Chiddushei HaRadal on Shir HaShirim Rabbah Parasha 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(א) **יכולה אני לפרוש כו'**יכול אני לפרוש כו'. בא לדרוש מ"ש אח"כ אני לדודי ודודי לי ועי' בפירש"י שם:
(א) **אין מניחין אותו לישן אלא מוליכים כו'.**ז"ש שלהי ברכות תלמידי חכמים אין להם מנוחה כו' שנא' ילכו מחיל אל חיל וכמ"ש בלקוטי הגר"א ז"ל שם ועי' שמ"ר סוף פרשה ב':
(ב) עד ועשיתי לך שם כשם הגדוליםכצ"ל. ופי' שיתגדל שמו בתורה שם מחמת שילמוד הרבה ואף שבחייו לא למד כל כך הרבה. אם בחפצו היה ללמוד רק נאנס ולא יכול מחמת שנפטר בקוצר שנים (וכי"ב) וכעובדא דר' בון דמייתי עלה:
(א) **הקדשים שבירושלים.**פי' שנאכלין בכל העיר:
(ב) **כשאת רוצה.**ספרי פ' ואתחנן. ונראה דראוי לגרוס כאן אבל כשאינם רוצין כל מי שהיה רוצה ומבקש טפוסין של פעור היה הולך ומוצאה בירושלים הה"ד (ישעיה י') ופסיליה מירושלים ומשומרון. ולפי גי' הספרים זה על נאוה כירושלים הוא תמוה איך שייך לדרוש גנאי זה על נאוה וכן תמה בא"א (ואולי יש לדחוק שלכן כשירושלים עושה רצונו הוא נאוה מאד שמתקדש ש"ש שמבטלין כל אלילים שנמצאו בה וכענין שאמרו בדב"ר פ"א על יתרו שחזר על כל פתחי עבודות כוכבים לו נאה לומר עתה ידעתי כי גדול ה' מכל כו'):
(ג) **לרפאות את הקורס.**באסתר רבה פי' (המפרש) בפנים קליפה העולה מחמת מכה שהיה מפרש קירוס כמו קרום ואין לזה שייך לדרוש לדעת מה יעשה ישראל ע"ז. ובבמ"ר נשא (בנשיא יששכר) גרם הא דלדעת מה יעשה ישראל על עיבורים לדעת באיזה יום יעשו המועדים ואולי לפ"ז גם כאן ובאס"ר האי לדעת מה יעשה ישראל נמשך למעלה אל לעבורים. והא דשהיו יודעים לרפאות הקירוס הוא דרשה אחרת על יודעי בינה לעתים. ובב"ר פע"ב ליתא להא דלרפאות הקירוס במאמר זה. וכמדומני שכל עקרו הוא גם כן פירוש מאיזו מעתיק לפרש הא דלקורסן שהיו יודעים לרפאות הקירוס (ואולי פירושו חולי הבא לשינוי העתים כלשון קורסין. וכמדומני שצ"ל הנקרס והוא חולי הפודגר"א שנקרא כן בלשון ערבי וכן פי' הר"י ן' חביב בע"י על הא דבירושלמי דפ"ד דברכות כהדין נקרס היה עומד דשלמה ע"ש. והוא חולי שמתחדש בשינוי העתים ואוירים תמיד. וחולי שרפואתו קשה ונעלמת מהרופאים כאשר קראוה בימי קדם בשם חולי כלימת הרפואה):
(א) **והיחידים מתענים.**עמ"כ ובאמת פי' יחידים הם ת"ח וכדתנן (בתענית ו') ע"ש ולכן אמר שהן גרמו לפשוט יד בבריאת העולם שבשבילם נברא:
(ב) **הן גרמו לי לפשוט יד בעולמי.**אפשר ר"ל לברא. וכמו שמצינו לשון זה בפדר"א פרק י"ח פשט יד ימינו ונטה שמים ופשט יד שמאלו ליסוד ארץ וכן בזוה"ק (שמות כ'):
(ג) **בזכות כל אשר דבר כו'.**ז"ש ברישיה עלית למרום שבית שבי וגו' וכמ"ש (בשבת פ"ח) מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת כו' עושי דברו והדר לשמוע כו':
(א) **ארבעים מהם יש להם לשון כו'**וארבעים מהם אין להם לשון כו'. לגי' זו מפרש כן על השמונים פילגשים ומשמע דהששים שקרויים מלכות יש להם כתב ולשון. וקשה מה שמסיים יכול אף ישראל כו' ת"ל כו' ככתבם וכלשונם דאין רבותא בישראל יותר מן הששים גם אין דומה לדר' לוי שמפרש על כל הק"מ שהן ביחוסן אין דומין לישראל. וצריך לגרוס לפי הגי' דהכא גם בדרבי חייא כאן שבעים מהם יש להם לשון כו' ושבעים מהם אין להם לשון כו' ובמ"ר פ"ט (ר"ל ע"ב) הגי' בדר' לוי ששים מהם מכירין אביהם ואין מכירין אבותיהם ונקראו מלכות (ומפני שבאומות הלך אחר הזכר לכן חשיבי מלכות אותן שמכירין אבותיהם אע"פ שאינם מכירים אמותיהם). ושמונים מכירים אמותיהם ואין מכירים אביהם ונקראים פלגשים שהפלגשים חשובות וגי' זו מוכרחת שם שא"א להגיה שם כדהכא שבעים ושבעים דהא תלי להו במלכות ופלגשים וגי' זו נראית הנכונה דשם בבמ"ר מקשה ששים ושמונים הרי ק"מ ולא מצאנו אלא ע' ואת אומר ק"מ אלא כו' וגם כאן שמתחיל המאמר וששים ושמונים הרי ק"מ נראה שלכך נתכוונו להקשות כמו בבמ"ר שם (ועי' ספרי פ' האזינו סוף פסקא שי"א). נראה גם בדר' חייא גרסי' כן ששים מהם יש להם לשון וא"ל כו' ושמונים מהם אין להם לשון כו' (ופי' כתב ולשון עצמיי מיוחד להם מימי קדם. אלא יש להם רק כתב או לשון עצמיי ושאלו אח"כ להם כתב או לשון מאחרים. ועי' באסתר רבה ספ"ד ובפ"ק דעבודת כוכבים י' ע"א):
(א) **שמונים פרשיות שבתורת כהנים.**אין זה פתוחות וסתומות שבספר ויקרא שיש יותר מן תשעים אלא הן ברייתא דת"כ שהיו נחלקים אצלם לפ' פרשיות (ולפנינו הוא נחלק ליותר ממאה ועשרה):
(ב) **אין קץ לתוספות.**לתוספתות וברייתות שנתוספו ונסדרו אחרי סידור המשנה:
(ג) **ששים אלו ששים רבוא שיצאו מבן עשרים וכו'.**מכילתא בשלח פרשתא דשירה פ"ט:
(ד) **זה הסכום סך כולן ביחד כאחד.**ואולי מפני שישראל גוי אחד עובדין לאלוה אחד ונצטוו להיות אוהבין זה לזה לכן ראוי לסומכן ביחד משא"כ עובדי כוכבים שהם נפרדין זה מזה אין ליחדן כאחד כמ"ש בויק"ר פ"ד על לשון נפש:
(א) **דלמה ר' חייא ורבי שמעון בן חלפתא כו'.**שלהי אסתר רבה וזוה"ק וישלח (ק"ע):
(ב) **ואח"כ מרטבת והולכת.**עמ"כ. ובשוח"ט הגי' משבחת והולכת ולפי לשון הירושלמי נראה דצ"ל מתרבה והולכת וכן עיקר:
(ג) **מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון אי מה לבנה כו'**כצ"ל. ומדכתיב בצל כנפיך יחסיון מוכיח שאין קופחת ומזקת האור:
(ד) רבי יהושע אומר כדגלים שלמטן כגון דוכסיןכצ"ל:
(ה) **של חזקיה כו'.**אימה שנאמר (ד"ה ב' ל"ב) וינשא לעיני כל הגוים מאחרי כן כצ"ל:
(ו) **ואיזה זה זה דורו של מלך המשיח הה"ד ואספתי וגו' למלחמה ויצא חצי העיר בגולה ויתר העם לא יכרת מן העיר ומנין שיש לו כו'**כצ"ל:
(ז) **מתנדנדים ממסע למסע.**אפשר זה נסמך למקרא (עמוס ט') והניעותי בכל הגוים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא יפול צרור ארץ:
(ח) **ר' יהושע דסכנין אמר אמרה כנסת ישראל כו'.**עיקר הדרשה נאמרה לעיל פרשה ב' פסקא ג' על פסוק הביאני אל בית היין ודגלו עלי כו' ומביאו כאן לפרש כנגדלות כדלעיל:
(א) **נגזזת ונחלפת לטובתה כו'.**אפשר לכן נקרא שמו אגוז ע"ש שעומד לגזיזה כדי להחליף להטיבו:
(ב) **לטובתן הן נגזזין כו'**ומרבי' להן עושר כו'. עי' (גיטין ז'):
(ג) בשם ר' לוי אמר הנטיעות הללוכצ"ל וכ"ה בפסיקתא דיהודה וישראל רבים:
(ד) **דתנינן ר' שמעון אומר אף בחליקי אגוזים כו'**פאה רפ"ד:
(ה) **ואגוזים קנטרנין.**מפורש בפסיקתא שם והובא בילקוט שאתה מתקשה לשברו ומקיש עליו באבן לשוברו אעפ"כ אין בו תוחלת:
(ו) עשה המלך הושיב בו קוסטריינוסכצ"ל:
(ז) **ד' מגורות והסירא באמצע.**אפשר פירושו קוצים והוא הקוץ שבאמצע המחלק האוכל לד' חלקים דאגוז דהכא הוא הגדולים שאנו קורים אגוזי איטלי"א או יון (וועלעשע או גריכישע ניס) וכמ"ש המג"א סי' תקפ"ג סק"ד: