(א) **שאין ת"ל כהמה כו'.**הנוסחא הנכונה ע"ל בפתיחתא סכ"ו:

(ב) **שלישים גבורים.**מפרש בילקוט משלי שם ד"ת גבורים הם ליפרע ממי שאינו עמל בהם כל צרכם:

(ג) **ייסורין אייתי עלי מה דאהני לך כצ"ל.**ועמ"כ בשם ילקוט ופי' כדמפ"ו במשל ונמשל. אני הגבר שראה שטוב ויפה הדבר בתמיה ליסרני בשבט עברתו כ"כ:

(ד)**אנא הוא איוב.**מסיים בילקוט כל מה דאייתית על איוב אייתות עלי ומבאר והולך ע"ש:

(ה) **מלמד שהקב"ה מתייעץ כו' בעוה"ז חוזר ומרחם כו'.**כ"ה לקמן בפרשה זו כ"פ וכצ"ל:

(ו) **זה בסגר של ערבייא.**הוא בית גרם שבעירובין (י"ט) ובלשון ירושלמי קלילא קראוהו בית גד ובסגר:

(ז)**מטלית של כותים.**עי' מגילת תענית פ"ח:

(ח) בשביל עני זה איני מקבלה כצ"לסי' בתמיה:

(ט) **שתם כתיב.**קרי בי' בשין ימנית בשביל שתמו:

(י) **בנות לוד כו'.**שעכשיו הוא מהלך יום א' מירושלים כדתנן פ"ה דמעשר שני (והירושלמי שהביא המ"כ ממסכת מעשרות ט"ס וצ"ל במעשר שני בסופי'):

(יא) **בני אכפי בני אמוריי'.**פי' במו"ע ערך אמר השביעי בני התערובות:

(יב) מעשה בבנו כו'. שמחות פי"ב ע"ש:

(יג) **הוי ידע לסדר סעודתא כמנין ימות החמה.**אולי לכל יום לפי ערך שנויו ממהלך החמה הפועלת באויר ובבריות. יש מאכל המועיל בו ביום למזגו לבריאות הגוף. גם המאכלים שרובן מן פירות וירקות י"ל שכל אחד יש לו יום מיוחד בשנה שבו כח התועלת וטעמו מעולה ביותר לגוף מבכל השנה:

(יד) **שיצא למלחמה.**בילקוט הגירסא לחמת גדר. והוא מקום מעיינות חמין לרחיצה לתענוג (וכדאיתא בקהלת רבה פרשה ה' פסוק ז' ובכ"מ) והוא משל על ההליכה במדבר עם ישראל לתענוג ונחת רוח כביכול לפניו יתברך כמ"ש אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר:

(טו) **והיו מקניטין כו' כמראש כשהיו במדבר וכו' וכתיב בן אדם כו'**כ"ה בילקוט וכצ"ל ונראה שכוונו ללשון המקרא ארבעים שנה אקוט בדור ואומר וכו' וז"ש מקניטין כו' ואמר אע"פ שהקניטוני מ"מ מי יתנני כמראש כו':

(טז) בעניי חלקי ה' אמרה נפשי ע"כ אוחיל לוכצ"ל וכ"ה לקמן על מקרא זה במקומו ומביאו כאן שדומה ג"כ לענין המאמר שע"י הייחוד שמיחדים לה' חלקם. ע"כ יש בהם כח להוחיל לו:

(יז) **א"ר אלכסנדרי על שאתה מחדשנו כו'.**מדרש תהלים מזמור כ"ה:

(יח) **ענוי הארץ וגו' שנאו רע גו'**כצ"ל:

(יט) לעולם ה' ח"ו לא שבק ולא ישבוקכ"ה לעיל פ"א וכצ"ל:

(כ) **הה"ד כי לא ענה מלבו אמר כו' ויבא לב שבבבל כו' לב שבסיני.**על שפעלו בסיני בלבם לא טוב לא עינה אותם ה' לעונשם (ומלבו מוסב על לבן של ישראל) וכן על שפעלו לא טוב בפיהם בבבל מידריש כי לא ענשם ה'. על כי לא ענה. (כמו ענה ועל ישראל קאי שלא ענו בפיהם הודה בעבודת כוכבים בימי נ"נ וכד"א קול ענות וגו' בעגל). מלבו רק לבבם לשמים היה:

(כא) **זה נ"נ שכתוב בו כו'.**ונדרש ג"כ לדכא כו' אסירי ארץ כד"א (ישעיה י"ד) אסיריו לא פתח ביתה. וזהו שדיכא מאד אסיריו וברגליו רמסם:

(כב) **אלא טובה לעושה טוב כו'.**תדא"ז פ"ג:

(כג) **חיותך בידי וחי.**מפורש בפסיקתא דותאמר ציון שהרי נפשו של אדם פקודה ביד ה' ואינו נוטלה ממנו כשחוטא אלא משאירו בחיים וא"כ מה לו להתאונן:

(כד) **אני עסוק לבור להם לחם קל כו'.**ספרי ר"פ דברים:

(כה) **קמו ונפקו להון.**כאלו יצאו לדון ולהתוודות על שאמרו לה"ר (ועי' סנהדרין מג:) או י"ל שיצאו בכעס שכעסו על ר"י שאמר כן דבר הנוגע לעצמו וראשון עיקר:

(כו) **רבנן דהכא אמרי אין דעולייתא מרירין בסימא חמיע.**כן גי' הערוך שהביא המ"כ. ופירושו כל מה שהעולשין מרורין (שהעולשין אחד מחמשה מיני מרור הן) ביותר. כן החומץ שמטבילין העולשין בו ג"כ חמוץ ביותר לערכן והמד"ל במעריך גרס ארסנדיבא מרירין בסימא חמיע. ופי' עולשין אינדיבי. ורבנן דהכא אמרין אין דעבדין בישין ומרירין קשיין כצ"ל ופי' כל מה שהעבדים רעים ומורדים. הנה וכי בכל זאת גם האדונים יהיו קשים ביותר ושלא להעביר על מרדיהון. ושני המשלים הן מכוונים לזה שאנחנו פשענו ומרינו וכי ח"ו גם אתה תתנהג עמנו כן. אלא היה נאה לרב סליחות להעביר על פשע:

(כז) **מקוה זה פעמים פתוח.**במימיו שלפעמים אין המים נקוים לתוכו הרבה וכאלו הוא נעול מלהטהר בו. אבל הים לא יחסר לעולם. (ואפשר לשון נעול במקוה הוא כמשמעו. שהיו נועלין בעד המקואות בשעה שהמים מתחסרין מהכשר מקוה שלא יטעו לטבול בו):

(כח) **אריב"ח עתים הן לתפלה.**סנהדרין (ק"ב):

(כט)**שלא ירד ענן והקיף כו'.**כמ"ש בברכות (ל"ב) ביומא דעיבא לא גזר תעניתא:

(ל) **מאסיא פסיליא.**עי' מו"ע ערך מאס:

(לא) **ארשב"ג ת"ק בתי סופרים כו'.**לעיל פ"ב אות ב':

(לב) **זה דניאל.**וידרש ס"ד וידו אבן בי ג"כ ע"ז כד"א (דניאל ו') והתית אבן חדא ושמת על פום גובא:

(לג) **ורוה"ק צווחת כו' כל עותתי כל מחשבותם לי וכמ"ש בעיין מלכה יתי כו'.**שחושב בלבו עצה רעה כזו של עוות הדין להנקם בהם:

(לד) **בש"ר יונתן שהיה עמלק נוטל מילותיהם כו'**כצ"ל כמ"ש המ"כ וכ"ה בתנחומא תצא ס"ט ובפסיקתא דזכור וילקוט כאן:

(לה) תלאה אותם ביסוריםכצ"ל עמ"כ:

(לו) **מחה בעוה"ז כו'.**עד סוף המאמר הוא מן המכילתא ס"פ בשלח בקצת שינוי ע"ש:

(לז) **מן העולם תעקר עובדי כוכבים כו'.**כן צריך להיות:

(לח)**מתחת שמי ה'.**אפשר דרש שמי כמו שמי בחירק המ"ם מלשון שם ה'. ור"ל אז כשתרדוף כו'. יוודע שם ה' כראוי: