(א) **נא כבוד וגו'**ותן לי תודה ויען עכן כצ"ל:

(ב) לשבים את הדרך אראנו בישע אלהיםהה"ד ובני זרח כו' כצ"ל. ור"ל שנמנה עם הצדיקים וזכה לעוה"ב כדמפרש [והראה ופשט ספקו של אלישע אחר ששאל לר"מ ומקבלין כדון וא"ל עד דכא עד דכדוכה כו'. וכן עכן שם קודם שנידון במיתה וזכה לעוה"ב]:

(ג) **איתן זה כו'.**כל המאמר בבמ"ר פי"ט:

(ד) זמרי ריבל"א כו'.(ירושלמי פ"ו דסנהדרין ה"ג):

(ה) אלו מסקלי דרכיםכצ"ל:

(ו) **אלו סופרים משנים כו'**ודרש עליהם אראנו בישע אלהים דלקמן פ"ל שהם זוכים לעמוד בימינו של הקב"ה:

(ז) **אלו שהן מדליקין כו'**שאול לא זכה כו' ודרש עליו אראנו בישע אלהים כד"א (שמואל א יא) כי היום עשה ה' תשועה בישראל. וכן זכה לעוה"ב במחיצתו של שמואל הנביא:

(ח) **דארשב"ל שאול כו'.**ירושלמי ספ"ג דשביעית ותנחומא תצוה פ"ח:

(ט) ירותתי גבך כו' מורשה קהלת יעקב. ע' (פסחים מט):

(י) **דרך זו ד"א.**לקמן פ' ל"ה:

(יא) **סלירא וישב עליה עמ"כ.**ופי' הראשון נכון (ולפי' ב' הגרסא סלידא. בדלי"ת שהוא שכר פעולה וע"ע ע' סלרין) שמתפרש הדרשא על תודה יקריבנו בזכות קרבן תורה יקריבנו הקב"ה כביכול לישב לפניו:

(יב) אר"י הטפש הזה כמו לקמן ס"פ כ"ה ובמ"ר פ"י ושה"ר פ"ה פ"ב:

(יג) **מתרגם חובתו.**עמ"כ ודריש יליץ כמו המליץ שהוא מתורגמן ועניינו כאן מפרש וממליץ עבור חובתו לכל שלא עבר על כריתות וחייבי לאווין רק אשם הוא חייב:

(יד) **בקדקד ראשיהם.**עיין ביד"מ בבמ"ר שם ונראה הטעם מפני שהקב"ה פדה עמו מבית עבדים ונתן להם הרמת ראש (כמ"ש ביד רמה ות"א בריש גלי) ולפשוטו זהו סימן תפילין טטפת ועטרה על הראש לסימן חירות (כמ"ש פ"ק דר"ה ח) שלוח עבדים עטרותיהם בראשיהם) וז"ש וראו כו'. כי שם ה' כו' זהו תפלין שבראש. וזה שבא על השפחה שוולדה כמותה עושה זרעו עבדים ולכן נתלה בקדקד ראשו:

(טו) ד"א אוילים יליץ אשםובין ישרים רצונו זה שהביא קרבנו כו' את בני לוי וגו' וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים. ד"א אוילים יליץ אשם זה שמביא קרבן על חטאו ובין ישרים רצונו זה שמביא קרבן שלא על חטאו כצ"ל. ופירש תחלה דרש אוילים זה שמביא קרבנו כתת האוילים זבח שאין עושה תשובה ואין מתכפר לו ותקנתו שילך בין ישרים הן שבטו של לוי (שנקראו ישרים כד"א (ד"ה ב' כט) כי הלוים ישרי לבב) כי תורה יבקשו מפיהו ורבים השיב מעון ואז יהיה קרבנו לרצון ומביא סמך לזה מדכתיב אחר וטהר את בני לוי כו' וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים:

(טז) **מירכתי צפון לכשיתעורר מלך המשיח כו'**כצ"ל. וכ"ה בירושלמי פ"א דמגלה ובבמ"ר:

(יז) בהמ"ק הנתון בדרוםכדתנן בפ"ב דמדות רובו מן הדרום וכמ"ש (יחזקאל מ') ועליה כמבנה עיר מנגב וכמ"ש בב"ר ס"פ ל"ט ע"ש בהגהותי בס"ד:

(יח) **בעוה"ז בשעה שרוח כו'.**אסתר רבה פ"ב:

(יט) **שמשמשות בו ב' רוחות כו'**אל תכלאי. אפשר ירמוז לשתי מתנות עושר וחכמה. כמ"ש שולחן בצפון ומנורה בדרום. שבעוה"ז אין משמשות כאחת ומבטלות זא"ז כמ"ש לא כל אדם זוכה לשתי שולחנות. אבל לע"ל מתאחדות לשמש כאחת אומר לצפון תני מצפון זהב יאתה ובכל זה לא תכלאי לסבב מונעים למתנת התימן החכמה:

(כ) **ר"פ כו' לע"ל כל הקרבנות כו'**ע"ל פכ"ז ושוח"ט מזמור נ"ו ומזמור ק' ותנחומא פ' אמור:

(כא) **נוסעים במחלוקת כו'.**איכה בפתיחתא סי' י"ח:

(כב) **שאסור כו'**שלום במקום מטונף (שבת י'):

(כג) חדא איתתא וילפא שמעא ליה (רגילה לשמוע לו) ענתא מדרשא (נתאחרה הדרשא דר"מ) אמתינת כו' וכ"ה בירושלמי ספ"א דסוטה ובמ"ר פ"ח וכצ"ל: