כיני מתניתא וסד בסיד אם סד בסיד כ"ש כו'. פי' דמפרש למתני' וסד בסיד כמו בעל ועשה מאמר ונתן גט כו' דפירושו או בעל או עשה מאמר וה"נ מפרש להמתני' דהכי קתני אא"כ הרחיק מכותלו ש"ח ג' טפחים וסד בסיד הכוונה או סד בסיד כמו דמסיק ואזיל אם סד בסיד כ"ש אם לא סד בסיד ג' טפחים מהדא מרחיקין הגפת כו' מכותל חבירו ג"ט או סד בסיד והתם מפורש דסגי בחד וה"ה ברישא דכותי' דמ"ש האי מהאי ותנא בסיפא מפורש או סד בסיד וה"נ ברישא דהכוונה וסד בסיד הוא או סד בסיד:

תני ולא של נפחין. תני רב קרנא אין הוה כגון קיני או כנפח מתחלה מותר כנגד דירתו מהו א"ר אחא כ"ש כנגד דירתו פי' הרמב"ן ז"ל דקאי על הא דה"ג לא יפתח אדם חנות של נחתומין תחת אוצרו של חבירו על הא שאל אם דוקא תחת אוצר אסור אבל תחת דירתו ש"ח מותר ע"ז אמר ר"א כ"ש כנגד דירתו ומקשה מהאי ירושלמי על שיטת הרא"ם ז"ל דכתב בפי' הגמרא דירה שאני דלפיכך אם קדמה החנות של נחתומין לאוצר מותר משום דדירה אין דרך לעשותו אוצר וכיון שהיה מתחלה דירה אין לו לחוש שמא ימלך ויעשה אותו אוצר לפי שאין אדם עושה מדירתו אוצר ורחוק הוא מאוד יותר משדה שאינה עשוי לבורות ולדבר רחוק כ"כ לא חששו. עכ"ל ז"ל [מובא בשטמ"ק ז"ל] ואילו מהירושלמי הזה מוכח בפירוש דכ"ש דירה ונראה לפענ"ד דלפי הגי' שלפנינו דגרסינן הא כנגד דירתו מהו בה"ב בסוגיא דידן [ולפי הנראה דלגי' הרמב"ן ז"ל היה גרסינן זאת בה"ג] שפיר נכון שיטת הרא"ם ז"ל דה"פ כיון דתני אם היה נפח מתחלה קודם שבנה חבירו ביתו מותר הגם שהיא מקום העשוי לבנות מ"מ מותר ע"ז שאל כנגד דירתו מהו אם החנות קדמה לאוצר אך היה כנגד דירתו מהו אם יש לחוש שמא ימלך ויעשה אוצר ע"ז אמר ר"א כ"ש כנגד דירתו דמותר לפי שאין דרך של אדם לעשות מדירתו אוצר ורחוק הוא מאד יותר משדה שאינה עשוי לבורות ולדבר רחוק כ"כ לא חששו כדעת הרא"ם ז"ל:

א"ר לא בכותל אטום היא מתניתא. פי' אטום היא כמו אטום בריאה ר"ל סתום בלא חלונות ואע"פ שהוא אטום ואין כאן מאפיל האורה מ"מ אסור משום דוושא א"ר יוסי בכותל סודמין היא מתניתא ר"ל דהולך הכותל הזה כאורך הכותל השני אר"י בר"ב מתניתא ר"ל ברייתא אמרה כן ובחלונות בין מלמעלן כו' מכנגדן שלא יאפיל את הצדדין אלמא דמשום צדדין היא דבעינן בחלונות ד' אמות כדי שלא יאפיל אבל כנגדן לאו משום שיאפיל החלונות אלא אפילו כותל אטום נמי בעינן ד"א דאל"כ אמאי מפרש שלא יאפיל הצדדים לפרש כנגדן ממש א"ו דכנגדן לא בעינן חלונות אלא אפילו כותל אטום נמי בעינן ארבע אמות. וע"ז מסיק ותני כן מרחיקין הכותל מן החלון כמלוא חלון אלמא דהיא מן הצדדין דסגי בטפח כמלוא חלון כדכתב הרא"ש ז"ל ובב' צדדים בעינן ד"א כדאיתא בבבלי דף כ"ב ע"ב ע"ש:

א"ר אלעזר הדא דתימר לימין אבל לשמאל זוקף מיד. פי' דקאי על הכותל מן המזחילה ד"א כדי שיהא זוקף את הסולם משמע דאין לו רשות שיעמוד הסולם שם בקביעות אלא כ"ז שצריך לנקות המזחילה מטריח ומביא סולם ומתקן המזחילה ואח"כ מחוייב להסיר הסולם מן החצר הדא דתימר דוקא בימין החצר ר"ל שהוא כל עיקר הכניסה והיציאה בחצר אבל אם היא בשמאל החצר ר"ל דהיא בחצר מן הצד יש לו רשות לזקוף מיד שיעמוד הסולם בקביעות:

הדא דתימר בשאין דרך הרבים מפסקת בינתים אבל בזמן שמפסקת לא בדא ר"ל אימתי ניפול הנמצא בתוך חמשים אמה הרי היא של בעל השובך דוקא כשאין דרך הרבים מפסקת אבל אם היה דרך הרבים מפסקת כבר נתיאש ממנה בעל השובך:

הדא ילפא מההיא וההיא ילפא מן הדא ר"ל המתניתא דב"מ דאיתא שם במקום שהרבים מצויין שם הרי היא שלו ילפה מההיא דידן דבמתניתין תנן נמצא בין ב' שובכות מחצה על מחצה שניהם יחלוקו ולא הוי של מוצא משום דכיון דלא הוי אלא שנים והוי שביל של כרמים כדאיתא בבבלי ובירושלמי כאן דאין דרך הרבים מפסיקתן וכמו שפי' הרמב"ן ז"ל שאין עוברין בתוכו אלא אותן ב' בני אדם של הב' שובכות וע"כ לא שייך למוצאו כדקי"ל ראה סלע שנפלה משנים חייב להכריז משום דלא מיאש כדאיתא במס' ב"מ דף כ"ו ע"א וההיא ילפה מן הדא ר"ל מתניתין דידן ילפה מההיא דב"מ דברבים מצוין שם הרי אלו שלו וע"כ אי הוה הכא שלשה שובכות ובדרך הזה עוברין שלשה בני אדם של אותן ג' השובכות הרי היא של מוצאו:

אמר ר' יוסי ויאות אמר שאם אומר שרשין עיקר הן לביכורים. זה קאי אפ"ק דמס' ערלה ה"א ע"ש ואגב גררא מייתי הכא כדרך הש"ס הזה: