ל"ג תחלה כלל להאי קרא אלא מתחלה א"ל מסברא לכן קאמר סברין מימר לישיבה לא עד דמייתי קרא דיקרה היא מכה"ג שנכנס לפנים וכיון דמקרא הוא ממילא הוא לכל כבוד ויקר:

(ג) ולקחה מעשו בדמיםכצ"ל:

(ד) עמד בעיניומפרש בעיניו כמו לשון תחתיה וכדכתיב להלן אם תחתיה תעמוד הבהרת:

(ה) **לנצח זו היא עבודת הלוים שהיה כו'**כצ"ל:

(ו) **שהן צריכין לפדות עצמם.**כמו השבוים האסוריה בזקים (ואפשר סיפא ילכדון בחבלי עוני דרש שצריכין ליתן כספם ואבדו מנת חלקם בקדשים ונעשים עניים):

(ז) **תני כה"ג אין נכנס כו'.**תוספתא שלהי שקלים ע"ש:

(ח) אא"כ נמשח שבעה.(יומא דף ה):

(ט) עבודתו כשרהבת"כ פ' צו הגי' פסולה. וכבר כתב המל"מ פ"ה מהל' כלי המקדש שגי' דהכא כשרה עיקר ע"ש. ועיין ויקרא רבה ספ"ח:

(י) **ולהלן הוא אומר מבן ל' כו'**ע"ל פ"ד:

(יא) שהיו שועריםשאינן עובדים רק עומדים בצבא לשמור פלטין של מלך:

(יב) היא עבודה שהיו משורריםכדר' יוחנן לקמן סוף הפרשה ע"ש:

(יג) היו פורשיןדרש כן לעבודה והטעינה על העגלות הוא למשא:

(יד) **על העגלות מכסהו אלו עורות אלים מאדמים ומכסה התחש כו'**כצ"ל וכ"ה בפירש"י בתורה. והיינו דקאמר על מכסה התחש כמשמעו מפני שמכסה הראשון אין מפורש וצריך לדרשו שהוא עורות האילים:

(טז) **תני מזבח העולה כו'**זבחים נ"ט ב':

(יז) **אלו המיתרים כו'**אוסרים אותם כו'. וא"צ למה שחידש רש"י בפירושו שהיו מיתרים ליתדות העמודים (ועי' רמב"ן שהשיג עליו) אלא מיתרים דהכא שנשאו בני גרשון היו לקשור היריעות. וכן בת"י תירגם מיתרים דהכא אטוניהון שהן חבלים בעלמא לקשור בהם ולהלן בבני מררי תרגם מיתריהון שהן מיתרים שהיו מותחין להיריעות וקלעים שלא תגביהם הרוח (אלא שכמדומני שט"ס בת"י וצ"ל אטוניהון על מיתרים גם בני מררי ומיתריהן הוא תרגום יתדות שכן תרגמה בכ"מ). וע"ל ספי"ב שכתוב במיתרים דבני גרשון ג"כ לקשור היריעות ליתדות:

(יח) כ"מ שהיה נעשה לכל הכליםאפשר ר"ל אם היה צריך לעשות להם איזה תיקון:

(יט) **הביא הכתוב משה עמהם.**דכתיב ופקדתם. וכולל גם משה (שהדבור אליו) עם אהרן ובניו:

(כ) שבני מררי אסורין(לשמור כו') עי' ערכין י"א ב' ובתוספות ד"ה מיתבי:

(כא) **היו עושין אטבי כו'.**ע' שבת (צ"ח ב'):