הכא את מר הגיעו והכא את מר לא את הרובע בלבד מחזיר לו אלא כל המותר אמר מכיון שאת מוציאו לפחות מחבל מחזירו את למידה בחבל. פי' דמקשה הגמ' קושית הגמ' הבבלית כלפי לייא דהכי צ"ל למיתני ולא את המותר בלבד מחזיר אלא כל הרבעין דהא רבע הגיע אך כשיש מותר מחזיר וקמ"ל דאז אפילו רבע דהגיע גם כן מחזיר דאילו לפי לשון הזה ולא את הרבע בלבד מחזיר אלא כל המותר משמע דרבע לא הגיע ובשבילו מחזיר את המותר ובאמת הרבע הגיע אך משום המותר מחזיר הרבע והיינו דקפריך הכא את מר הגיע. והכא את מר ולא את הרבע בלבד מחזיר אלא כל המותר דמשמע דמחזיר המותר בשביל הרבע והא אמרת דרבע הגיע והול"ל ולא את המותר בלבד אלא כל הרבעים דהיא דמחזיר הרבע משום המותר. ע"ז משני אמרי מכיון שאת מוצאו לפחות מחבל מחזירו את למדה בחבל. וה"פ דהא קמ"ל התנא דלא תימא דהכי קאמר אם הותיר רובע לסאה הגיע יותר מכאן יעשה חשבון דאם הוי יותר מכאן אז יעשה חשבון מחלקים ויחזור חלק הרבע והיותר מכאן הכ"ש הגיע דלא מחזיר אך החלק הרבע אבל היתרון כ"ש לא מחזיר. ע"ז מדייק התנא וקמ"ל דלא את הרובע בלבד הוא מחזיר דיעשה חשבון אך על חלק הרבע ז"א אלא דאז מחזיר כל המותר אפילו הכ"ש דמשום דמחזירו את למידה בחבל דדינו אפילו הותיר כ"ש יחזיר וזהו העיקר דקמ"ל התנא דמחזיר המותיר כ"ש דדינו כמדה בחבל. אבל בבבלי תני רבין בר נחמן לא את המותר בלבד הוא מחזיר אלא כל הרבעים דס"ל דזה פשיטא דמותיר אפילו כ"ש יחזור אבל הא"מ דהרובע לא יחזיר כיון דאמר הן חסר הן יתר וויתר הרובע אך היתר לא וויתר. וקמ"ל התנא כמו דמחזיר היתר כ"ש כך מחזיר הרבעים. אבל בירושלמי משני דעיקר קמ"ל דמחזיר גם היתר כ"ש דהא"מ דתמיד אין להחזיר אלא הרובע בלבד ולא הרובע והיתר כ"ש ע"כ קמ"ל דדינו כמידה בחבל בהחזרת יתר כ"ש. א"נ והיא העיקר דה"פ דמקשה כאן כקושית הש"ס בבבלי דף צ"ד ע"ב אלמא היכי דבעי אהדורי כולי' מהדר ואמאי לא יחזור רק המותר בלבד אבל הרבע דאמרת ברישא הגיע אמאי יחזור. ומשני הגמ' דמחזירו את למידה בחבל וכתירוצא דהבבלי שם עיי"ש דכיון דסתם בית כור הוי ב"כ דווקא כמאן דא"ל מידה בחבל אף דהן חסר הן יתר מבטל לי' וכיון דהוי יותר מרובע חזר הדין למידה בחבל ועל כרחך אפילו הותיר כל שהוא חוזר: