(א) **בניו של אהרן שהיה בצד המיתה בקרב חכמים כו'**כצ"ל ולשון תוכחת חיים דרש. שע"י שקבלו תוכחה זכו לחיים אחרי שנגזר עליהם מיתה:

(ב) **בשם רשב"י משל לאחד שיצא לגורן כו'.**ספרי פ' הברכה פיסקא שמ"ג:

(ג) **את טעין מלחית לית את טעין מלחית.**כשאתה טעון הרבה דהיינו ב' סאין כבתחלה וכשאינך טעון הרבה רק סאה א' אעפ"כ אתה מלחית. כלומר ואיני יודע עוד מה לעשות עמך בטעינה אם לא לפרוק לגמרי ממך (עיין ספרי שם) וכדלהלן עמד ופרקה כו'. (ועיין רבי' בחיי כאן מה שחסר כאן במאמר):

(ד) **לא נתנו המצות אלא כו'.**ב"ר פמ"ג וחכ"א זו כו'. בילקוט הגי' והצדיקים אומרים כו' כלומר שואלים כן. והתשובה להם מפרש ואזיל ראב"כ חדוש כו':

(ה) אמר הקב"ה(ישעיה נא) תורה מאתי תצא חדוש תורה מאתי כו' כצ"ל ור"ל חדוש הוראת שעה:

(ו) **ואכול כו'**בשביל שתאכלו ממנו לע"ל. עמ"כ דדרש ואכיל. וכמ"ש (יואל ב') ואכלתם אכול ושבוע והללתם וגו' דמדרש בסעודת לע"ל:

(ז) **לפיכך משה כו'**אשר תאכלו תני ר"ח מלמד כו' וזה טמא ורבנן אמרי זאת החיה מטריפתה לא תאכלו:

(ח) כמין גלגלת(ובילקוט גרס לה א"ר אבהו) של אש כו' אפי' כל שהוא אר"ל אם זכיתם כו' חיורא כו' ארשב"ל כל הנביאים כו' כצ"ל:

(ט) **אם זכיתם תאכלו.**אם זכיתם לאחוז בזאת התורה אז החיה תאכלו:

(י) **דאר"א צריך יהודאה כו'.**לקמן פל"ה ושה"ר פ"א פ"ה:

(יא) יאי מסכינותא כו'.(חגיגה י:) ע"ש בתוס':

(יב) **דעל לבי' דסוסיא חיורא.**ירמוז שהרצועה אדומה הרומזת למדה"ד אוחזת בעד הסוס לבן שלא ירוץ יותר מדאי כן אחזת מדה"ד בעד שפע מדת הטובה לישראל יותר מדאי כדי לאחוז על לבם שלא יבעטו מרוב טובה:

(יג) **כוס התרעלה.**עמ"כ ועיין בס"ד בהגהות ב"ר פט"ז:

(יד) **שאין תורה כתורת א"י.**בספרי ר"פ עקב יליף לה מן הכתוב (הר"מ ברלין):

(טו) עקרב משרצתס' שמ"ר פ"א ע"ש:

(טז) **מיער אם זכיתם מן היאורה.**עמ"כ וע' אדר"ן פל"ד:

(יז) **ולבו לא לקה.**אף כשנטרד היה לו קצת לבב אנוש בכדי להרגיש בצערו אבל לא דעת צלולה שבפירוש כתיב (דניאל ד') ולקצת ירחין כו' מנדעי עלי יתוב. ומפרש מ"ש לבבי' מן אינשא ישנון שנשתנה קצת. ואידך מ"ד דרש מן אינשא ישנון לגמרי ואידך קרא דלבב אינש יהב ליה מפרש ליה על מלכות בלשצר שנחלשה מלכותו אז כמפורש שם:

(יח) דאר"י על כן הכם כו'. אסתר רבה רפ"א:

(יט) **שהיתה מעמדת בגזרותיה.**עמ"כ ונראה צ"ל מעמדת פנים בגזרותיה ופירושו מעיזה פנים (וכההיא דב"ר פ' צ"ד כל המעמיד פנים כו') ולכן מושלה בנמר כמ"ש עז כנמר:

(כ) **מתיב כו'**לרשב"ל בן אדם הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול כו' נתתי אבחת חרב וגו' ודא מה עבד כו' כצ"ל. דדרש ד"פ חרב על ד' וחרב שלישתיה על ראמולוס ששקולה נגד ג' לר"י ור"ל משני תכפל משמעותו עוד יותר מג"פ:

(כא) **אר"י בר סימון דריוש כו'.**אסתר רבה פ"ו:

(כב) **רבי פנחס כו' לא פרסמוה כו'.**ב"ר ר"פ ס"ה:

(כג) **לסנקליטין.**עמ"כ ובאמת סנקליטין הן יועצי המלך אבל הממונים על ההריגה נקראים ספיליטורין:

(כד) **כל כו' כלל אותו רשע כו'.**עיין סנהדרין (צב):

(כה) **א"ל כותאי מן קדם יהודאי כו'**כצ"ל וע' יומא (ס"ט) ובמגלת תענית פ"ח. אבל בפסיקתא דפרה הגי' א"ל בני פלטין דידיה. וכן ראיתי ביוסיפון לרומיים (ושם פורט השרים בשמם):

(כו) **חללתי נחלתי וגו'**על זקן הכבדת עלך מאד זה ר"ע וחבירו כצ"ל:

(כז) **ולמה נקרא כו' שמחזרת כו'.**קה"ר פ"א פי"א עמש"ש בהגהות בס"ד: