(א) **כיוסף לבנימין.**רמז לדבר שדי אמי מלת שדי עולה בגימטריא יוסף ובנימין:

(ב) **מבדה לי.**עמ"כ ואפשר צ"ל מבדח בחי"ת לשון שמחה. והוא בלשון בתמיה וכי אין ראוי זה לשמח אותי אבל ענין הדרשה דלא יבואו משמע כגירסת ופי' המ"כ:

(א) **כתינוק בן יומו.**שהיו מנוקים מכל חטאים שעברו וכאלו נולדו באותו יום:

(ב) **ומשנת ר"ע.**בשלהי קה"ר (ע"פ ובטנו הטוחנות) גרס משנת ר"ע תחלה ואח"כ של ר"ח ור"ה וב"ק. ולפ"ז י"ל משנת ר"ע הוא משניות והשאר הן תוספתות (ולגי' דהכא דר"ע לבסוף י"ל כמ"ש (בסנהדרין פ"ו) וכולהו אליבא דר"ע):

(ג) במשניות כרקח מעסיס רמונים אלו ההגדותד"א מיין הרקח אלו נסכים מעסיס רמונים אלו בגדי כה"ג כו' כצ"ל:

(א) **שהיא מתרת פרקי תורה כו'.**כ"ה גירסת הא"א ופי' מתרת כל הספקות שיש בפרקי תורה ומלכות ואולי לפ"ז נכון לגרוס פקקי תורה (והוא כלשון מתרפקת מתרפקקית) כלומר קשרים כמו פקקי חוליות ועתידין להתפשט שלא יהיה שום קשר ופקק:

(ב) **דרש פלטיון כו'**תחת ההר אמר הקב"ה אם אתם מקבלין כו' והורג אתכם ד"א תחת התפוח וגו' זה סיני כו' שנאמר נעשה ונשמע שמה חבלתך כצ"ל: ודרש פלטינן תחת ההר סיני שהוא דומה לתפוח (וכ"ה בתרגום) עוררתיך לקבל תורתי (ושמה חבלתך אמך י"ל נדרש לענין זה שרצה לחבלם אם לא היו מקבלים):

(ג) **חבלה בשעה שאמרו כו'.**ונשמע שאז כאלו נולדו בו ביום כדלעיל (ואפשר האי חבלה הוא לפ"ז לשון חבל ונחלה שנעשו אז חבל ה' ומנת גורלו):

(ד) **וחובלו נתמשכנו.**אפשר היינו ג' אלפים שחובלו ונהרגו אז. אבל לשון המאמר מתפרש יותר נכון על הזיין שנטל מהם וכ"מ מדברי המ"כ:

(ה) ומקלפו שנאמר כי פרוע הואכצ"ל. וע"ז אמר ר"י אבדו עצה כו' ותפרעו כו' לדרוש כי פרוע. א"ר יוחנן כו'. ותושיה אר"ש בן חלפתא כתיב ובחורב הקצפתם את ה' עלובה כו' חופתה ר"י דסכנין בש"ר לוי אמר הקב"ה באתי לברך כצ"ל כו':

(ו) **אר"י אבדו עצה כו'.**לשון המקרא בשירת האזינו כי אובד עצות המה נקט דדרש ליה בספרי שם כן ע"ש:

(א) **שימני כחותם על לבך.**אמר ר' מאיר כצ"ל. ודרש כמו שחתמת והסכמת בלבך (וכחותם על זרועך דרש בשעה שהביא על זרועו חתם התורה מימינו אש דת למו):

(ב) **דאמר רבי יוחנן בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי כו'.**שמ"ר פרשה נ"א וש"נ:

(ג) שמניתיך ספקלטור קוזמיקטורכצ"ל. ופי' שר הטבחים על כל העולם:

(ד) ד"א שימני כחותם על לבך אמר ר' ברכיה זו ק"שכצ"ל:

(ה) **שהגשמים סימן טרחות כו'.**בויק"ר ס"פ ל"ה הגי' טירדות הן לעולם והוא לשון המקרא דלף טורד:

(ו) **מי שבורו מלא מים.**בספרי האזינו פקסא הלשון בורו וגתו מלא יין. ולגי' דהכא כמדומה שצ"ל שבדו מלא זיתים:

(ז) **שא"א לאדם לשכוח כפות ידיו.**כד"א אם אשכחך כו' תשכח ימיני.

(ח) **קנאה שמקנא לה וא"ל אל תדברי כו'.**נראה מפרש מפני שהאהבה עזה לכן קשה הקנאה כשחושדה שבוגדה בו (וכן י"ל בכל הני דרשי קמייתא דהכא הקב"ה וישראל) ועי' זוהר ויחי (רמ"ה) ומצורע (נ"ד):

(ט) לא האש מכלה למים ולא המיםכצ"ל:

(א) **בדבר אחד מן התורה אין מתכפר בידם.**אם לשון מתכפר דוקא יש לפרשו במה שבטלוהו מישראל וכדלהלן בדמיו של ר"ע וחביריו:

(א) **לע"ל כל שרי כו'.**שוח"ט מזמור ט"ז ועי' ריש רות רבה וזוהר יתרו (פ'):

(ב) **בא יוה"כ ומכפר.**אפשר רוצה לדרוש ביום שידובר בה על יוה"כ (שידובר בה ווידוי פה לפני ה' ומתרצה להם כד"א קחו עמכם דברים ושובו אל ה'):

(ג) מאחה הקרע הקטנה עד שהוא קטןכצ"ל כמ"ש בס"ד בהגהותי לב"ר עיין שם:

(א) **הגדולה שומרון וגו'**ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך סדום ובנותיה כצ"ל:

(ב) ביום שגוזר עליה ב"ד של מעלה שתשרףכמו סדום וכמ"ש ותגדל עון בת עמי מחטאת סדום ההפוכה וגו'. (ואפשר דרש ביום שידובר בה לשון מכת דבר. וגם דרש נעשה בקמץ שנעשה כבר עליו גז"ד בב"ד של מעלה):

(ג) **ונצילם.**שלא ידונו ח"ו כסדום וכדכתיב ביחזקאל שם אח"ז וזכרתי אני את בריתי אותך וגו':

(ד) שהלכה ליעשות רגל רדופים כו'(פסחים פ"ז):

(ה) **חנניה מישאל ועזריה מעשיהם כחומה נבנה כו'**כצ"ל:

(ו) **ביום שנגזר די עבר פרת כו'.**אלו עלו ישראל כו' שהיה להם לעלות חומה קודם שנגזרה גזרה זו ומפני שלא עלו חומה גרם החטא שנגזרה עליהם גזרה זו:

(ז) בבליא דחרבן אבהתיא ביהמ"ק בההוא ענתהכצ"ל:

(ח) **מה צורה זו כו' מקומה ניכר כך אע"פ כו' ג"פ בשנה.**צריך ליישב פי' הך דרשה לכאן. דלא יתקיים ביהמ"ק מפני שלא עלו כחומה רק ישאר אחר חורבן כצורה שעל לוח ארז המטושטשת דהיינו שעולין לרגל ג"פ אחר חורבן. אלא שזהו שבח ישראל שעושין כן. ואין מכוונין כ"כ לפרשו על נצור עליו לוח ארז שהוא נדרש בכל דרשי דלעיל שהקב"ה יעשה להם כן שלא יהיה כ"א לשעה וכדלעיל. ולפמ"ש ז"ל בסמוך בס"ד דמימריה דר' אייבו דעתיד לעשות כו' קאי על הא דנצור לוח ארז כמדומה דהאי אע"פ שחרב ביהמ"ק לא בטלו ישראל פעמי רגלים. אין מקומו כאן אלא ראוי לגרסו לעיל אחר הא דסוף שחוזרה לביתה לשלום שע"ז מביא הא דלא בטלו ישראל פעמי רגלים והיינו שרדופין לבית אביהם לחזור לשם:

(ט) **אני חומה א"ר אייבו כו'**סניגור בין אוה"ע. הדבר ברור שט"ס הוא כאן וצ"ל כדאיתא (ביומא ט') על מקרא זה דאם דלת היא נצור עליה לוח ארז שעכשיו שעליתם כדלתות (ולא עליתם חומה נמשלתם כארז) מאי ארז ססמגור מאי ססמגור בת קול והוא סיום הדרשה דאם חומה היא אם עלו ישראל כחומה (ומ"ש כאן לעיל דרשה דאם דלת היא שאע"פ שחרב ביהמ"ק לא בטלו פעמי רגלים אין מקומו כאן כמ"ש בסמוך בס"ד) סיפי דאם דלת היא ולשון בין אוה"ע משמע דלאחר חורבן מיירי ובאמת אף בזמן שהיה בית שני קיים לא היו משתמשין עוד ברוה"ק אלא בב"ק (ועובדא דהלל ושמואל הקנון דמייתי בזמן בית שני היה) וכן איתא בהדיא בפסיקתא דרני ושמחי אני חומה אם עולין ישראל כולם תשרה שכינה ואם לאו לא ישתמשו אלא בב"ק (וכאן שכתבו בין אומות העולם כמדומני שט"ס הוא שהיה כתוב ביומא והוא ציון שציין על הא דסניגור כדאיתא ביומא וטעו אח"כ לכתוב באו"ה במקום ביומא):

(י) **תנא משמתו כו'.**תוספתא סוטה פי"ג כל הברייתא ע"ש:

(יא) **אלא שאין איקונין עושה כו'.**וזה משל ג"כ על ימי בית שני שלא שרתה שכינה רק היו משתמשין בב"ק:

(יב) **רי"א כו' לב רגז כיון שגלו רוגז נותן כו'**רש"א שמה לב רגז כו' נתרפו כצ"ל. והכי ס"ל (בנדרים כ"ב) דלב רגזבבבל דוקא וכיון שבאים לא"י וגבולה בטל:

(יג) **אם ראית ספסלין כו'.**איכה רבה פ"א אות א' עמש"ש בס"ד:

(א) **ומצא בו אלף צדיקים.**כדלקמן החרש והמסגר אלף:

(ב) **ד"א כרם זו א"י שנאמר ואביא כו'**כצ"ל וכ"ה באות אמת:

(ג) **מה בבל עבדא הכא כו'.**פירשתי בס"ד בב"ר ס"פ פ"ה בהגהותי (בהשמטות שידפסו אי"ה):

(ד) **החרש אלף והמסגר אלף כו'.**ירושלמי סנהדרין פ"ק:

(ה) **ד"א כרם זו סנהדרין כו'**שהמו אחריו כבעל (פי' המו באהבה אחרי הקב"ה כאשה אחר בעלה וכל' מהומה לביתה (בנדה ה'):

(ו) **ולפיכך כו' המוני מלאכים הה"ד מלכי כו'**כצ"ל. ואין מסיים לדרשה זו כאן לדרוש סיפיה דנתן הכרם לנוטרים איש יביא בפריו אלף כסף. ואפשר ידרש נתן הכרם לנוטרים למלאכי השרת שישמרום כד"א כי מלאכיו יצוה לך לשמרך איש יביא בפריו אלף כסף של כל אחד ואחד (מהצדיקים) מוסרין לו כפי מעשיו אלף מלאכים כד"א יפול מצדך אלף וכמ"ש בתנחומא ר"פ ויצא ועי' לעיל בבמ"ר פי"ב:

(ז) **ר"י בש"ר איניא מלאכי כו'.**קה"ר פ"ט פ"ט:

(ח) ידודון מדדין בהם פטקיןכצ"ל ופי' משליכים פתקין בכתב לקטרג לפני המקום על ישראל (ועי' באס"ר פ"א על פסוק בימים ההם ובמשנת דר"א שם). ועי' שוח"ט מזמור חי"ת שם הלשון מדיינין במקום מדדין:

(ט) **עשאן מרוצין המ"ד למה זה כו'.**עמ"כ וי"ל דדרש כפל ידודון ידודון שכ"כ היו זריזין לרוץ לפני ישראל עד שהיה רצין אחד להעביר את חבירו וכההיא דאחימעץ דשמואל דכתיב שם שהיה רץ והעביר את הכושי. ומצינו כענין הזה במלאכים דכתיב (זכריה ב') והנה המלאך הדובר בי יוצא ומלאך אחר יוצא לקראתו ויאמר אליו רוץ וגו' ואפשר ראוי לגרוס מקרא זה כאן:

(י) נותנה לו והוא מחלקה שלל לתחתוניםכצ"ל ועי' בפסיקתא דעשר תעשר:

(יא) **סרקאריס.**עמ"כ נראה שהיה גורס סדקאריס בדלי"ת. ולגי' שלנו פירושו עושה מלאכה בסריקת צמר או משי עי' ערוך ערך סרק הראשון והשלישי:

(יב) **שבחך וכבודך הוא שתהא בתך כו'**כצ"ל:

(יג) **א"ל מלאכי השרת להקב"ה כו'**שתהיה תורה בשמים כו'. במ"ר פי"ב (קפי' א') ושוח"ט שם:

(יד) **קודם על ארץ ואח"כ על העמים.**עי' מ"כ ובבמ"ר שם ובפסיקתא הלשון שיחק עליהם הקב"ה ר"ל במה שפייסן תחלה וא"ל אני דר בעליונים כו'. ולא א"ל כן אלא לפייסן שלא יקטרגו:

(א) **א"ל אותו רשע כו'**ונתמעטו כאן ונעשו מאתים. דרש ומאתים לנוטרים את פריו. לפי דברי הנוטרים שמסר כרמו להן שהוא נ"נ (כדלעיל נתן הכרם לנוטרים זה נ"נ) שקטרג עליהם לפני המקום שנתמעטו על מאתים. אמר נ"נ זה הקב"ה האלף שהיה לך שלמה מלך שהשלום שלו נעשו רק מאתים:

(ב) **ונתרבו כאן ונעשו מאתים אלף.**אפשר הא מדריש מקרא דלקמיה נתן את הכרם לנוטרים איש יביא בפריו אלף כסף (ואין כסף אלא צדיקים כדלעיל) והיינו כל איש מהמאתים שאמר נ"נ יביא בפריו (שיעמיד תלמידים ובנים צדיקים) עוד אלף ויתרבו על מאתים אלף וגם בהאי קרא דהכא. י"ל גם כן דלנוטרים את פריו מדריש הכי. דלנוטרים הוא נ"נ כמש"ל (שנמשך על ומאתים) ואת פריו הוא תשובת ה' שהלא למאתים אלו יש לכל אחד את פריו האמור למעלה איש יביא בפריו אלף כו' וא"כ הן מאתים אלף:

(ג) **נפתלי וכו' בצער.**שהיו מחזרים ממקום למקום ללמוד תורה וכמ"ש נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר שהיו משלחים ברגליהם ללמוד תורה ליתן אמרי שפר:

(ד) **יששכר כו'**שלא בצער. שהיו חכמים ולמדים במקומם (ואדרבה הלכו אליהם ללמוד). וכמ"ש וירא מנוחה כי טוב כו' ויט שכמו לסבול וכתיב יששכר באהליך באהלי ביתו:

(א) **קצרקטין שלו.**פי' במ"ע ע' קסרקטין בלשון ליטיינ"ו חיל וצבא:

(ב) לשמוע מה הימנון הן אומריםכצ"ל ופי' זמר ושיר:

(ג) **תנו דעתכם שלא תשנא כו'.**זה נדרש ג"כ על לשון חברים שיהיו כלם חברים זה לזה באהבה ומקשיבים זה לקול זה לעשות כל אחד רצון חבירו באהבה:

(ד) ותחרות ומצות(פי' מחלוקת) ופליגת דברים כצ"ל וכ"ה בפרק השלום:

(ה) **בקול אחד.**מזה סמך לדעת הרדב"ז בתשובה ח"ג סי' תמ"ו שיקראו הצבור ק"ש ביחד מלה במלה. ולפ"ד הגאונים (עי' תשובת הגאונים שבס"ס נהרות דמשק (סי' שד"ם) שאומרים ק"ש בלחש. צ"ל שכאן מדבר על פסוק ראשון שלד"ה אומרים ביחד בקול רם כמ"ש בהגהה בא"ח ס"ס ס"א:

(ו) **בדעה ובטעם אחד.**אפשר מזה קצת סמך למ"ש בכוונת לקבל מ"ע דואהבת לרעך כמוך קודם ק"ש שאז הם חברים מקשיבים באהבה זה לזה ואז הוא שמכוונין בדעה אחת כולם חברים כמלאכים כדבסמוך:

(א) **או לעופר.**דרש כמו לאפר כלומר אפר עולת כליל מעולת אילים לזה ידמה תפלתנו:

(ב) **כקרבן גדיים ואילים.**עמ"כ. ודרש אילים כמו אילי צאן ולכן הוסיף גדיים להורות על קריאת אילים כמו אילי צאן:

(ג) **שני חברים כו'**ונחבשים זה לזה בהלכה כו'. (שבת ס"ג):

(ד) **שהוא מזכירה להם.**אפשר הכוונה אם ישכחוה הקב"ה מזכירה להם. ואולי יכוין לזה מ"ש (בברכות ו') תרי מכתבן מילייהו בספר הזכרונות. שלכן דבריהם נזכרים להם למטה ג"כ (וי"ל כענין זה מ"ש (שם ל"א) שמתוך כך זוכרהו כלומר על ידי עסקם בדבר הלכה בשנים יזכור חבירו ההלכה ולא ישכחנה):

(ה) **בעריות שמזכירין באותה שעה.**עי' (מגלה י"ב):

(ו) **חושב הקב"ה אפילו לעולם.**נראה דצ"ל אפליון וכיו"ב (בירושלמי פרק הרואה לענין זועות) אפיליון לעולמו להחריבו ומאמר ההוא בשמ"ר ס"פ כ"נו ובמקום אפיליון כתוב שם מקנא ע"ש מזה מובן שאפיליון הוא ענין קנאה והסכם לקנאות בכעס (וכן יתפרש גם מאמר הילמדנו שהביא הערוך ערך אפיליון השני (שהוא הוא מאמר הירושלמי ושמ"ר הנ"ל בזועות) ולא כפי' מ"ע שם שאינו ענין אל המאמר כלל):

(ז) **בשעה שישן עינו כו'.**זוהר (שמות י"ד):

(ח) קח לך בשמים ראש ר' חוניה על הדא דר' יצחקכצ"ל והשאר מיותר כ"ה באות אמת. ובדוחק י"ל הגירסא דכצ"ל בשמים ראש ראשי עמים נושאים זהב ובשמים ר"ח על הדא דר"י כו'. ופי' דר' יצחק מפרש הרי בשמים הרי לשון מושלים ומלכים על ארצות עמים שבהם גדלים הבשמים החשובים כארצות שבא שכתוב (ישעיה ס') משבא יביאו זהב ולבונה ישאו וכתיב במלכת שבא שהביאה לשלמה מלכים א' י' זהב ובשמים:

(ט) **אין הקב"ה פורע כו' מלמעלה.**מכילתא בשלח פ"ב דשירה:

(י) **א"ר תנחומא לאסור כו'.**דב"ר סוף פרשה א' וש"נ:

(יא) **בד' דברים נמשלה כו'.**שוח"ט מזמור ח':