Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah Chapter 28
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(א) **מה שהבריות מסגלין כו'.**שהצדיקים מסגלין כו' כצ"ל וכ"ה בקה"ר:
(ב) ואין נותנין לי שכר אלא העומרכצ"ל:
(ג) **כמה היו ישראל מצטערין על מצות העומר.**בא לבאר לשון בכל עמלו שיעמול על מצות העומר:
(ד) **דלא צווחית יתי עם חברי לא כן אמר שלמה מה יתרון לאדם כו'.**כ"ה בקה"ר (ופירושו שלכן כתב על השער מה יתרון לשמחתך וכצ"ל ולכן מביא מעשה זה לכאן):
(ה) **את ה' אלהינו הנותן גשם יורה ומלקוש בעתו יהב לכון כולא כו'**כצ"ל ור"ל שלא תאמרו כיון שנתן כבר לכם הגשם ועבר זמנו מן הפסח מעתה אין אנו צריכין לו עוד כי הלא עוד שבועות חקות קציר ישמור לנו ז' שבועות שבין פסח לעצרת חקות קציר חטים ישמור לנו מרוחות וטללים כדמפו' וע' מ"כ הגי' מקה"ר וכ"ה בפסיקתא ר"פ עומר וע' ראב"ן סי' פ"ו:
(ו) **ואם טל כו' תניף כו'.**פי' תניף ענין הזלה כמ"ד נופת תטופנה והוא נופל על הטל כד"א תזל כטל אמרתי:
(ז) **הוי אומר בזכות מצות העומר דכתיב כו'**וקצרתם את קצירה ואפשר מתכוון לדרוש את קצירה על קציר ל"א מלכים דדרש בסמוך אשר קצירו אלו ל"א מלכים ובזכות והבאתם את העומר. וזהו שייכות ענין דרשת אשר קצירו לכאן:
(ח) בריתי תשמורואיזה זו מצות עומר כדדרש לעיל שבועות חקות קציר תשמור על חוק שהוא ענין ברית עולם מצות העומר וספירת ז' שבועות של חקות קציר:
(ט) **ושעורים וגו'**ועוגת שעורים תאכלנה ר"א ב"ר חלפתא אמר ריבה בהן שעורים כו' כצ"ל ומדהדר כייל לה וקרי עגת שעורים דרש מתחלה על מצות עומר שעורים. שעמדה באותה שעה להגן עליהם ואח"כ דרש שריבה בה שעורים:
(י) **רשבנ"א כו'**שהם מריצין לבני מעים. לגי' הספרים אפשר בא לפרש טעמא דריבה בה שעורים כדי שיהיה מריצה לבני מעיים כדאמרינן (בשבת ק"ח) אכלין נהמא דשערא כי היכי דלשתלשל (ולולי זה מפני כובדה להתעכל לא היתה יוצאה מבני מעיים) ואם באנו לפרש דברים שהן מריצים לבני מעיים הן דברים אחרים הפועלים וכן (כמ"ש בירושלמי ריש כלאים על השמועות שמריצים לבני מעיים (הר"מ ברלין) והוא מין פול ואפשר בא לומר שהוא בכלל פול דכתיב כאן שנתן בה) אפשר היה לומר דרשב"נ למידרש סיפיה דקרא והיא בגללי צואת אדם תעוגינה קאתי לומר דלאו גללי צואה ממש קאמר אלא דברים המריצים וגוללים אותה צאת החוצה מבני מעיים אבל יקשה לומר כן בקראי דהא כתיב אח"כ נתתי לך את צפיעי הבקר תחת גללי האדם:
(יא) שמואל אמר תמן אמרין עבדין כו'(עירובין פ"א):
(יב) **והן מפסלין באוכלין ומשקין שלו.**עמ"כ ואפשר גרסינן מטפלין כלו' והלא היו הן וכולין לטפל בזה העיסה ג"כ ולמה הוצרך יחזקאל בעצמו לעשותה כמ"ש תעגינה לעיניהם. ואפשר גרסינן עבדים ושפחות יש לי והן מפסלין כו' ועל עצמה אמרה המטרונא שאפילו עבדים שלה היו מפסלין מלאכול זאת [ובילקוט המכירי גרס מבזבזין]:
(יג) **כל עמל יפקון להון אפנטי דיהודא בעי כו'**כ"ה בילקוט אסתר וכצ"ל ור"ל לראות פני היהודי הזה שיתלה (ועשתה זה בחכמה שיבואו כלם בשנאתם ליהודים לראות ויפול פחדם עליהם. ועמ"ש בס"ד בביאורי לפר"א פ"ן בזה):
(יד) **ובק"ש היה עוסק ולא הפסיק שנאמר למען יזמרך כבוד ולא ידום.**שהיה ראוי מרדכי שהוא עיקר הנס יהיה הוא הפותח והוא החותם לגמור פסוק השירה. אך שהיה עסוק בק"ש דמם ושתק ולא ענה. לכן נאמר מקרא זה מישראל כמדברים בעדו על ענין זה שאח"כ כשיגמור קריאתו יזמר לה' בכבוד ולא ידום. ועתה אני כנסת ישראל לעולם אודך: