(א) **מהו שיהא מותר למול.**צ"ל חייב או מצוה במקום מלת מותר ובדוחק יש לפרשו בשבת וע' בב"ר ס"פ מ"ו:

(ב) **מפני בריתו.**לכן נקרא דם ברית:

(ג) **ולמה כו' נימול לח' ימים רחמים עלי וכו' כחו.**לא מצאתי זה שיהיה יום שמיני גבול לביאת הכח באדם (וע' זוהר תזריע (מג:) ופרשה בלק (ר"ו) בעובדא דר' יוסי דפקיעין רק בבהמה אמרו כל שלא שהה ז' ימים ה"ז נפל ואפשר ט"ס כאן וצ"ל ולכמה תינוק נימול לשמונה ימים כו'. שהיה כתוב כל המשנה דשבת קל"ז. קטן נימול לשמנה כו' דמסיים בה קטן החולה אין מוהלין אותו עד שיבריא וע"ז אומר שנתן הקב"ה רחמים כו':

(ד) **כדי שיעשו כל המצות בתם.**פי' עד תומם כלם. ובירושלמי פ"ק דפאה ותנחומא ר"פ עקב הלשון כל המצות משלם פי' בשלימות:

(ה) **והקלה שבקלות.**שהיא בכאיסר:

(ו) **כבוד או"א חמורה שבחמורות.**שהוקש כבודם לכבוד המקום גם קשה ליזהר לקיימם (כמ"ש ר' יוחנן בקדושין (לא:) אשרי מי שלא חמאן:

(ז) **לרשיותך.**עמ"כ ומפני שבימי הזקנה אין יכול לפרנס עצמו במלאכה וכי"ב הרי הוא רש ונעשים ד"ת חן בעיני הבריות לפרנסו בכבוד תורתו (וע' רשב"ץ ח"א ס"ס ק"ב (ומידריש יפה סיפיה וענקים לגרגרותיך להעניקו מכל טוב הצריך לו לאכול ולשתות בזקנותו) או אפשר מכנה ימי הזקנה שהן ימי הרעה בשם ימי עוני שלולי ד"ת שבלבו הכל מרחיקין ממנו כמ"ש סבא בביתא פתא בביתא:

(ח) **ואם קצרת כו' ושכחת כו'.**יותר היה לו לומר מצות לקט ופאה שהן לדעת אבל מצות שכחה אינו ברצונו של אדם. ואפשר להכי נקטה לומר שאפי' שלא מדעת האדם הקב"ה יזמין לו מצותה ולברכו בשבילה כדתניא בתוספתא דפאה פ"ג קבע לו הכתוב ברכה ור"ל כמ"ש בסיפיה למען יברכך ה' אלהיך בכל מעשה ידך:

(ט) **אפילו לא היית עוסק בדבר אלא מהלך בדרך המצות כו'.**שנאמר כי יקרא קן צפור. משמע הלשון להדיא שאפילו מהלך לדרכו וראה ק"צ מחויב לילך ליקח הבנים ולשלח האם וכדעת הזוהר וכן להלן קאמר אפילו יי"ח כו' כ"ז שתארע לידך כו'. ועיין תשובת חכם צבי סי' פ"ג וחות יאיר סי' ס"ו ועמש"ש בס"ד בחדושי מפ"ה דברכות בזה:

(י) **ואם לא עשית כן.**למאס בה ע"י גלוח הראש וגדול הצפרנים אלא בכל זה מצאה חן בעיניך:

(יא) **מה כתיב אחריו כי יהיה לאיש בן כו'.**בתנחומא מה כתיב אחריו כי תהיינה לאיש ב' נשים שתים בבית מריבה בבית ולא עוד הא' אהובה והא' שנואה או שתיהן שנואות מה כתיב אחריו כי יהיה לאיש בן:

(יב) **מתוך כך כי תבנה בית חדש.**פי' תזכה לקנות נכסים לבנות בית חדש וכן בכל הני דלהלן וכ"ה בתנחומא וע' יד"מ (וי"ל כאן בבית שהיא מדה במדה לפי שחס על קן צפור אשר מצאה קן לה לבית מושב לכן תזכה לבנות לך בית חדש):

(יג) **מתוך כך לא תזרע כרמך כו' ל"ת כו' גדילים כו'.**בתנחומא מוסיף עוד מה כתיב אחריו כי יקח איש אשה תזכה לאשה ולבנים והוא כסדר ששנינו שלהי סוטה (מד) שיבנה אדם בית ויטע כרם ושדה (וזהו לא תחרוש דהכא שיזכה לשדה. ובתנחומא קאמר שדה וכרם מלא תזרע כרמך ועל לא תחרוש קאמר תזכה לשורים וכמ"ש בסוטה שם מקרא דעתדה בשדה לך עתדה לשון מקנה וצאן) וישא אשה (וגדילים דכתיב מקמי אשה ע' במג"א סי' ח' סק"ג בשם תשב"ץ קטן):

(יד) **לא היה צ"ל כן.**עמ"כ. ונכון יותר דעל כפל שלח תשלח דרש שבזכות השילוח ישולח וינצל נפשו מצרה וגזירה וכן כל הני דלהלן:

(טו) **בכבודו של עולם.**אולי י"ל שהעופות בעולם כבוד לשמו של הקב"ה כמ"ש בשלהי ר"ה (לא.) בחמישי הרנינו על שברא עופות ודגים לשבח לשמו. וכלל תקונו של עולם בכל בריותיו הוא כבודו של מקום כמ"ש ישעיה מ"ג תכבדני חית השדה:

(טז) **כדי שתנצל.**לא פורש כאן ממה. ואפשר סתמו כפירושו מפגעי הדרך שהולך שמדבר בו הכתוב או אפשר מדינה של גיהנם קאמר כד"א (זכריה ט') שלחתי אסיריך מבור אין מים בו:

(יז) **ולא בריתות.**היינו ג"כ בריתות שנכרתו עם האבות שהוא קיים לעולם אפילו למ"ד תמה זכות אבות עיין תוס' שבת (נה.) ד"ה ושמואל:

(יח) **ולא שבועות.**היינו שנשבע לשבטים כמ"ש (חבקוק ג) שבועות מטות אומר סלה:

(יט) **שהוא מכפר עליהם.**בשביל כל אלו שחשב זכות וברית ושבועות. או אפשר הכוונה ללשון המאמר שבנים מכפרין עליה דק"ו לישראל הוא ג"כ שבניהם מכפרין עליהן כלומר תשב"ר הבל שאין בו חטא. או ר"ל בניהם קטנים שמתו בחייהם עיין ברכות (ה:) סוטה (מט.) וקה"ר רפ"ד:

(כ) **שקושט כחץ וטס כעוף.**לשון חץ יעיף דרש חץ כחץ ממש ויעוף דרש טס כעוף. ובפ' נשא שהביא המ"כ דרש עוף מן פח יקוש אין פח אלא עוף שנאמר התפול צפור על פח:

(כא) **שכר אתה נוטל ואת הבנים תקח לך.**מדלא כתיב ואת בניה תקח דריש ליה (ואם נאמר דרובץ על ביצי עוף טהור אחר חייב בשילוח י"ל דלכן כתיב הבנים אפילו אינן שלה ועיין בחולין (קמ:) דקאי בתיקו ובקורא נקבה חייב לכ"ע):

(כב) **שאם אירעה לך המצוה פעם ב'.**בפ"ב דב"מ (ל.) אמרו לענין שלחה וחזרה אפילו ג' פעמים. ואפשר כאן נמי לזה נתכוונו:

(כג) **זוכה לשלח ע"ע שנאמר כי תשלחנו חפשי כו'.**שיזכה להעשיר לקנות עבד וגם י"ל שרומז לסיפיה דהעניק תעניק כו' אשר ברכך ה' אלהיך ור"ל שיזכה לברכת הבית:

(כד) **שנאמר משלחי רגל השור והחמור.**ודרש ביה שור זה משיח בן יוסף חמור זה משיח בן דוד כמו שדרשן בתנחומא ר"פ וישלח על ויהי לי שור וחמור:

(כה) **והוא יבא וינחם אתכם כו' לב אבות על בנים.**בזכות שלוח הקן משלח האם ותתנחם על בניה שיהיו לה עוד וכד"א כאיש אשר אמו תנחמנו:

(כו) **כל הנגעים אדם רואה כו'.**ויק"ר פט"ו וש"נ:

(כז) **עין הרע.**פירוש צרות עין כמו עינו רעה:

(כח) **תרבו בה הנגעים כו' שקרבו בו את הנגעים כו'.**אע"פ שכתיב בצדיקים ונגע לא יקרב באהלך מ"מ בשביל לשון הרע קרבו (ואפשר עיקר הגי' דבקו במקום קרבו.):

(כט) **באחיך שאינו בן אומתך סופך כו'.**עמ"כ שפי' כמ"ש כי אחיך הוא וכ"ה בתנחומא פקודי ס"ו אם דברת באחיך שעיר שהוא אחיך סופך לדבר בבן אומתך משה רבן של כל הנביאים שדברו בו שנאמר וידבר העם באלהים וכמשה ור"ל שלפי שכתוב שם למעלה שסבבו את ארץ אדום כשלא נתן מלך אדום עבור ישראל בגבולו ותקצר נפש העם בדרך והיו מדברים בו לה"ר על זה לכן סופם וידברו באלהים ובמשה (ובמ"ר שם אמרו לפי שקרבו לגבולו חסרו את אהרן ע"ש). ומבואר מכאן שאסור לספר לה"ר על עובד כוכבים (וההוא דשבת (לג:) שגינה ר"ש. התם היה לסתור דברי המשבח עיין רמב"ם לפ"י מה' עבודת כוכבים ה"ד. ועיין ריש עבודת כוכבים (ב:) [ובמגלה (כד:) כל ליצנותא כו' דעבודת כוכבים. משמע אבל על עובדי כוכבים אסור להתלוצץ בהן]:

(ל) **באחיך שמאביך ולא מאמך סופך בבן אמך כו'.**אם פירושו בן אמך ולא בן אביך י"ל שאחיך מאביך יכול להיות שיש להם מריבה עבור חלוקות ירושה אבל אחיו בן אמו שאין יורשו אין לו עמו מריבה אין כ"כ קרוב שידבר עליו לה"ר. אבל עיקר נראה שפירושו בן אמך וגם בן אביך והרבותא אע"פ שראוי לו ביותר לאהבו:

(לא) **אלו המלאכים שכתוב בהם שש כו'.**לכן נקרא בעל כנפים כלומר שיש להם כנפים רבים:

(לב) וחבל את מעשי ידיך וכו' בנגעים. ומעשי ידיך הן אברי הגוף כדאיתא בקוה"ר. ובדרך רחוקה קצת י"ל מעשי ידיך אלו בנים שע"י שמצורע אסור בתשמיש המטה חבלו מלהוליד בנים:

(לג) **בא הדרבן.**עמ"כ ואין נכון. ונראה עיקר דגרסינן החרדין והוא הצב שאינו מזיק (אבל לגרוס הדרקון אין נכון כי הוא נחש מזיק עיין שלהי ברכות (סב:) ובכ"מ):

(לד) **בטחתי בו בשעה שעצר כו'.**שבטח משה בגבורתו ובכח צדקתו שיוכל לעמוד ולעצור את מה"מ:

(לה) **וכל מה שנתכון הקב"ה שלא יהא בה.**שלא בראה מן אברים אלו כדי להקל על הבחירה לנטות לטוב אעפ"כ נטו מעט לצד מדות רעות אלו אף הכשרות שבנשים:

(לו) **למטלון.**הוא מקום גלות לחייבים ופי' מ"ע שהוא מקום חציבת המתכיות (הנקראות מעטאלל) בהרים שהיו שולחים שם הפושעין:

(לז) **בכל לבו ונפשו.**שנאמר ויצעק משה צעקה מכאב הלב גם מלשון נא ב"פ שהרבה להתחנן:

(לח) **שעלתא מלכיא לראותו.**כמדומני שצ"ל לרפאותה ופי' מלכיא פי' מ"ע אשה חולה. ויותר קרוב לגרוס מלניא בנו"ן ופירושו בעלת כאב:

(לט) **הריני מרפא אותה.**אפשר דרש אנא כמו אני בלשון תרגום:

(מ)**אר"ש ומה אם מרים כו'.**ספרי בהעלותך שם:

(מא) **כלכם זוכין לתורה.**שהיא רפואה ללה"ר שדברו מכבר וע"ל רפ"א. גם ע"י שיעסוק בתורה לא יהיה להם פנאי לספר לשון הרע:

(מב) **ויושבין בשלום.**שמתוך שאין מספרים לה"ר זה על זה יהיה שלום ביניהם: