הא דתנן והניחו זקן או חולה נותן לה בחזקת שהוא קיים. איכא דק"ל הא דאמרי' בפ' המפקיד (בבא מציעא דף ל"ט) דינמא מיתה סבתה ומיתה ברתה דאלמא חיישינן ובתוס' מתרץ כשהגיעו האם והבת לגבורות וא"כ האם מפליג פליגא לה ומפרשי' דלא אמרינן פלג אלא בבן מאה. ולאו מילתא היא. וי"ל שאני שבי דכולהו איתנהו ביה. אבל בעלמא לא חיישינן וי"ל שאני התם דכיון דאפשר והבן מוטל על ב"ד אין נזקקין לו לתקנו לגמרי וחוששין לכל דבר שלא יצא דבר שאינו מתוקן מתחת ידיהם. אבל הכא מוקמינן לי' בחזקתיה משום דלא אפשר לתקן לגמרי ולחוש, וזה עיקר.