(א) **הן די תליא מרי זיינו כו'.**ב"מ פ"ד:

(ב) מרצחים עבדין קטוליאלהוציא שלא נפרש מרצחים שם התואר כלומר עתה ילינו בה אנשים מרצחים:

(ג) מקום שנעשהמדה"ד בדוהמ"ב שמה הרשע שמה וימח את כל היקום כדתנן דוהמ"ב אין להם חלעוה"ב (ובירושלמי שם ילפינן לה מהאי קרא) ורוה"ק צווחת כו' מדה"ד בסדומיים וה' המטיר על סדום שמה הרשע כדתנן אנשי סדום כו' בדין ורוה"ק צווחת כו' כצ"ל. והענין לומר שלכאורה הוא כעוות הדין ח"ו שכבר קיבלו עונשם בעוה"ז ונימוחו מעוה"ב ג"כ וע"ז רוה"ק משיבה כי גדלה עוונם מנשוא:

(ד) מכינותינו ויד עני ואביוןלא החזיקה (יחזקאל טז) לקמן נאמר הנפש נתנה במקום המשפט וחוטאת. זה ג"כ בא לדרוש מקום המשפט שמה הרשע (ומפני זה הובא דרשת פסוק זה לכאן):

(ה) מקום שהפכתי קללת בלעם כו'. שזה היה בשטים בערבות מואב כמ"ש (מיכה ו) ומה ענה אותו בלעם בן בעור מן השטים:

(ו) אכול הדםכי הדם הוא הנפש ואת יוצאת וחוטאת נפש כי תחטא בשגגה כצ"ל ותפס איסור דם בחטאת כדרך הש"ם למינקט חטאת חלב וחטאת דם כמ"ש התוספות בכמה מקומות ויש לפרש שבא לדרוש סוף המקרא דלעיל מקום הצדק שמה הרשע מקום שהצדקתים בו ואמרתי כי הדם בנפש יכפר שמה הרשע שמה אוכלים הדם וחוטאים בו:

(ז) **להבל היוצא מפיו.**הבל דבור של חטא כמ"ש (איוב ל"ה) איוב הבל יפצה פיהו. ומפני שהדיבור הוא עיקר גדר מותר האדם מן הבהמה לכן אין מספיק כל מע"ט שסיגל נגד חטא שבו:

(ח) בפיטורין היוצא כו'. תנחומא ס"פ מקץ:

(ט) **ולא לריח רע.**כוונת העמל באשר הוא עושה יהיה בשביל שיוכל לקיים גופו ויושלם בפיו גדר המדבר כפי הרצון העליון ולא בשביל האכילה עצמה שאין סופה כ"א להתעכל לריח רע:

(י) **מלא קוצין ושכח והלך כו'**בבבלי עירובין (ק') מסקינן שמותר להלך ע"ג קוצין בשבת והויק"ר הוא אגדה ירושלמית סובר כדעת הירושלמי שם. ושלהי ביצה דאסור:

(יא) אף בנדרים אסורצ"ל אמר [ט"ס הוא ואני הגהתי זה על מה שנדפס בטעות בד"א רשב"ל אסר אף בנדרים כו'. שצ"ל רשב"ל אמר. ועתה שהדפיסו כן בפנים. נתחכמו לכתוב הג"ה זו על אסור דסיפא]:

(יב) **לפיכך אני מניח הגוף ומדיין עמך.**בא לדרוש מ"ש נפש כי תחטא ולא כתיב אדם כי יחטא:

(יג) **ישראל א' חוטא וכולם מרגישין.**בא לדרוש מ"ש נפש לשון יחיד. ור' אלעשא דלהלן בא לדרוש זה:

(יד) בשם ר"יק"ד מזמורים אמר כו' כצ"ל וכ"ה בפ"ק דברכות: