(א) **ב' אלפים שנה כו'.**ב"ר פ"ח:

(ב) **אמון וגו'**שעשועים יום יום ויומו של כו' כצ"ל:

(ג) שנבראו מבראשית חמודים מכתם פזכ"ה בילקוט שה"ש שם:

(ד) **קוצי האותיות ר"א ור"י במי הן מתקיימות כו'**כ"ה הגי' במדרש שמואל וכ"ה בערוך ערך קץ ג' ופי' שהיו דורשין כתרי אותיות ר"ל ר"א ור"י היו דורשין לכן נקראו בשם קוצי אותיות של ר"א ור"י ולגי' הספרים פירושו דר"י פליג על ר"א ודרש קוצותיו תלתלים במי הן מתקיימות (להיותן תלויין תמיד ומסודרים כתלתלים) במי שמשחיר ומעריב כו' (אבל שאר כל אדם הן כמו קוצין נראין מעורבין וסבוכים יחד):

(ה) השחרה והערבהבפרנסה מנין מי הכין לעורב צידו א"ר שמואל בר אמי תדע לך שהוא כן שהרי אליהו כו' של יהושפט א"ר אמי ד"ת צריכין כו' פרנסה מניין כו' כ"ה במדרש שמואל וכצ"ל:

(ו) **ר"י קי"ל כו' בלילה.**שמ"ר פמ"ז ע"ש:

(ז) **בתלולית זו של עפר.**דרש קוצותיו תלתלים כמו לקוץ תלי עפר גבוהים שנפלאת היא מעיני הטפש ונקל בדעת הנבון:

(ח) **נזיקין ל' פרקים.**היינו תלתא בבי שהן חדא מסכת וחלקום לג' בבות של י' י' פרקים (וכן כלים ל' פרקים חלוקה בתוספתא דכלים לג' בבי. וכן סדר עולם רבא ל' פרקים חלוק לג' בבי):

(ט) **אר"י לככר תלוי כו'.**דב"ר פ"ח:

(י) **יבנה עוד שחורות כעורב א"ר אלכסנדראי כו'**כצ"ל:

(יא) משלמה ע"י שביקש כו'. שמ"ר רפ"ו ע"ש:

(יב) **שמע ישראל כו' אם אתה עושה כו'.**תנחומא ר"פ בראשית:

(יג) **כגון כו' ויולדת.**דינין האמורים בה בשפיר ושליא ופתיחת הקבר וכי"ב:

(יד) **שנתעצלו ישראל מלחנות במחלוקת.**וכדדרש לעיל פ"ט ויחן ישראל. ושלום זה בשב ואל תעשה היה לכן דרש ליה בלשון עצלות. כי"ב בתדא"ר ספ"ט דרש אצילי בני ישראל שנתעצלו מן העבירה (ועפר"א פמ"ה) וכן להלן שנשתפלו מלחנות כו':

(טו) **ימך המקרה וירד ה' על הר סיני.**דרש על הקב"ה כדאמרינן (במגלה יא). המקרה במים כו':

(טז) **ויט שמים וירד.**דרש המקרה על השמים שהן כקרוי על העולם:

(יז) **הדין רסיסא כו'.**עמ"כ גי' ערוך ופירושו שנעשו בקיעין שמהם נוטפים רסיסי לילה וזהו ידלף הבית:

(יח) הרי הוא נעשה ראומאטיקוסכצ"ל ברי"ש וכ"ה גי' הערוך (וע' ד"מ א"ח סי' ב' בשם א"ז נ"א בזה) ופירושו חולי הנזילה של ליחות הראש וכבר הבאתי לעיל פט"ו גי' הערוך יום שנתנה בו רוח קטרטין הרי הוא נעשה ריאומטיקוס ור"ל אם אין מכסה ראשו ביום שנושבת בו רוח המביא חולי קטרטין שהוא הנזילה והראש בא לידי ראומטיקוס:

(יט) **שהאשה מתעצלת מלכסות עצמה כראוי.**איפשר ר"ל שאינה צנועה. ימך המקרה כו' את מקורה כו'. עמ"כ ואיפשר רומז לחולי נפילת המקור כלשון ימך המקרה:

(כ) **הרי היא מתרבה בדמים.**שמן הבית שהוא הגוף ידלף ויתמצה פסולת שם הרבה למקור ותבא לזיבת ימים רבים האמור בפרשה:

(כא) **טביתא כו'.**בתוספת על התורה משמע שמפרש שזה ג"כ בא לדרוש בעצלתים ימך המקרה. שע"י עצלותה לבדוק מפסדת טהרות ונעשית מכה וענייה:

(כב) כיון דאיתבונן כצ"ל פי' שהבין:

(כג) **וי דאזל תמרא כו'**עמ"כ שהיה אוכל חוליו בטהרה והנה אמת שר"ג אכל חולין בטהרה כדאיתא בתוספתא דחגיגה ותדא"ר פט"ו. אבל במעשה זו דשפחתו מבואר (בנדה ו':) שהיה יין של תרומה ע"ש:

(כד) **שאין מדה"ד נעשה בעולם.**ואין אמיתת אלקותו והשגחתו ית' בעולמו נודעת ונגלית:

(כה) **כיון ששמעו כו'**רפו ידיהן יצתה ב"ק כו' משום דבסיפא דהאי קרא בד"ה כתיב ואתם חזקו ואל ירפו ידיכם. מכלל שרפו ידיהם. ומביא ע"ז מקרא דישעיה שענינו ג"כ:

(כו) **שהן נראין כאלו כו' כאלו כושלות.**נראה שדורשו כלפי הקב"ה לר' יודן וכמ"ש צור ילדך תשי ואמר לישראל חזקו במע"ט שלכם כח ידים וברכים שלמעלה כביכול שנראין כאלו רפין שאין כח הנהגתם מתגלה בעולם בזמן שאין ישראל עושין רצונו:

(כז) **נקם יבא גמול אלהים מי שהוא עתיד כו'**הוא יבא ויושיעכם כצ"ל:

(כח) **ג' חדשים בראשונה.**הרמב"ן בחדושיו רפ"ג דב"ב היה לפניו הגי' בכאן עוד מ"ד חדש בראשונה וחדש באחרונה (ועי' רבי' בחיי כאן) וכדפליגו ר"י ור"ע במתני' דב"ב שם גבי חזקה ע"ש:

(כט) **אין זו נדה אלא דוה.**פי' אין זו נדה כדרך הטבע דרך נשים. אלא ה"ז דוה וחולי הוא בה לשון מדוה (ודברי היד"מ בזה שגגה במכ"ת):

(ל) **והתורה קראם אותה דוה והדוה כו'**כצ"ל וע' שלהי איכה רבה נ"א:

(ל) **בדפנא של אנטוכיא.**עמ"כ שהוא רבלה. והוא שישב שם נ"נ כשהחריב נבוזראדן את בהמ"ק:

(לא) לא כך עשה זקנך לשבע בן בכריכצ"ל והוא דוד. וע' ב"ר ס"פ צ"ד:

(לב) **שלשלוהו פי' מע"ג החומה שלשלוהו.**כמ"ש בירמיה שם סחוב והשלך להלאה משערי ירושלים:

(לג) בחחים בחחיים כתיבכצ"ל פי' בשני יודי"ן לכן דרש בחיים וע' מנחת שי שם:

(לד) **מת שלשלוהו.**בסע"ר פכ"ה רמי אהדדי קראי דמלכים ב' כ"ד דכתיב וישכב יהויקים עם אבותיו אקרא דד"ה דכתיב ויאסרוהו (נ"נ) בנחשתים להוליך בבלה ומשני מלמד כיון דאסרו מיד מת באיסורו והוציאו וגררו לקיים מ"ש סחוב והשלך (והביאו ערוך ערך קל"ז ופרש"י במלכים וד"ה שם וראב"ע ריש דניאל). והוא כעין דברי ריב"ל דהכא:

(לה) **בפרדימוס.**פי' מ"ע חצר שלפני הבית:

(לו) **שהיה לבוש כלאים.**נראה דדרש מדכתיב (בשלהי ד"ה) והנמצא עליו. דהיינו שהיה לבוש עליו כלאים כד"א ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך (ודרך רמז י"ל מ"ש ריש צפניה ופקדתי וגו' ועל בני המלך ועל כל הלובשים מלבוש וכו'. דהיינו לבוש כלאים. ובני המלך היינו בני יאשיהו המלך שנתנבא צפניה בימיו. וזהו יהויקם בנו של יאשיהו שהיה לובש מלבוש כלאים) והיינו להכעיס כדאיתא (בהוריות י"א:):

(לז) **שנמצאת כתובת קעקע חקוקה על בשרו.**ג"ז נדרש מן והנמצא עליו שנמצא על גופו חקוק (ובסנהדרין ק"ג:) דרש מזה שחקק עבודת כוכבים על בשרו):

(לח) כללו ש"ד בפתח שיצא בו נכנסר"ל שזה להכעיס כמ"ש (בסנהדרין שם) באמון שא"ל אמו כלום יש לך הנאה כו' וא"ל איני מכוין אלא להכעיס כו':

(לט) **הה"ד וידע אלמנותיו.**לעיל מיניה כתיב אדם אכלו ובתריה כתיב ועריהם החריב ותשם ארץ וגו'. ודרש אדם אכל שהרג בעליהם. וידע אלמנותיו שהיה מענה נשיהם. ותשם ארץ שהיה מכניס ממונן לטמיון:

(מ) **כעצם הזה של מוח כו'.**לעיל פ"י:

(מא) **ונפייס לגדלת כו'.**ב"ר פ"ק:

(מב) **נזכרתם אותו הדם שבסיני.**עמ"כ וכ"ה לעיל ספ"ו:

(מג) **בשביל כן שלחתי אסיריך מבור.**זה יהויכין שהוציאוהו מבית כלאו מן הבור (והאי אין מים בו דרשינן ליה לעיל ע"ש):

(מד) על אותה שעה כו' ומום אין בך. תחת אשר תחלה נאמר עליו ככלי אין חפן בו. חזר ואמר עליו שאח"כ מצא חן בעיני ה' כלך יפה ומום אין בך (או י"ל מפני שלעיל פי"ח אמר ממקרא זה דכלך יפה כו' שלא היה בהן זבים ומצורעים וכשחטאו נמצאו בהן זבין כו'. לכך כאן שאמרו שיכניה קיים מצות זיבה. לכן אומר שעל אותה שעה נאמר כלך יפה כו'):