(א) **בצור קריאה.**עיין בברייתא בספרי נ"א בזה:

(ב) **שהן מתוקנים להבל ומתוקנין ליום הדין.**משמע דדרש הבל כל אדם נצב סלה. דנצב היינו לדין כד"א (ישעיה ג) נצב לריב ועמד לדין:

(ג) א"ר אחר שנעשה אלוהכצ"ל:

(ד) ואינו מניח לו (בוי"ו) היו הכלכצ"ל:

(ה) ידבר רש זה משה(עיין סנהדרין מ"ד):

(ו) **ממשה וישעיה.**שישעיה קבל ג"כ נבואתו מפה אל פה כמ"ש בויקרא פ"י ע"ש:

(ז) ואת יהושע צויתי בעת ההיא א"ר הונאכצ"ל:

(ח) **אר"ע אמר משה כו'**ספרי פינחס פסקא קל"ח:

(ט) **תכתב חטייה כו' כל מי שילקט מפירות שביעית כו'.**יומא (פו):

(י) **וא"ל אכנס ברחמים כו' לפני מלך רב לך אל תוסיף וגו' כי לא תעבור כו'**כצ"ל:

(יא) **דברים קשים אתה החלות כו' מתוך הסנה ד"א אתה החלות א"ל משגדלת כו' מגדולתו ד"א אתה החלות א"ל הקב"ה והרי נשבעתי כו'**כצ"ל:

(יב) **א"ל כו' עצמותיו של יוסף כו'.**אפשר דרש להראות את עבדך על עצמותיו של יוסף שלקח משה עמו (ולהראות אפשר דדרש שהקב"ה הראהו למשה היכן יוסף קבור דרך נס העלה ארונו ע' סדר הברכה פי"א):

(יג) **ושותק לפיכך לא נקבר בארצו.**אפשר וראה בעיניך כי לא תעבור וגו' כלומר ראה בעיניך שהדין נותן כך על שלא הודית בארצך (וי"ל ג"כ דדרש אל תוסף דבר אלי בדבר הזה ע"י דבור שדברת בעניין הזה של הארץ והיינו שכפר בארצו).

(יד) **שנו חכמים שלש תכיפות כו'.**ברכות (מג): מתן שכרו אמר רבה כו'. ירושלמי פ"ק דברכות ושוח"ט מזמור קל"ד. וענין הא דתכף לגאולה תפלה לכאן הוא דסמיכת גאולה לתפלה נלמד מיענך ה' ביום צרה דמייתי להלן כמ"ש רש"י בברכות ועיין בדברי הירושלמי שהביא שם (ד). ומדריש כאן ג"כ בכל קראנו אליו מיד הן נענין לכן אין להפסיק בין גאולה לתפילה:

(טז) **עבודת כוכבים קרובה כו'.**ירושלמי פ"ט דברכות ושוח"ט מז' ד':

(יז) **מאה ליטרין.**רומז לצ"ח קללות ופורתא לא דק:

(יח) **א"ל שערי תפלה פעמים כו'.**שוח"ט מז' ס"ה:

(יט) **הוי מתפלל וחוזר ומתפלל.**עיין ברכות (לא):

(יט) **כשמתכנסין מלה"ש כו'.**ירושלמי פ"ק דר"ה ה"ג ופסיקתא דפ' החדש ועיין שמ"ר ר"פ ט"ז:

(כ) **אמר הקב"ה כו'.**מכאן ואילך אשר תקראו אותם דרש בכל קראנו לשון קריאת מועדים כ"ה בשוח"ט מז' ד' ע"ש ובפסיקתא שהובא בילקוט סדר בא:

(כא) **אם יהיה לו קרוב עשיר כו'.**ירושלמי ברכות ושוח"ט שם:

(כב) ודאי נוצחין כו' גדול כה' אלהינו בכל קראנו אליוכצ"ל וכמ"ש (יואל ג) כל אשר יקרא בשם ה' ימלט וכמ"ש בירושלמי ושוח"ט שם יצווח לי ואני עונה לו מיד:

(כג)**כך שנו חכמים אלו דברים אסורים כו'.**ת"כ ס"פ אחרי ועיין ב"ק (פ"ג):

(כד) **מהו המספר פאת ראשו כו'.**מבואר שלא כפי' שהביא הק"א בת"כ שם שהוא המספר בל' צחות:

(כה) סופג את הארבעיםמשמע מלקות דאורייתא כדעת הרמב"ם רפי"א מה' עבודת כוכבים ובס"מ המצות שלו ל"ת סי' ל' והטוי"ד ר"ס קע"ח ע"ש בב"י ודלא כמשמעות לשון התוס' בב"ק שם שהיא גזרה דרבנן:

(כו) בלורית לשמה של עבודת כוכביםעי' כו' עבודת כוכבים (כט):

(כז) **עד שלא באו לסיני כו' על עבודת כוכבים.**אפשר היינו במרה שנצטוו שם על ז' מצות ב"נ (שבכללם עבודת כוכבים (כדאיתא בסנהדרין (נ'). ובמכילתא בשלח וכן מ"ש להלן בטרם תבא לסיני השמעתיך ברכות וקללות. אפשר היינו מ"ש במרה אם שמע כו' כל המחלה וכו' ומכלל הן אתה שומע לאו. אך ממה שמסיים והיכן ממה שקרו בענין כו' לא משמע כן וקרוב בעיני שבסיני האמור כאן ט"ס הוא וצ"ל לגלות (ומפני שכתבו בסיני הוסיפו בהעתק לקבל את התורה):

(כח) **ואב"ד אומר הנביא מתיר כו'**כצ"ל וכ"ה בילקוט הושע:

(כט) **ועשו לו מלון של נחשת כו'.**רות רבה פ"ה ועיין פר"א פמ"ג ומש"ש בס"ד:

(ל) **איש ואביו ילכו אל הנערה (עמוס ב) יכול כו'**כצ"ל:

(לא) **לא גלו ישראל עד שנעשו ז' בתי אבות כו'.**גטין (פ"ח):

(לב) **של ישראל עצמן כו'.**לכן נאמר כאן בצר לך באחרית הימים ושבת וכו' כי אל רחום כו':

(לג) **כשנגאלו כו' מתוך ה' דברים כו'.**ירושלמי תענית פ"א סוף ה"א ושוח"ט מז' ק"ו:

(לד) וקבצנו כו' הרי מתוך הקץ שאז זמן הקבוץ כד"א (צפניה ג') בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם(ואולי דרש וקבצנו כמו בקצנו). ובילקוט המכירי בתהלים שם הגי' מתוך הקץ שנאמר ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם. ר"ל שזה שיהיו חפשים בכל העולם זהו רק בעת קץ אבל בקיבוץ בית שני לא עלו רק מבבל ולא שבשאר ארצות:

(לה) וסנקליטין בטל עליךכצ"ל וכמ"ש שלהי תענית (כט.) דאי מית חד מבטלי גזירתא:

(לו) **חבל לספינה כו'.**עיין עבודת כוכבים (י').

(לז) חייכם איני (ביו"ד) כופרכצ"ל:

(לח) **אתם אמרתם לי בסיני ומעי המו כו'.**עייין בשה"ר שם פ"ה:

(לט) יקיר לי אפרים וגו' על כן המו מעי לוכצ"ל:

(מ) **על ששה דברים נצטווה כו'.**עיין ב"ר ס"פ ט"ז:

(מא) **כשיבואו כל בני אדם לע"ל.**עמ"ש בהגהותי לב"ר ס"פ ל"ד בס"ד:

(מב) **אמר משה איני (ביו"ד) עובר מן העולם ואיני מפריש כו'**כצ"ל כלומר לא אמות עד שאפריש להם תחלה ערי מקלט:

(מג) **תנו לה מפרי ידיה אתה העדות כו'.**מדרש שמואל פ"ט:

(מד) **איפומניטא שלו.**פי' מ"ע ספר זכרון:

(מה) **אמר שירה על הבאר א"ר לוי לפי שארעה כו' עמ"כ.**ואמת שכ"ה בילקוט בשם ילמדנו. אבל אינו מסכים לדרשה דהכא ששם אמרו שאמר שירה עתה כשהפריש ערי מקלט (ובתוספת על התורה הביאו מדרש זה שישראל אמרו השירה כשאמר להם משה פרשת ערי מקלט). וכאן אמרו שמשה אמר שירה כשישב על הבאר על שהזמין לו הקב"ה מקום הצלה מפרעה. וכהא דר' לוי דהכא נראה צ"ל א"ר לוי לפיכך ארעה פ' רוצחים כו' וכדלעיל דא"ר לוי שנתן משה נפשו ע"מ מי שאכל התבשיל כו':

(מו) כך שנו חכמים קראכו' (ברכות טו):

(מז) ואר"י אמר רב אם היה קורא ק"ש ומהלךכו'. עיין (שם י"ג). ובתוספות סד"ה על לבבך הביאו כעין זה בשם תנחומא והוא בתנחומא ר"פ לך לך:

(מח) **ב' רקיעים כו'.**ז' רקיעים כו' (חגיגה יב) ועיין שוח"ט ריש מז' קי"ד והובא בילקוט עקב רמז תתנ"ה:

(מט) **ערפל.**עמ"כ שהגיה ערבות וכ"ה שם ושם:

(נ) כך לא חפצתי אחר בארץכצ"ל והוא לשון המקרא (תהלים עג) מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ. וחוזר ומפרש מהו עמך לא חפצתי כשם כו' שפירוש עמך היינו שלא שתפתי להאמין בהנהגת השפלים בארץ שום כוכב ומזל ח"ו:

(נא) אמר (רשב"א א"ל להסופר) אין אית לנפשך מותר הב לי כו' ואניכצ"ל פי' אם יש לך מעות תן לי ואקח לך שהוא אין איסור:

(נב) **מהו ומלך המליכהו כו'**במ"ר פט"ו:

(נג) של קידש שמי היית אומרוכצ"ל:

(נד) **בשעה שעלה כו' אבל ביוכ"פ שהן נקיים וכו'**הביאו הטוא"ח סי' תרי"ד בשם דברים רבה והרוקח (סי' שך) ועיין רבינו בחיי שהביא מאמר זה מדברים רבה בלשון אחר וכן בכל הסדר הביא מאמרים מדברים רבה משונים מנוסחא שלנו:

(נה) **ביוה"כ שהן נקיים כמלה"ש כו'.**עיין פר"א פמ"ו ומש"ש ב"ד.

(נו) כדכתיבבפסיקתא דשוש אשיש כצ"ל: