(א) **בת בוגרת והוא רוצה להשיאה למי שמוצא.**כ"ה בדב"ר פ"ז ותנחומא עקב ס"ה וכצ"ל וכמש"ל פכ"א בתך בגרה כו':

(ב) **אם יש לך זכות קח אמרי.**אפשר מסרס המקרא אם תצפון מצותי אתך אז תקח אמרי:

(ג) **מקל וחקקו ונתן בו קמיע.**להוליכו בידו עמו בדרך וכענין ששנינו בכלים ס"פ י"ז מקל שיש בו בית קבול מזוזה:

(ד) **יהי המקל הזה כו'.**מלשון עץ תפש המשל במקל:

(ה) **אלא למחזיקים כו'.**אלא אשר לו לא יקים כו' מחזיק ומקים הוא המסייע ותומך בידי לומדי תורה כדלקמן (ומדברי הרב המאירי (בסוטה כב) נראה שמפרש מחזיק ומקים הן מקיימים המצות בפשטו ועמלים הן שטורחים להשיג אור התורה וחכמתה ע"ש):

(ו) **כי בצל כו' א"ר אחא כו'.**ירושלמי סוטה פ"ז ה"ד ועיין ביאורי הגר"א בי"ד הי' רמ"ו סק"ז:

(ז) **ולא היתה ספק בידו להחזיק והחזיק.**אע"פ שהחזקתו לא היתה כדי סיפוק:

(ח) **ולא למחות ומיחה.**אע"פ שלא הועיל מ"מ הוא עשה את שלו (ובירושלמי ובילקוט ליתא (ועיין שבת נה):

(ט) **עתיד כו' אצל בני תורה.**עי' (פסחים נג):

(י) **תמן תנינן שמעון אחי עזריה אמר והלא כו'**כצ"ל ותיבת משמו ליתא במתניתין לא בזבחים ולא בטהרות (אפשר צ"ל לשם וכו' והוא תחלת דבריו בזבחים שם לשם גבוה מהן כו'):

(יא) **אר"י בן פדייה מי יגלה כו'.**כ"ה בתנחומא שמיני ס"ח כצ"ל שלכן אמר לו בר קפרא להלן ר"י בן אחותו כדאיתא בכ"מ שהיה בן אחותו של בר קפרא:

(יב) **במים רבים ועקבותיך לא נודעו ואתה אומר כו'**כצ"ל:

(יג) גן בעדן מקדםכצ"ל ולשון מקדם דרש שנתעסק תחלה במטע:

(יד) **צומח עצים כו' אפילו קנה חצים.**דרש כמו צומח חצים (שהח' נבלע בקריאת ב' התיבות יחד) וכדכתיב בשמואל א' חץ חניתו וקרינן עץ חניתו:

(טו) **כל פרי הה"ד כי תבואו אל הארץ ונטעתם.**אפשר מדרש כמ"ש בקה"ר שם שלא היתה חסרה אפילו פלפלין (שעציו כטעם פריו) ומכוין לדרשו כאן ג"כ בקרא דעץ מאכל כדדרש ליה ר"מ (בברכות לו) ובכ"מ:

(טז) **אדרינוס שחיק כו'.**קה"ר פ"ב פט"ז:

(יז) **אי קרצת לא חשכת.**אף שזכית להשכים חי הבקר הזה אינך יודע אם תזכה לחיות ולראות חשכת ערב מחמת זקנותיך ולמי זה אתה עמל לנטוע והשיב לו הסבא שהשכים ומצרה לה' שיזכה גם להעריב ואף אם לא יעריב מה דהני למרי שמיא כו':

(יח) **בעלי גברין היו.**פי' בערוך ע' בעל כההוא דתנינן (בבכורות מד) המאושכן ובעל גבר פי' שאברו גדול וזהו לשון גדלי בשר דכאן בשר ערוה:

(יט) **אל גבעת הערלות מקום כו'.**שה"ר פ"א ספי"ח קה"ר פי"א פ"ב:

(כ) **על אדני פז אלו פרשיות כו'**תנחומא ס"פ בהר:

(כא) **דאר"י אילו שנוהגין כו'.**לעיל פ"ט:

(כב) **ולאשתך אינה ממתין שתשמור לנדתה.**דרש לא תאכלו על הדם לשון נקי כמו אוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת ספ"ו דכתובות וכ"מ במ"ר בשה"ר פ"ה פי"ב:

(כג) **עד שימצה דמה.**פשטיה היינו עד שתוצא נפשה (בדמה כי הדם הוא הנפש) וכדדרשינן אזהרתו מלא תאכלו על הדם (סנהדרין ס"ב) וכן יתפרש כפשוטו הא דשאול דחוטאים העם לאכול על הדם:

(כד) **בת י"ד כו'.**עיין בהגר"א י"ד ס"ח סק"ד ומדשני לכתוב בזה ולא. כתיב ושחטתם פה דרש דלרמוז על הסכין קאתי:

(כה) **אימת פרע לו כו'**בשביל שטרח לבדוק סכין המציא לו חרב (ואף שלסדר הכתובים משמע שהיה זה קודם מעשה דושחטתם בזה י"ל בשביל שהיה מוכן אצלו סכין כזה לשחיטה מקודם המלחמה זכה שהמציאו לו חרב):

(כו) **על הדבר הזה.**עמ"כ ובבמ"ר רפ"י מסויים ששחיטה צורך מזבח: