(א) **והגיל שלו של מרגליות.**הוא משל לקרן שכרו הצפון לעוה"ב כמו הגיל שהוא טמון ואין נראה רק קולו נשמע והוא משל פירותיו שאוכל בעוה"ז ומטיב בהן לאחרים ג"כ. אבל עיקרו הצפון לעוה"ב לו לעצמו ואין לזרים אתו:

(ב) **ואין עושין פירות.**איפשר ר"ל שאין לעבירה שלהם פירות וכדדרשינן בספרי האזינו פסקא שכ"ד ובירושלמי ספ"ק דקדושין ודפיאה ממקרא זה אבל איננו כ"כ מענין המאמר:

(ג) **אוי לרשע רע לעצמו ורע כו'**כצ"ל:

(ד) **להיכן אנו נמשכין לג"ע.**משום שרוב משיכת בהמה אחריו הוא לטבח. לכן מפרש כאן כדכתיב בתריה ירויון כו':

(ה) **רווק הדר במדינה ונותן שכר כו'.**בבמ"ר ר"פ י"ד הגי' מי שאין לו בנים נותן שכר כו' וצ"ל כאן ג"כ רווק הנותן שכר ותיבת הדר במדינה נשתבשו להוסיף מלשון הש"ס (בפסחים קיג) רווק הדר במדינה ואינו חוטא:

(ו) **ב"ק בראשי ההרים כו'**מי שפעל כו' שכרו נראה שמכוון למקרא (ישעיה מ) על הר גבוה כו' בכח קולך כו' שכרו אתו ופעולתו לפניו:

(ז) **מי הקדימני כו' מי קלס כו'.**פסיקתא דעשר תעשר:

(ח) **מי עשה לי סוכה עד שלא נתתי לו מקום.**אפשר דאתא כר"א ספ"ק דסוכה שאין יוצאין בסוכה שאולה (אבל כל אידך דחשיב לכ"ע שאול פטור וכן במזוזה עי' בי"ד ס"ס רפ"ו) או אפשר שלשאלת מקום לעשות סוכה קרי ליה נמי נתינה שנתן ה' חינו בעיני המשאיל:

(ט) **מי הפריש לפני קרבן עד שלא נתתי לו בהמה הה"ד שור כו'.**בפסיקתא הגירסא מי הפריש בכורות עד שלא נתתי לו צאן ומדרש יפה לענין מקרא דהכא שור או כשב כו' והיה ז' ימים כו' על הבכור:

(י) **בב' יעופף לקילוס.**פר"א ספ"ד ועיין תנחומא צו סי' י"ג:

(יא) **ר"י ור"נ רי"א אם יאמר כו'**חסר כאן דברי ר"נ וישנו בתנחומא כאן ובקה"ר ע"ש בהגהותי בס"ד:

(יב) שעתיד לעשות ים ליבשהכמ"ש (ישעיה יא) והחרים לשון ים וגו' כאשר היתה לישראל ביום עלותו מארץ מצרים:

(יג) **שאול נרדף מפני פלשתים ובחר כו'**הראיתם אשר בחר זה היה מעשה קודם שמלך ונלחם עם פלשתים ונראה רומז למ"ש (שמואל א' ד') ואני מן המערכה נסתי היום ואמרו במדרש שמואל שם ושוח"ט מזמור ז' שזה היה שאול ולכן בחר בו ה' למלוך על ישראל:

(יד) **שור מפני ארי כו'**עז מפני נמר כו' כבש מפני זאב כו' אלו נרדפין זה מזה כמו שכתוב (ישעיה י"א) וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי כו' ועגל עם כפיר כו' וארי כבקר כו':

(טו) ענה בי לקבל שכר במצות שהן עניות עדותואיפשר רומז על ק"ש כדסיים לא אמרתי שתהיו קורין ק"ש כו' והיא עדות כמ"ש (בברכות י"ד) כאילו מעיד עדות כו':

(טז) **ואמרו כלום אלו יכולין להתוכח כו'.**כ"ה הלשון לקמן וכצ"ל ועיין במ"ר רפ"י ושה"ר פ"ה פי"ג:

(יז) **דרכת עד דחסל.**עמ"כ ולגי' שלנו נראה דצ"ל תרח"ת שפירושו לשון המתנה:

(יח) **למלך ששלח שלוחים כו'**ג' שלוחים משה כו' ור"ל ז"ש (במיכה שם אחר קרא דמה הלאתיך) ואשלח את משה ואת אהרן ואת מרים:

(יט) **לא הטרחתי כו'**קורין ק"ש לא עומדין אע"פ שהוא כמו עדות כמש"ל ועדות צריכה עמידה וגם משום כבוד קבלת מ"ש היה ראוי לעמוד אבל לא הטרחתי דקיי"ל כל אדם קורא כדרכו:

(כ) **ולא פורעין ראשיכם.**עיין ב"י א"ח סי' ס"א ובהגר"א ס"ח סק"ו:

(כא) **עשרה מיני בהמות כו'.**במ"ר פ"כ ופכ"א ופסיקתא דאת קרבני:

(כב) **צ"ט למיתה ואחד לחיים.**רומז להמדה שהיא אחד ממאה שממנה ומשם המיוחד לה נשפע החיות והלידה ליושבת על המשבר:

(כג) **וביותר כשהוא זכר.**נכתב כאן משום שטפת המאמר דר"פ תזריע שמסיים שם כן ע"ש:

(כד) **כל פעולות טובות.**בערוך הגי' כל ברכות:

(כה) ולא היו יודעין אלא שדשו בעקבז"ש עמי לא התבונן אף שידעו לא התבוננו בה וכן במקרא דירמיה דאותי לא ידעו כתיב אח"כ סכלים המה ולא נבונים חכמים כו' ולהיטיב לא ידעו:

(כו) **שאם נגחתו אמו או שנמצא בו מום.**עמ"כ ואפשר הכל ד"א וצ"ל שאם נגחתו אמו ונמצא בו מום (שע"י הנגיחה רגיל ליפול מום כדאמרינן (בבכורות כ"ה) דשכיחי מומא אגב דמנגחו הר"מ ברלין) אך מה היא הבדיקה ע"י ז' ימים לא נתבאר ודרך הגהה רבה אולי צ"ל כדי שיבדק תחת אמו שאם מתה אמו או שיצא דרך דופן ה"ז פסול כו' דתנינן תמן כו' (ולגי' שלנו גם הא דתנינן תמן תמוה שמ"ש המ"כ שנתרסקו איבריו כיוצא דרך דופן דמי אין לו ביאור כלל) ולפ"ז האי כדי שיבדוק היינו אם הוא נפל כההיא (דשבת קלד) אף שבאמת לקרבן אפילו קים לן שאינו נפל פסול קודם ז' ימים כמ"ש המל"מ פ"ג מאיסורי מזבח:

(כז) **עד שיראו פני המטרונא כו'.**עט"ז יו"ד ס"ס רס"ה:

(כח) **שכתוב בתורתו שור או כשב או עז ורחמי כו'**זה המן דכתיב כו' לגי' זו אין מכוון יפה אכזריות המן נגד רחמי התורה שיהיה ז' ימים תחת אמו [והיה נכון לגרוס זה פרעה שאמר וראיתם על האבנים. כדמפרש להלן תחות כרסי אמהון אנא מחנק כו'] ובילקוט משלי הגי' שכתוב בתורתו ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד ומכון נגד זה גזירת המן להשמיד וגו' טף ונשים ביום אחד:

(כט) **לי באת להזדווג חייך שאני עושה עמך מלחמה.**כלומר כביכול אני בעצמי וכ"ה בשוח"ט מזמור ב' אע"פ שיש לי כמה גדודין אני עושה עמך כו':