(א) שמעון בר אבא פתחכצ"ל וכאן ראוי להתחיל פ"ט:

(ב) **בברית השביעו.**פי' במילה וכמ"ש ובריתי אשר הפר:

(ג) **במזבח.**איכה רבה פ"ב אות י' ע"ש:

(א) **גם שנאתם ששנואים להקב"ה כו'**כצ"ל:

(ב) **וחלק אין להם עוד לעולם הבא אבל ישראל כו'**כצ"ל:

(א) **שהתינוקות נפטרין.**לעת האכל לבתיהם. לכן דרש עלי' לך אכול כו'. וכן להלן מבהכנ"ס ובהמ"ד שאין אוכלין תחלה עד שמתפללין ושומעין הדרשא:

(ב) **וביה"כ כו' ב"ק.**וא"ל לך אכול כו'. עי' תוס' (יומא פ"ז) ד"ה והאמר כו' שבמוצאי יוה"כ יוצא ב"ק זה:

(ג) **טייס וחזר וטייס.**פי' בשתי עפיפות וכמ"ש (בברכות ד'):

(ד) **ידע הקב"ה שגמרתי תפלתי.**מפרש ויבן על הקב"ה שהוא לבדו יודע מחשבות ומבין (ולא המלאך. ועי' ביאורי הגר"ח א"ח ס"ס ק"א) שפסק התפלה ומיד ענהו וידבר עמו על ידי המלאך:

(ה) **ולמלא שאלותיך בתחלת תחנוניך ולא אמרתי כי חמודות אתה שהי' מתאוה כו'**כצ"ל ופי' שלכן המתנתי להגיד עד שתגמור תפלתך ומיד שהבין הקב"ה שגמרת תפלתך נצטויתי להגיד לך:

(ו) **ותורתו מתחמדת לך.**בתנחומא פ' וירא הגי' ודורך מתחמד לך. והובא בילקוט דניאל שם. וראיתי ביוסיפון לרומיים שלכן היה נקרא איש חמודות שכל דורו היו אוהבים אותו שלא נתנבא דבר רע על שום אדם רק טוב:

(ז) וכתיב כי מן היוםכצ"ל:

(א) **והלך הסייד וכו'**לסעודה מהרום וחברום אלו ואלו באו בכבודם כצ"ל:

(ב) **בר קפרא ור' יצחק כו' בולדריס כו'.**בעלי מלח הוא. בולדריס הוא שלוחים קלים המביאים פקידת המלכות. ומלח הוא מנהיגי ומשיטי הספינה. וכמדומה שהן שני משלים א' לבר קפרא וא' לר' יצחק וערבום בהעתק בחסרון. ומשל הבולדריס שהוא בא בעת רצון המלך לשלוח פקודתו הוא על קץ בעתה הנעלם. ומשל המלח ע"י ריח טוב הוא על קץ אחישנה ע"י ריח תשובה:

(א) **תני כו' עד שלשים יום.**משום שאהבת אשתו הראשונה עוד בלבבו. וי"ל דדרש ראה כו' עם אשה אשר אהבת ר"ל כבר דמשמע שכבר מתה (ול' יום אפשר לת"ק דרשי' ימי חיי הבלך. הקיף הלבנה שמחדש החיים כל ל' יום):

(א) **ממחיצתם ברוך שהעבר כו' ופפוס.**והן הן הרוגי לוד כמ"שהמ"כ והוא הכל ד"א. ובחנם הגיה המ"כ שלשה במקום שנים (ובפסחים הגירסא רק שני דברים אלו) וע"ל פ"ג פט"ז:

(ב) **ואשרי כו' ותלמודו בידו.**אפשר מביא זה כאן לדרוש כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה להטריח בכחו לחזור על לימודו עד שימצא מצוי בידו בלבבו:

(ג) **מאן דהוא כלום.**מי שהוא באמת דבר מה כלומר חשוב תורה ודבר בגרמיה כלום ר"ל ומנהיג עצמו ברבנות כדבר חשוב:

(ד) **יומא וזעין ידי' וכהיין עיניה.**כ"ה בירושלמי ועי' מ"כ:

(ה) **א"ל אצל מי אתה כו'**עד בר נפחא לתמן. הוא הוספה תוך לשון המדרש מן הש"ס בב"מ:

(א) **שבתי וראה כו'.**תנחומא ואתחנן:

(ב) **כותל בנוי שש אמות.**היינו כותל חזק שכן בית דלעתיד ביחזקאל נמדד רוחב עובי הבנין קנה א' שש אמות:

(ג) **מלהזיז רגליו של אבנר.**במגן אבות להרשב"ץ ח"ג (ס"ח סע"ב) הביא בשם בן סירא שכשנכנס דוד במערכה של שאול שהיו כולם ישנים נכנס בין שוקיו של אבנר ואבנר הרכיב שוק על ירך ונשאר דוד עצור שם וכל גבוריו לא היו יכולים להפריד שוקיו עד שזימן הקב"ה פרעוש ועקצו והרחיב צעדיו ונמלט דוד:

(ד) **המקנא אתה לי א"ל יהושע בך אני מתקנא.**פי' בתמיה. ומפני שאלדד ומידד היו מתנבאים משה מת יהושע מכניס חשש יהושע שיקפיד משה ע"ז ולכן א"ל למשה כלאם. וע"ז א"ל משה בתמיה וכי אני מתקנא עליך ח"ו:

(ד) **אין לך כל דור שלא נטל אונקיא כו'.**אפשר לדרוש קול ענות קאתי. קול שבו יתענו לדורות תמיד:

(ה) אתמול ידעתיך בשם כי מצאת חן בעיניכצ"ל ועי' יד"מ:

(א) **אסכרה עלתה.**שבאה על לה"ר כדאיתא בשבת (ל"ג) והן מוציאי דבה לה"ר על הארץ:

(ב) **שהם הולכים בשמים.**שמתגאים לומר מי אדון לנו ולשונם שותת בארץ להכות בשבט פיהם ענוי ארץ השוכנים שפלים לארץ:

(א) **איש מסכן זה נח.**אג"ב פ' ע"ח ז"ח (רות ס"ג ב') ע"ש:

(ב) **זה יוסף כו'**ואדם לא זכר ולא זכר שר המשקים את יוסף וגו' אמר הקב"ה אתון כו' כ"ה בילקוט:

(ג) **שבשעה שהזקן יושב ודורש כו'.**מדרש משלי פ"י:

(ד) ד"א עיר קטנה זה הגוף כו'(נדרים ל"ב):

(א) **אלו הדרשנין.**שאומרים דבריהם בנחת ובקצרה ואין שומעים אותם רק החכמים היושבים קרובים להם ומבינים הדברים בקצרה אבל המתרגמינין משמיעין לצבור בקול רם ועם תוספת ביאור להבין הדברים לצבור:

(ב) **ולא הוי בר נש משגת על גזירתי'**כצ"ל:

(א) **ונעץ חרב על פתח ביהמ"ד.**עי' מ"כ. ונראה דדרש טובה חכמה מכלי קרב שהחכמה הכריחה ללמדה מכח כלי קרב:

(ב) **הסופר סקריפטור.**כצ"ל וכ"כ במוסיף ערוך: