(א) **ר"א שאל כו' מהו וצדקתך כו'.**איכה רבה פ"א אות מ':

(ב) **מי כמוך בעליונים מי כמוך בתחתונים.**משום דהדר כתיב אלהים פעם ב' ודרש שמי כמוך נמשך גם למעלה שבמרום אין כמוך וכן בתחתונים:

(ג) **ואתה מתאוה לאורן של ישראל.**כדדרש להלן תכסוף חמדת:

(ד) כד"א אז תקרא וה' יענה. כן אמר איוב כאן דרך בתמיה וכי ח"ו אפשר הוא שתקרא אלי ואנכי אענך עד שלמען זה תכסוף למעשי ידיך וצויתם שידליקו להאיר לפני משכן כבודך כביכול:

(ה) **ברשותך ואת תשגיח במעשי ידיך אלא למעשי ידיך תכסוף הוי צו כו'**כצ"ל. וע' א"א:

(ו) **נרך בידי ונרי כו'.**דב"ר פ"ד:

(ז) אם הארת נרי כו'. איפשר דרש שמן למאור להעלות נר תמיד. שע"י מצות שמן למאור תזכה שיעלה הקב"ה אור נר נשמתך תמיד כד"א (ישעיה נח) ונחך ה' תמיד והשביע וגו' ושמן על ראשך לא יחסר:

(ח) הה"ד ראשך עליך ככרמל. תנחומא תצוה (ס"ו):

(ט) **הבט לברית מילה.**עמ"ש בס"ד בביאורי לפד"א ס"פ כ"ט בזה:

(י) **הדלים כו' כדוד.**שהוא לבוש לבוש ארגמן לבוש מלכות:

(יא) **בתוך רהיטין של יעקב אבינו.**כמו רהיטנו ברותים שדרשוהו על בהמ"ק והוא כמו באהלי יעקב. וחוזר ודורש רהיטנו לשון ריצה ורהיטה:

(יב) **נשמטו בידי סלע שופטיהם ושמעו אמרי כי נעמו.**כלומר שמשה ואהרן שמעו אמרי ה' וינעמו למו. רק בדבר הסלע נשמטו ונענשו על ידם ועבפרש"י בתהלים (שם):

(יג) **ודרכו של מלך כו' ואחרים כו'.**אפשר ר"ל שאסור בעשיית מלאכה בפרהסיא כדאיתא (בקדושין ע:) כיון שנתמנה כו':

(יד) **עד שא"ל הקב"ה ולא תמצא בארץ החיים.**מקרא הוא (איוב כח) בפרשת החכמה מאין תמצא שדרשוה על זה ששאלו תורה היכן היא כו' ודרש כאן לא תמצא אצל המלאכים שהן חיים לעולם ואין צריכין לתורה שנתנה לבני אדם להיישירם מדרכי מיתה לדרכי חיים:

(טו) **שבטחונה בה ומתן שכרה בצדה.**כד"א בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר:

(טז) **בטוח שגוזר ואחרים מקיימים.**דרש עוז מבטחה אין עוז אלא מלכות ושררה כמלך שגוזר ואחרים מקיימין וכדאיתא (תהלים ל"ז) ובטח עליו והוא יעשה:

(יז) **ר' אומר כא"א היש מספר כו'.**במ"ר פי"א ועי' ב"ר פע"ח:

(יח) **חלונות היו לבהמ"ק כו'.**במ"ר פט"ו:

(יט) **לזון עינו ממנה הה"ד נהר דינור כו'.**עמ"כ ויד"מ. ואפשר לפרש כמ"ש בפר"א פנ"א שכשהשמש יוצא להאיר על הארץ מדליק אורו בנהר של אש. והוא נהר דינור כמבואר בס' רזיאל אך העיקר נראה שבמקרא זה כתוב כאן בטעות. ומקומו להלן באידך דר' אבינא הברק הזה מתולדות אש שלמעלן הוא הה"ד נהר דינור נגד כו' שמביא ראיה ע"ז שיסוד האש נמשך מלמעלן:

(כ) **כמין חרדל של דם.**עיין יד"מ. והוא רמז למ"ש בשח"ט מזמור י"ט שנכנס לעולם טהור ויוצא טמא ממעשה הבריות. וזהו רמז חרדל של דם כטומאת הנדה:

(כא) הבריות מקטירין לנוכצ"ל עיין בשו"ט שם:

(כב) אלא שמן זית מזיתוכצ"ל וכ"ה בת"כ (ובמנחות פ"ו:) ע"ש בפרש"י (ונשתמט זה מהיד"מ):

(כג) **ולגיון א' לא מרד.**נתבאר בנמשל מי הוא שלא מרד הזית. ואפשר רמזו למ"ש בירושל' ספ"א דכלאים ובשוח"ט מזמור קכ"ח שהזית אינו מקבל הרכבה. וזהו לא מרד בדור המבול שהרכיבו ושינו סדרי הבריאה בבעלי חיים וצומחים. והזית שאין מקבל הרכבה נשאר בהוויתו כרצון וסדר הבריאה תחלה. ולכן נתגלגל ע"י אורה בימי נח ולדורות:

(כד) **אר"י אפילו אסטרבולין של רחיים כו'.**בב"ר ל"ג ליה כאן. אבל בשה"ר פ"א פכ"א איתיה. ואולי יתפרש לפ"ד הרמב"ן ע"פ הפר"א שמ"מ נתגלגלו המים משאר ארצות וירדו לא"י רק שהגשמים לא ירדו עליה. דלכן קאתי לדחות דברי ר' לוי שאמר משבשושי א"י היה. שגם אלו ודאי נמחו במי המבול כיון שהיו המים אדירים כ"כ עד שנמחו בהן אבני רחיים אלא מג"ע הביאה:

(כה) **ואומר שמחתי באומרים לי בית ה' נלך.**תנחומא מסיים במקרא דאור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה. וכאן נמי הכוונה שלע"ל כשיבנה בהמ"ק יערוך נרו של משיח ויחזור האור שנגנז להאיר וישמחו בו אבל עתה אמרו בבמ"ר פט"ו נמנעה השמחה מהרשעים והוצרך הקב"ה כביכול לישב עם הצדיקים בנר ור"ל כד"א וימנע מרשעים אורם שהיא השמחה. ולכן שמחתי באומרים לי בית ה' נלך. ורומז למקרא (ישעיה ב) בית יעקב לכו ונלכה באור ה' דכתיב שם לכו ונעלה וגו' אל בית וגו':