(א) **כך שנו חכמים העובר כו'.**ברכות (לד.):

(ב) **ולמדונו רבותינו אם היה יכול לענות שלא תטרף דעתו יענה.**מבואר מכאן דהא דתני סיפא אם הבטחתי שהוא נושא כפיו וחוזר לתפלתו רשאי קאי גם על אמן וע' תוי"ט שם ובהגהותיי לב"ר ספ"ח בהשמטות (ואפשר ז"ש שאין גדול כו' מאמן. ר"ל שלא תאמר דווקא בנ"כ התירו במשנה שהוא מצוה גדולה מאמן דרבנן. לכן מפרש שאין גדול מאמן):

(ג) **ג' אספליאות כו'.**שבועות (ל"א) שוח"ט מזמור פ"ט:

(ד) **כל מי שעונה אמן כו' אמן לע"ל.**בתנחומא צו ס"ז מייתי לה מדכתיב ברוך ה' גו' אמן ואמן:

(ה) **כל מי ששומע בקול כו' זוכה לשמוע כו'.**דרש אם שמוע תשמע:

(ו) **להכנס דלת לפנים מדלת.**משמע דדרש שני פתחים ממש וכס"ד דהש"ס בברכות (ח.) והוא שיטת הירושלמי רפ"ה דברכות. וכ"מ בדברי הזוהר ויקרא (ח.) שהכל ענין א' ע"ש:

(ז) **אלא שאת יושב בבהכנ"ס והקב"ה עומד כו'**כצ"ל וכ"ה בב"ר פמ"ח:

(ח) **טעון ברכות כו' הוי כו' תשמע וגו' ובאו עליך כל הברכות האלה וגו'**כצ"ל:

(ט) **בה' דברים נמשלה כו'.**עי' שה"ר פ"א ספ"ג:

(י) **מה השמן הזה תחלתו כו'.**שה"ר שם פ"ד ע"ש:

(יא) **כל מי שלמד תורה ואינו מקיים כו'.**עי' שמ"ר פ"מ ובתנחומא כאן:

(יב) **שאתה עושה בעיר חלה וציצית וסוכה ונר שבת.**בתנחומא הגי' מצות שאתה עושה בתוך ביתך בעיר סוכה ומזוזה ומעקה. וכן נכון שהם בבנין בית שמהם נבנית העיר. וגי' דהכא תמוה מ"ט נקט הני טפי מכל המצות. ועל חלה י"ל משום דכתיב (יחזקאל מד) להניח ברכה אל ביתך. ונר שבת שהוא משום שלום בית י"ל שהוא ענין בנין וקיום העיר. אבל ציצית לא ידעתי טעם. לכן גי' התנחומא הנכונה (ועל חלה דרש שם להלן משארתך זו חלה):

(יג) **קירב רחוקים.**יתפרש על נכון בראובן שקרבו מכלל נדויו (וכן בבתיה י"ל שהיתה מזרע חם וקירבה תחת כנפי השכינה):

(יד) **ודוד מפרשה ה' ישמר צאתך ובאך.**אפשר מדכתיב לקמיה ישמר את נפשך. דרש בהאי ישמר צאתך ובאך אינו בנפש אלא בממון אבל יותר נראה דהאי ודוד מפרשה צ"ל להלן באידך דרשא בבואך לעולם ביציאתך מן העולם. וע"ז מביא וכן דוד מפרשה ר"ל מדמסיים ביה מעתה ועד עולם דמפרש ליה מעתה תחלת ביאתך לעולם ועד סוף ימי עולמך:

(טו) **בביאתך לעולם כו' ביציאתך כו'.**עיין ב"מ (קז.) (ואפשר לפרש ברוך ממש שביציאתו ולידתו מברכין הטוב ומטיב או שהחיינו וביציאתו לקבר מברכין דיין האמת):

(טז) **כתיב עת ללדת כו'.**ירושלמי פ"ב דברכות:

(יז) **כך שנו חכמים הקורא בתורה לא יפחות כו' כנגד כו'.**מגילה (כג) ע"ש בגמ':

(יח) **מניין ממ"ש בענין ויקרא משה (דברים כח)**כצ"ל והוא קרא דפרשתין והמציין טעה:

(יט) **מהו אם תקח כו'.**חסר כאן קשור הדרשא לפרשת דהכא. ואפשר על ולא נתן ה' לכם לב לדעת ואזנים לשמוע בא לדרוש וכדכתיב במשלי שם את"ז להקשיב לחכמה אזניך תטה לבך כו' ודעת אלהים תמצא. ומה שנאמר פה א"ר הונא כו'. עי' ויק"ר פכ"ה:

(כ)**הנאה שיש לך בעליונים.**כצ"ל ודרש נות בית הדבר הנאה והיפה שבבית:

(כא) ואני צופן לכם שכרכצ"ל:

(כב) **היה מהלך עמוד ענן לפניהם כו'.**שה"ר פ"ג פ"ה:

(כג) **נרשמית על גופן.**בשוח"ט מז' ע"ח ומז' ק"ד מייתי לה מקראי ע"ש:

(כד) **לשלשים יום היתה כו'.**עיין שמ"ר ספ"ט:

(כה)**היה להם לומר כו' תן.**עבע"כ פ"ק (ה.):

(כו) **מי גדול הגונב כו'.**כלומר שלא תאמר שח"ו באמת גנבו דעת המקום א"כ הגונב גדול אלא כח רחמיו של הנגנב גדולים שיודע ושותק:

(כז) **ר"א בנו של רשב"י שאל כו'.**הצצתי שבשה"ר במאמר זה הלשון ר"א ב"ר שמעון וכאן תפסו בנו של רשב"י. ומזה הרגשתי ב"ה דקדוק לשון חז"ל בזה בכ"מ שתפסו ל' זה כמו ר"א בנו של ר"י הגלילי. ר' חנינא בנו של ר"י הגלילי. רבי ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקא. ר' ישמעאל בנו של ר"א בן עזריה. הורקנוס בנו של ר"א בן הורקנוס. וכן שנינו באבות ר"ג בנו של ר"י הנשיא. שהטעם הוא בכ"מ שנזכר אצל האב איזו כנוי כמו הגלילי או הנשיא. וכן בכ"מ שמזכיר גם אבי האב. בכדי שלא יטעו שהוא שם הכינוי או שם אבי האב (הוא כינוי ושב) אל הבן המדובר בו (מזה סמך גדול לדינו של מהרי"ל הכתוב באהע"ז סי' קכ"ט ס"ט שאם יש כינוי לבן וכתבוהו לבסוף אחר שם האב שדיעבד אינו פסול (כדברי הש"ך בח"מ עיין בח"מ וב"ש שם) שיש לפרשו שחוזר על הבן). ולכן כאן ששנו ר"ש בן יוחאי דקדקו להוסיף בנו של בכדי להורות שבן יוחאי חוזר על ר"ש ואינו חוזר (דרך כינוי) על ר"א ושם בשה"ר ששנו ר"ש סתם לכן נקטו ר"א בר"ש ולא הוצרכו למלת של:

(כח) **כלי קורייס יצאו כו'.**אפשר פירושו כאן כלי מלאכת האריגה שהיו יכולין לארוג להם במדבר תמיד בגדים חדשים לכל הקהל:

(כט) **אסיטון.**עמ"כ גי' הילקוט אמיינטין. וכ"ה בשה"ר פ"ד פ"י ובשוח"ט מז' כ"ג ופירושו פשתן הגדל בסלעי ההרים כמ"ש במוסף ערוך. ועיין רבינו בחיי פ' עקב פי' על גי' אסיטון:

(ל) **היו מתענגים בנאות כו'.**בשה"ר שם הגי' מתגעגעים וכצ"ל והוא כדכתיב בהאי קרא בנאות דשא ירביצני שהיה רובצים על הדשאים ומגעגעין עצמן בהן ובזה הן מפעפעין ריח טוב עליהם:

(לא) אשר ראית אשר נשאך ה' אלהיך כאשר ישא איש את בנו ד"א אמר ר"לכצ"ל:

(לב) **שעשה אותן כאלהות.**דרש אשר נשאך ה' אלהיך. שנשאוך ה' וגדלך למעלת אלהות ובני אלהים השרוים למעלה בשמים:

(לג) **אדם שיש לו בן נותנו כו'.**זהו לדרוש כאשר ישא איש את בנו: