(א) **שנתרפאו כן.**ע"ל פי"ג:

(ב) בסטיאמלבושים וכסתות:

(ג) **מטלין של טרודים.**פי' במ"ע מטלין הוא מקום חפירת מיני מתכות והוא מקום טרודין לפושעי במלכות שיתעסקו שם בעבודה הקשה:

(ד) **לחם שהוא נימוח כו'.**יומא ע"ה א':

(ה) פכסמיןפי' במ"ע לחם יבש שעושין שיתקיים הרבה (והיו עושין כן למאכל עבדי המלך כנהוג עתה). וז"ש פותים בתוך הזום כו' ואפשר צ"ל בכיסנין:

(ו) שאהיה נותן דורא במעיהןכצ"ל:

(ז) **כ"ט יום היו ישראל מושלמין כו'.**שמ"ר רמ"ב ע"ש:

(ח) ר"ח בר חנינא ורשב"נכצ"ל:

(ט) **על י"א דברים צרעת כו'.**ויק"ר פי"ז ושם ציינתי שבזוהר חשיב ג"כ י"א דברים כדהכא:

(י) **רשע אתה אמרת חי גו'**כצ"ל:

(יא) **הארץ כנען תזרזם לענין חילוק הארץ.**כ"ה בספרי וכצ"ל (ואפשר צ"ל תיחם פי' עשה תחומין לגבולי הארץ ובא לומר שהוא כענין חסרון כיס שיותר מזה אין שייך לא"י):

(יב) **צרוע זה מוסגר כו'.**ספרי זוטא הובא בילקוט:

(יג) **כל צרוע זה מוחלט.**ע' ז"ר על הילקוט שדחק מאיזה טעם ס"ד שיהיה מוסגר חייב בשילוח יותר ממוחלט. ול"נ דס"ל כמ"ד במ"ק ז' ב' דמוחלט מותר בתה"מ לכן סד"א שא"צ שילוח שישב עם אשתו ומכל מקום יותר נכון דגרסינן להיפך תחלה מוחלט ואחר כך מוסגר:

(יד) **לרבות כלים הנוגעים בשרץ.**נראה שתיבת בשרץ ט"ס כאן. ור"ל הנוגעים במת ואח"כ לי"א הוא דמרבי נוגעים בשרץ. וכ"מ בילקוט:

(טו) **וי"א טמא לנפש זה אדם וכלים הנוגעים וכו'.**ות"ק דרש טמא לנפש על אדם לבדו שהוא יכול להשתלח:

(טז) ועד נקבהלרבות מחו"כ אפשר דרש דבר הפורש מן הנקיבה ואין דוגמתו בזכר והיינו יולדת שהיא מח"כ. וע' כי"ב בנדה כ"ח ב':

(יז) **מכאן אמרו ג' מחנות כו'**ספרי ארץ כנען מקודשת מעבר הירדן כו' כשר לבית השכינה. ז"א בלשון המשנה דכלים. ומהספרי זוטא הוא הובא בילקוט. ונראה דנפקא ליה מדכתיב (יהושע כב) אם טמאה ארץ אחוזתכם. וכ"מ אח"כ בתשב"ץ ח"ג סי' ר' ע"ש בארוכה [עיין בפי' הרמב"ן ס"פ חוקת]:

(יח) ולא לסביבות המזבחד"א משאר צדדי המזבח שלא כנגד האולם ודין זה חדש הוא לא ביארו הרמב"ם וש"פ. והרמב"ן בהשגות ס' המצות לאוין ס"ט הכריח בזה סברתו ז"ל שאיסור ב"מ ופריעת ראש היא דוקא העבודה ע"ג מזבח ולא הקריבה לבד. וכן דעתו בשתויי יין (שם ע"ג) מדלא הוזכר רק בין האולם ולמזבח שהוא כ"ב אמה ולא אמרו על כל אורך המזבח שהוא ל"ב אמה (והרמב"ן ז"ל לא היה בידו הספרי זוטא שאין מביאו בשום מקום. והרמב"ם נראה שהיה בידו וקראו בשם מכילתא דר' ישמעאל ע' בס' המצות עשין ס"ז ע"ב מביא ממכילתא ס' במדבר. ובכ"מ ספ"ג מהל' כלי המקדש מביאו בשם ספרי זוטא. וכן בכ"מ אחרים כאשר בארתי במ"א בס"ד). אך אפשר הברייתא דספ"ז דהכא נמי לאו מה"ת אוסרת אותה אלא מדרבנן דרך סייג וכמו דמת תופס ד"א והרבה כי"ב וצ"ע:

(יט) **וכשם שהיו במדבר כו'.**תוספתא פ"ק דכלים וע' זבחים קט"ז ב':

(כ) **בשעת מסעות כו'.**ע' מנחות צ"ה א':

(כא) **ולא יטמאו כו'**שומע אני כו' ספרי:

(כב) **ראב"ש אומר אין במשמע כו'**ספרי זוטא הובא בילקוט וקצתו בספרי בקצרה:

(כג) **דאר"י בן חורתא מקדש כו'.**יומא ט' א':

(כד) **ולפיכך הביא כו'**ג' פורענות כו'. שבת קל"ט א':

(כה) **להשמיד וגו' טף ונשים וגו'.**גם יש לדרוש עד נקבה שהגאולה היתה ע"י נקבה זו אסתר שנצולו ע"י מהשילוח והגזרה:

(כו) **הכתוב קרא לראמולוס בת בבל.**לפי שעשתה מעשה בבל (שהחריבה בהמ"ק כמותה) כ"ה בירוש' ספ"ט דיבמות:

(כז) **תני רנ"א חביבין כו'.**מגלה כ"ט א' ספרי בהעלותך פיסקא פ"ד וס"פ מסעי ומכילתא: