(א) שוכן עד וקדוש שמו(ישעיה נ"ז) ומביאו לדרוש ישכנו לעד על השכינה בארץ כמד"א שוכן עד:

(ב) **א"ר אידי בקש דוד כו'.**ויק"ר ספ"ח:

(ג) **אלא שכוון לאהיבן כו'.**וחסר כאן ועי' הלשון על נכון בבמ"ר:

(א) **ולבי ער לגמ"ח.**אף בשעה שאינו יכול לעסוק בד"ת ומצות ולבי ער לעסוק בגמ"ח בשעה שאני עוסק במו"מ:

(ב) **ולבי ער לק"ש ולתפלה.**שהן ג"כ עבודה במקום קרבנות ועי' (ברכות ט"ו) ובילקוט נ"א והוא מן הפסיקתא דפרשת החודש ע"ש:

(ג) **לבתי כנסיות ולבתי מדרשות.**שהן מקדש מעט:

(ד) **ישנה מן הקץ.**ולבי ער לגאולה. פי' קץ הוא של בעתה אף כשאני ישנה שרחוק ממני מ"מ לבי ער לגאולה ע"י אחישנה:

(ה) **אני ישנה מן הגאולה כו'.**שמ"ר ר"פ ל"ג:

(ו) **פתחי לי כו' כחודה של מחט כו'.**זוה"ק אמור צ"ה:

(ז) **הרפו ממעשיכם הרעים.**דרש הרפו מעט על הרף עין כדלקמן. ומיד תדעו כו'. וזהו שמפרש אפילו יום אחד כו':

(ח) **ר"ל אמר אלו הי' ישראל כו'.**ירושלמי תענית פ"א סוף ה"א:

(ט) **שנתאחו כו' בב' מצות.**והוא איחוי וחיבור גמור כמשל התופר שתי תפירות חיבור:

(י) **התאומים הללו אם חושש כו'.**שמ"ר פרשה ב':

(א) **מה טיבו של חור זה לגדל כו'.**עי' אדא"ז פכ"ג:

(ב) **א"ר עזריא אמר הקב"ה גזר כו'.**דב"ר פ"ב:

(ג) **יודעת הייתי שאבק של אותו מקום כו'.**פי' בבבל השיאום לעבודת כוכבים בימי נבוכדנאצר ע"ל פ"ז פ"ו ולהלן במצרים צ"ל דדרש רחצתי רגלי מטינוף עבודת כוכבים של מצרים איככה אטנפם במדבר שהשיאום ערב רב בעגל:

(ד) **כעני שמבקש צדקה.**ושולח ידו לפנים דרך חור בדלת:

(א) **אני ולא עובדי כוכבים.**אף שגזר ע"י כורש לבנות הבית (וכדלעיל בפסקא הקודמת) מ"מ מי קם לא אני כדמפ"ו כתיב ויקומו כו':

(ב) **לפתוח לדודי בתשובה.**אפשר ר"ל ז"ש שם לכל העיר האלהים את כו':

(ג) **דגזר כורש ואמר דעבר פרת כו'.**קה"ר פ"י פי"א:

(ד) **אר"ל מירושת אבות לא עלה עזרא כו'**כצ"ל:

(א) **נתמלא עלי עברה.**זהו דרש מלת עבר לשון עברה וכעס:

(א) אבן שמונה אמות ואבן עשר אמות(מלכים א' ז') ברם הכא והוא מתבני אבן גלל אבנין דמתגלגלין ד"א מצאוני כו' כצ"ל. וכ"ה בא"א ועי' פ"ק (דר"ה דף ד'):

(א) **צח לי בארץ מצרים ואדום כו'**בארץ מצרים וגו' ואדום למצרים שנאמר ועבר ה' לנגוף את מצרים צח לי בים כו'. כ"ה בילקוט וכצ"ל:

(ב) **הוא אש ומשרתיו אש.**הוא לשון ברייתא דפרקי היכלות:

(א) **ארשב"ל תורה שנתן כו' באש שחורה.**דב"ר פ"ג וש"נ ומביאו כאן לדרוש פסוק שחורות כעורב:

(א) רוחצין אותם בשניםעי' מ"כ ועיקר הפירוש שמוציאין אותה בפיהם ומסדרים יפה עד שנעשית נקיה. ובב"ר פצ"ח דרש לה על ולבן שניים מחלב ואיידי דהתם נקנוי לה הכא נמי בל' בשניים:

(ב) **ר' פנחס בשם ר' הושעיא רבה ת"פ ביהכ"נ כו'.**ירושלמי ריש פ"ג דמגילה. איכה רבתי פתיחתא י"ב וסי' י"ב:

(ג) **יוצאה כמין לבנון.**איידי דלעיל פ"ד פי"ב דרש לה על נוזלים מן לבנון נקט כאן ג"כ לשון זה. והיה צריך להזכיר כאן בלשון יוצאת במילואה:

(א) ולעיין באורייתא באסרטין ולא כטעםכצ"ל. ופי' באסרטון בשוק וברחוב ומפני שהיה חבורות חבורות הרבה (כגי' א"א שהביא המ"כ פ"ב חבורות) הוצרכו לשנות בשוק שלא היה בית מחזיקתם:

(ב) **לא כטעם כו'.**דרש לה מערוגת הבושם. שדרך מיני בשמים לזורען מעט מעט כמה מינים בערוגה אחת:

(א) **חצובים מגלגל חמה.**אפשר יליף האי מעשה אלהים מדכתיב ומעשה ידיו מגיד הרקיע דהיינו רקיע של גלגל חמה כדכתיב בתריה יום ליום וגו' (ועמ"כ מ"ש בשם פר"א והוא שם ריש פרק מ"ו וגרסי' שם אלא מן השמים מעשי ידיו של הקב"ה ור"ל כמ"ש (תהלים ק"ב) ומעשי ידיך שמים):

(ב) **כיצד היו כתובים.**שמ"ר פרשה מ"ז:

(ג) **הלב מכאן והכרעים מכאן.**בפירש"י בכאן הלשון המעיים באמצע הגוף. ולגי' הספר אפשר צ"ל הלב והריאה מכאן. בכדי שיהיו ב' מכאן וב' מכאן. ולולי שגם להלן פ"ז פ"ג הגי' כדהכא היה נכון לומר דצ"ל הכבד והטחול מכאן והכליות מכאן והוא בתווך שכן הוא סדר הנחתן:

(ד) מן קרייתא חמוני' יתיבכצ"ל. פי' החמרים ראוהו (לר"א בר"ש) יושב אצל התנור

(א) **בן כמה שנים הכיר אברהם כו'.**מביאו כאן לענין שאף למ"ד בן מ"ח הכיר. מ"מ כשהכיר ושב בתשובה זכה למעלתו הגדולה והיא לראיה על ובשוב כו'. ושנחשבו לו כמור ואהלות והמזמור בתהלים הזה כולו נדרש במדרשות על אברהם:

(ב) **בג' מקומות נתווכח כו'.**ג"ז לראיה על חכו ממתקים שאף בשעת תוכחה ממתיק הדברים בחכו:

(ג) **והתחילו מבקשין מלפניו.**שאמרו אל יוסף דבר עמנו פן וגו':

(ד) **שבתותי קדשו אני ה' נאמן לשלם שכר טוב לכם.**ג"ז מביא שחכו ממתקים לשלם שכר טוב עבור עונג שמתענג:

(ה) **כתיב ואבדיל אתכם וגו'.**בבמ"ר שם מבואר דדריש לה על זה דודי וזה רעי דכתיב כאן ע"ש:

(ו) בגגותיהם בתגלחתםכצ"ל ושבינתיים מיותר:

(ז) **התחילה בקילוסם כו'.**וכולו מחמדים זה דודי וגו':