(א) **תני בשם ר"א בכ"ה באלול כו'.**עי' פר"א רפ"ח ומש"ש בס"ד:

(ב) **ואתיא דרב כהדא כו'.**ירוש' פ"א דר"ה ה"ג ופסיקתא דבאחד לחודש הביאו הר"ן בפ"א דר"ה:

(ג) **את סימן לבניך כו'**אימתי בחדש השביעי בא' לחודש וגו' זכרון תרועה כצ"ל והיינו זכרון ליום ראשון כן יעלה זכרון ישראל לפניו לטובה ע"י תרועה (שהיא עצמה לשון ריעות ורצון ג"כ):

(ד) **והנה סולם כו'**ארשב"ן אלו שרי כו'. ע' שמ"ר פל"ב ותנחומא ויצא פר"א פ' ל"ה:

(ה) **לא האמין ולא עלה.**שחשש שמא יגרום החטא ואינו כדאי למיכל תרי עלמא וכמ"ש בב"ר פ' ע"ז שאין הבטחה לצדיקים בעוה"ז:

(ו) לנקותך מעונותיך לע"ל ר' ברכיה בש"ר ירמיה אורח חיים כו'(הכתוב להלן שייך כאן כו') מן הענין לא תכלה פאת שדך ואימתי בחדש השביעי יהודא ב"ר נחמן כו' כצ"ל ור"ל דדרש סמיכת בחדש השביעי למצות פיאה לומר שאז בחודש השביעי זוכר להם הקב"ה מצות לא תכלה פאת שדך ולא יעשה כלה ח"ו רק ייסרם למשפט להביאם לאורח חיים ע"י יסורין ושזה נלמד למשכיל למעלה בסדר הפרשיות שבתורה כנ"ל:

(ז) **בדין הוא עולה.**שאלהים הוא דיין וגם בתרועה נדרש לשון שבירה כד"א תרועם בשבט ברזל. אבל שופר הוא לרחמים לזכרון טוב לישראל כמ"ש במכילתא יתרו שכ"מ שנאמר שופר סימן יפה לישראל:

(ח) **בה' זקנים שהן נכנסים כו'.**עמש"ל בהגהות שמ"ר פט"ו בס"ד:

(ט) **שופר זה מכניס בזו ומוצא בזו.**מכניס מן המצר ומוציא לרחבה:

(י) **אני ה' מלמדך כו'**ליצה"ר שמוציאו כו' עאכ"ו. שיעשה לו קבלת עמ"ש ומלמד לעצור בעדו וכן למוד התורה הוא תבלין מלמד ודרבן להציבו בדרך תלך לטובה:

(יא) **ג' שמות נקראו לו מלמד כו'.**בב"ר פי"ד (דנ"ז ד' ופסיקתא דחנוכה):

(יב) **שבני אברהם כו'**כדי הוא כו' הגדול בענקים כלומר שהוא מכריע את כולם בזכותו כשיעלה בכף מאזנים של זכות מטה כלפי חסד [ואפשר דרש יחד כמו אחד דדרשי' ליה לעיל אברהם כד"א אחד היה אברהם (ולענין המקרא דבא' לחדש השביעי דכאן. וודאי קרוב הדבר דדרשי' באחד בזכות אחד היה אברהם לבדו די לשקול לכף זכות בחדש השביעי)]:

(יג) **גתות בתוכו ברכות בתוכו.**דחוק לפרשו על ברכות תפלת ר"ה ונראה דגרסינן בדות בתוכו כדנקטינן בכל דוכתא גתות ובדות בהדדי:

(יד) **כל השביעים חביבים.**ע' פר"א ס"פ י"ח:

(טו) **וכתיב ויקרא אסא אל ה'**וא"ל הנביא ה' עמכם וכתיב שם וימצא ויבקשוהו להם [ועיין בערוך ע' חט השביעי בסופו]:

(טז) **כתוב א' אומר זכרון תרועה כו'**פסיקתא דבאחד לחודש:

(יז) **א"ר תחליפא דקסרי בכל מוספין כו'**ירוש' פ"ד דר"ה ה"ח ע"ש הגירסא (הר"מ ברלין):