(א) **לחוליא של עמוד שהיתה מתהפכת כו' עלי סמכה חמתך.**מביאו כאן לפרש דההפך עלי בלהות. שהבלהה (ובהלה) היתה מתהפכת למצוא מקום מנוח לה עד שנסמכה בי. וזהו לשון מתהפכת דנקט לפרש ההיפוך. ולשון עלי מפרש עלי סמכה כו':

(ב) **מה אלו בי"ד שנאמר דיניא כו'.**עי' תנחומא וישב ופר"א פל"ח ובביאורי שם בס"ד (ועי"ל בדוחק י"ד אלו היינו כמש"ל בפתיחתא סי' כ"ט אקרא דשנים ושלשה גרגרים שנשתיירו בהן י"ד):

(ג) **אף אלו בנפילת חומה.**כמש"ל בפתיחא שם שהיתה שוקעת בכל יום טפחיים ומחצה. ובילקוט עקב בשם ילמדנו הלשון אף כאן טבעו בארץ שעריה:

(ד) **מה אלו בעבים דכתיב ה' בצאתך כו' גם עבים נטפו מים וגו' (שופטים ה') אף אלו בעבים דכתיב באו בעבים ובכפים הה"ד איכה יעיב באפו כו'**כצ"ל:

(ה) **לחייבא עייבא.**עי' ברמב"ן על התורה סדר דברים ע"פ והעוים:

(ו) **עד היכן חטאו של עגל כו'.**עי' (סנהדרין ק"ב):

(ז) **ההרגו למשחית ויאמר אליו עבור בתוך העיר אלו כתיב אר"י למלאך הקשה כו'**כ"ה בערוך ערך אליו וכצ"ל ופי' אל לשון קשה מכאן נראה שגי' מלאך רחמים שבילקוט שהביא המ"כ משובשת רק מפני שהערוך הביא הגי' ריש לקיש וכאן הגי' ר' יוחנן יש מקום לחשוב שהיה כתוב פלוגתא דר"י ור"ל בזה:

(ח)**קסנטור.**גי' הערוך קייסטיור ופי' במ"ע שופט לפושעים.ובילקוט יחזקאל הגי' סקריסטור ולפ"ז נכון לגרוס סקריטור או סקריפטור שפירושו סופר בערכאות ע"ש בערוך:

(ט) **כלי מפצו בידו מאני זייניה מאני סתורייתא כו'**כצ"ל:

(י) **ורבנן אמרי תיטא בפספסין.**כן גי' מ"ע ופירשו שהיה רגילין במשפטי בריקו"ש הקדומים לכתוב על אבנים שהיו מונין בהן המחייבין והמזכין אות תיט"א על המחייבין ששמו מורה ענין מיתה והערוך ערך פספס א' הביא גי' שלפנינו:

(יא) ת"פ בית הכנסת. שה"ר פ"ה פ"ט וש"נ:

(יב) ר' ישמעאל ורשב"גכצ"ל:

(יג) **ובן עזאי.**בחגיגה אמרו עליו הציף ומת ובב"ר וירושלמי שנפגע בשארי מקומות הגי' ר"א בן שמוע במקום בן עזאי:

(יד) **אמרו בלווטין שבירושלים כו'.**לקמן פ"ד אות צ':

(טו) **א"ל לית בדעתיה כו'**בירושלמי בתענית מסיים והוו חבריא אמר מה את בעי מדין כתיב ואנא חתם הוי כתב וחברייא חתם. והוי משלח כו'.

(טז) **תלת מאה גרבון.**עמ"כ גי' הערוך גרבון דמרקוע לקיטייא ופירושו נ"ל דמרקוע הוא חתיכות וליקייטיא היינו לקייצים והיינו ש' ספלי טרית (שהן חתיכות מין דג ידוע) לקוצצי תאנים (שנקראים קיץ) שאמרו (בברכות מ"ד):

(יז) לר"א ב"ר חרסום היה האלף כי' וכנגדן כו' (יומא ל"ה):

(יח) **היה טימס שלהן עולה לירושלים בעגלה.**פי' טימס כתבי שמותם שהיו נכתבים בערכאות של מלכות וכי"ב בתנחומא תצא ובפסיקתא דזכור ומכילתא בשלח בעמלק ופרעה טומסהון של ישראל ע"ש:

(יט) **וכדו כד את מצעהון בס"ר דקניי כו'.**שה"ר ספ"א:

(כ) **פ' אחים כהנים כו'.**בהדא גופנא כצ"ל ופירושו בעיר הזאת ששמה גופנא היה המעשה וכדאיתא בברכות שם:

(כא) **הלכו אצל ישמעאלים כו'**תנחומא יתרו ס"ד:

(כב) **דאר"י מגבת ועד אנטיפרס כו'.**שה"ר ספ"א וש"נ:

(כג) **מבצרי בת יהודה כו' להכבש פחות מארבעים כו' מחמשים כו'.**אפשר דרשי סמך מדכתיב מבצרי והו"מ לכתוב בצרי (וכמ"ש (איוב כ"ב) על עפר בצר) בלא מ' דבא לרמוז על מ' יום. ואידך מ"ד דרש גם יתור היו"ד דהומ"ל בצר בת יהודה בלשון מקור ודרש יתורי דמ"ם ויו"ד לרמוז על נ' יום:

(כד) **עשר קרנות הן.**שוח"ט מזמור ע"ה מדרש שמואל פ"ד:

(כה) ולבסוף גלה אותה לדניאל הה"ד ואתה לך לקץ כו'. פסיקתא דותאמר ציון ע"ש ועי' בערוך ערך או הרביעי הביא מאמר זה בביאור יותר:

(כו) **ד' שפיכות הן.**עי' לקמן פ"ד אות כ':

(כז) **לשלש מקומות גלו כו'.**בירושלמי פרק חלק ה"ה הגי' א' לפנים מנהר סמבטיון וא' לדפנה של אנטוכיא וא' שכיסה הענן. הה"ד לאסורים צאו שגלו לפנים מסמבטיון לאשר בחושך הגלו אלו שכסה הענן ורעו בכל שפיים מרעיתם אלו שגלו לדפנה של אנטכיא וכצ"ל. ועי' בפסיקתא דותאמר ציון בסופה ובילקוט ישעיה שם:

(כח)**אפשר שהקב"ה משכח מועדותיהם כו'.**במ"ר ס"פ כ"א:

(כט) **הקניטוהו וסבלן הקניטוהו וסבלן א"ל המלך וכו'.**כ"ה בילקוט וכצ"ל:

(ל) **תחת ערפיהם.**כמדומה שהוא כינוי. והכוונה תרפיהם. בית החורף ואחוריהם. וכן מ"ש הפכו פניהם הוא כינוי ור"ל פניהם של מטה:

(לא) **אותו הקול נפלה כו' דכתיב נפלה נפלה בבל כו'.**אפשר הדרשה מדכתיב לעיל מיניה והקשיב קשב רב קשב (שהוא ענין קול) אבל העיקר דגרסינן כאן מקרא דמקול נתפשה בבל הכתוב להלן בד"ר ינאי ושם גרסינן קרא דמקול מפלתה רעשה הארץ כמ"ש המ"כ ועי' גירסת הילקוט בזה:

(לב) **לא מן כדון.**כ"ה גירסת אות אמת כמ"ש המ"כ וכמ"ש בסוף מקרא זה (ירמיה ל"א) למן היום אשר בנו אותה:

(לג) **א"ר אילא כאדם שהוא עובר כו'.**ויק"ר ס"פ י"ב ודרשו על אפי שכביכול עלה באפו וחוטמו הריח והוצרך להעביר אפו מעליו:

(לד) **חלקו כבוד לארון.**עמ"כ. ובבמ"ר פט"ו ובפר"א פנ"א וסוטה ט':

(לה) ריב"ח אמר במזבח הפנימי.באסת"ר רפ"ג הגירסא בקרנות מזבח הפנימי. ונראה נכון דדרש מדכתיב ואת אילי הארץ לקח. דאילי מפרש כמו האמורים בבנין בית יחזקאל שפירושו כמו קרנות איל והן קרנות המזבח (וי"ל דהארץ מידריש על המזבח כד"א (יחזקאל מ"ג) ומחיק הארץ וגו' וסמיך ליה וזה גב המזבח דרשי' בריש (עירובין ז') על מזבח הפנימי):

(לו) **דמעת הסם כו'.**שבת קנ"א ואדר"ן פרק אחרון ובערוך גרס השום (או חסות) במקום הסם וגריס דמעת הקבר במקום ביהכ"ס. ע"ש ע' חסית:

(לז) **של תשחורת.**עי' מ"ש לעיל בס"ד פ"א אות ב':

(לח) ובנה הגדול כו' ואימא כד חמית דלא אתו מייתא בביתא והוי ברא זעירא כו' ומפרפר ומות הה"ד בהשתפך נפשם אל חיק אמותםכצ"ל ועי' בפסיקתא דדברי ירמיה:

(לט) **ביא א' כו' ביד כל נביאי כל חוזה.**גי' ערוך ערך נביא נביאו כתיב ור"ל קרי ביה בחולם הוא"ו נביא אחד:

(מ)**כל נביא כל חוזה.**אפשר חוזה דרש מלשון מחזה חזון לילה ונביא מקבל נבואתו ביום ונמצא אחד מהן מתנבא ביום ואחד בלילה לישראל. ועי' בפסיקתא דאנכי מנחמכם:

(מא) **לכשאשוה כו' לכשיגיע אותו היום שכתוב בו והתהלכתי בתוככם באותה שעה אנחמך.**כ"ה בפסיקתא וכצ"ל. ור"ל כמ"ש בתו"כ שם מה חתם מזדעזעים הריני כיוצא בכם:

(מב) **דהוו מסוון מחתן לך על אפך כו' כצ"ל.**ומלשון מסוה משה. וע"ל פ"ד פ"ג ומעריך ערך חן השני:

(מג) **כרכי כו' שבחן בפיהם כו'.**שוח"ט מז' מ"ח:

(מד) ר"א בריה דרז"א משעה כו'. ויק"ר פ"ו:

(מה) **בזע פורפירא כו'.**לעיל ריש הפתיחתא ע"ש:

(מו) **יקרי' דברי' אעירה שחר אנא כו'**כצ"ל הכל ד"א. וטעו בדפוס לעשותן חלוקין:

(מז) **לפיכך שכבו לארץ חוצות נער וזקן בחורי ובתולותי וגו'**כצ"ל ודלא כמ"כ:

(מח) **מגורי ביתאי.**מגרי חסר דרש כמו מן גרי הגרים אצלי ובביתי. והערוך ערך מגרס גרס מגריס ע"ש ובמ"כ להלן ד"ה קוסי פרפורין בשם הערוך:

(מט) **תני ר"ח כנגד כו'.**תו"כ בחוקותי פ"ד:

(נ) **אשר טפחתי ורביתי אכ"כ כו'**עמ"כ: ובתו"כ שם מבואר שלאחר שעמל בהם וגדלם אויבי מכלם. ולפ"ז אפשר צ"ל כאן אשר פריתי ורביתי אכ"כ שאז היה מתפרש כלשון פרה ורבה שבכ"מ שפירושו הולדה בריבוי והיה מתבאר שבעודם קטנים אויבי כלם. ועכשיו שכתוב טפחתי ורביתי. לשון טפחתי מלמד על ורביתי שפירושו ג"כ לשון גדול ולא לשון רבוי והיינו כדברי הת"כ של אחר שטפחם וגדלם אויבי כלם: